מכוון או מקרי? האם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לוקח את הזמן כשמדובר בכתבי אישום נגד נבחרי ציבור? ייתכן שמדובר בצירוף מקרים בלבד, אך עם העובדות קשה להתווכח: על שולחנו הצטברו כמה וכמה המלצות של המשטרה להעמיד לדין פוליטיקאים ופוליטיקאים לשעבר, ומנדלבליט עודנו יושב על המדוכה.
למשל, כמעט שנה לאחר המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד ח"כ אורן חזן (הליכוד) בגין תקיפת עובד ציבור והתנהגות פסולה במקום ציבורי - הוא טרם זומן לשימוע בפרקליטות, ובמשרדו של מנדלבליט לא התקבלה החלטה בנושא.
חזן חשוד כי באוקטובר 2014, בטרם התמנה לתפקיד ציבורי, תקף את מנכ"ל עיריית אריאל במשרדי העירייה במהלך ויכוח שהתגלע ביניהם על רקע הטלת עיקול בגין חוב לעירייה. ב־1 בספטמבר 2015 הודיעה המשטרה כי סיימה את חקירתה וכי "ישנה מספיק תשתית ראייתית להעמיד את חזן לדין". החומר הועבר לפרקליטות המדינה. מלשכתו של מנדלבליט נמסר בתגובה כי "הנושא עודנו בטיפול".
קודמיו בתפקיד היו זריזים יותר
במשרדו של מנדלבליט ממתינות גם המלצות המשטרה להעמיד לדין את סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבוים והשר לשעבר סטס מיסז'ניקוב בפרשת ישראל ביתנו מאוקטובר 2015. לכך אפשר להוסיף את המלצת המדינה ממאי השנה להעמיד לדין את אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, בפרשת המעונות. בדיקה של מקרים מהעבר מגלה כי קודמיו של מנדלבליט בתפקיד, יהודה וינשטיין ומני מזוז, היו זריזים יותר בקבלת החלטות הנוגעות לאישי ציבור.
כך, למשל, בעניינו של שר הביטחון לשעבר, בנימין בן אליעזר, המליצה המשטרה על הגשת כתב אישום בינואר 2015. ביוני 2015 כבר קיבלו באי כוחו הודעה על העמדתו לדין בכפוף לשימוע, באישור וינשטיין. במקרה של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מזוז היה אף מהיר יותר: בספטמבר 2008 הודיעה המשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמידו לדין בפרשות ראשונטורס ומעטפות הכסף, שבגינן הוזמן לשימוע בנובמבר 2008 ובמרץ 2009 בהתאמה. יצוין כי מדובר בתיקים בעלי היקף רחב יותר משמעותית מזה של חזן.
מתברר שמנדלבליט, שנכנס לתפקידו לפני כשמונה חודשים, מגיע מהר יותר להחלטות לסגור תיקים. בינתיים הוא סגר תיקים נגד השר לשעבר סילבן שלום, נגד פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד ונגד השופט שנחשד בעבירות מין במשפחה. לעומת זאת, נראה שעם הגשת כתבי אישום נגד נבחרי ציבור הוא מתמהמה.