משפט אזריה נמשך: שלב העדויות מטעם ההגנה במשפטו של אלאור אזריה נפתח שוב הבוקר (שני) בבית הדין הצבאי ביפו. בצהריים עלה סגן מפקד הפלוגה, סגן י' להמשך עדותו שהחלה בשבוע שעבר. בין היתר אמר י', כי אחד העדים, שנטרל את המחבל, ביקש לסיים את הנטרול, אולם היו לו מעצורים בנשק.  "הוא אמר לי שראה שהמחבל פצוע וחשב שהו יסיים את חייו לבד", אמר סגן י'.


לאחר מכן עברה העדות לשאלה מדוע אזריה לא נשפט אצל מפקד החטיבה. סגן י' אמר כי בשיחה עם המח"ט לא הבין איך זה נהיה אירוע כזה חמור, אם המח"ט רצה לשפוט אותו והוא יכול לתת לו רק עד 60 יום. 
על השיחה שקיים עם אזריה לאחר המקרה, סיפר סגן י', כי שאל אותו מדוע חשש ממטען והוא אמר שהיו צעקות על מטען ומעיל נפוח. אמרתי לו שלא יגיד את זה למח"ט כי זה נשמע הזוי אבל הוא התעקש לומר את האמת. "אם הוא היה צודק, הוא היה מקבל צל"ש". 
 

"בגופת המחבל נמצא אוויר - זה לא ממצא שולי"


הבוקר נפתח עם עדותו של רופא כירורג, פרופ' דב שמעון, שיתייחס למצבו של המחבל לאחר שניתח בדיקת CT שקיבל מההגנה. התובע נדב וייסמן הטיל ספק בתחילת העדות בכשירותו של שמעון, ושאל: "האם נכון שברקע ההתפטרות שלך מהדסה עמדה העובדה שהתבקשת לשלוח תעודת מומחה, ואכן שלחת וזמן קצר לאחר מכן הסתבר שאותו מסמך שהמצאת היה תעודת מומחה מזויפת שהתייחסה למומחה אחר?". שמעון ענה: "נחקרתי אבל לא נאשמתי בזיוף התעודה. היא ניתנה ע"י משרד הבריאות, לא נאשמתי בזיוף ולא נשלל רישיוני אף ליום אחד, אני מומחה כחוק במדינת ישראל".

הממצא שהציג במהלך עדותו פרופ' שמעון, הייתה הימצאות של אוויר בגופת המחבל בבדיקת ה-CT שבוצעה לאחר המוות. לדבריו, "יש לי ניסיון רב בהסתכלות על CT של בית החזה, והממצא הזה הוא לא שולי".

התובע הציג מסמך של נתיחת גופה של המכון לרפואה משפטית משנת 2016 שמתייחסת לגבר שמת והממצא היחיד לגופו הוא פצע ירי בראש, ושאל: "מה הסבירות בעינייך שהאיש שמת כתוצאה מירייה אחת בראשו והוחזק יום בקירור לפני שנבדק, יימצא גז בכמות גדולה בעורק הריאתי ובכמות קטנה באבי העורקים שלו?, והכירורג השיב: "כתוב שהנפטר טופל לפני מותו ע״י מד״א, וניתן לו עירוי. זה אחד הגורמים להזרקת אוויר לכלי אדם ותקלות שקשורות בעירוי. האוויר בחדר הלב יכול לעשות דרך נקב שיש ל-30% מהאנשים.

התובע: "שאלתי ובקשתי חוות דעת מהמכון לרפואה משפטית על אנשים שמתו בבירור מירייה אחת ובבדיקת CT לאחר המוות נמצאה כמות אוויר בגופם. אולי תישקול לשנות את טענתך שכאשר אדם מת מירייה בראש לא יכול להיות שיימצא אוויר בכמות גדולה בלב.

העד השיב:
"לא פרסמו את הממצא הזה בספרות המדעית. הנחת העבודה שלי הייתה שכאשר קיים מנגנון ברור שמאפשר כניסת אוויר ללב דרך פגיעה ברקמת הריאה ואובדן המחסום בין רקמת הריאה לכלי הדם, נוצר לחץ בבית החזה. לא ידוע לי שהאוויר מצטבר אחרי המוות.


הדוח הפתולוגי של ההגנה: "מות המחבל - לא מירי אזריה"

כפי שפורסם ביום רביעי האחרון במהדורת "מבט", הדוח הפתולוגי החדש שבוצע ע"י פרופסור יהודה היס, עלול להוות נקודת מפנה בפרשה. עוד לפי הפרסום, אם יאמצו את הדוח, אזריה לא יורשע בהריגה, כיוון שהוא קובע שהחייל ירה בגופתו של המחבל ולא במחבל בעת שהיה חי. 

פרופ' היס דחה את ממצאי הניתוח הפתולוגי הקודם שנערך וקבע ממצאים שונים לגמרי. בדוח נכתב כי "סביר להניח שמות המנוח נגרם מכשל נשימתי חריף בשילוב עם תסחיף אוויר ללב ולמוח, בעקבות פגיעה בריאה הימנית, ע"י שני קליעים. פגיעת הקליע בראש נגרמה קרוב לוודאי אחרי המוות של המנוח".  עוד קובע היס כי החיילים שנטרלו את המחבל הם אלה שגרמו למותו ולא הירי של אזריה. לאחר מכן, כך נכתב בדוח, "שני הקלעים חדרו לבית החזה וגרמו לפגיעה הקטלנית. ייתכן שהירי בראש בוצע בנפגע ללא דופק". על תנועותיו של המחבל אחרי נטרולו נכתב: "תוצאה מרפלקס בלבד".

אזריה בבית הדין. צילום ארכיון: אבשלום ששוני

 
בניגוד לחוות הדעת של הפרופסור יהודה היס, קבעה הפתולוגית שניתחה את גופת המחבל עו"ד וד"ר הדס גיפס, כי "מותו של המחבל נגרם כתוצאה מהירי בראשו". בעדותה בבית הדין הצבאי ביפו, אמרה גיפס כי "יש להניח כי אם לא היה נורה בראשו יתכן והיה חי". לדבריה, הדימום מצביע על כך שבזמן הירי ליבו של המנוח היה בחיים. 

"בגלל ההרס הרב בראש קשה לשחזר את פצע היציאה, רקמת המוח נמעכה כמעט לגמרי. יתר הפציעות של המחבל לא הראו על סכנת חיים ובאם היה מקבל טיפול רפואי היה ניתן להצילו", היא קבעה.

עו"ד בנימין מלכא המייצג את החייל מסר בשבוע שעבר למעריב אונליין, כי "צוות ההגנה עושה כל שלאל ידו על מנת להוכיח את חפותו של סמל אלאור אזריה. צוות ההגנה טרם אמר את מילתו האחרונה במשפט, סיכומים עושים בסוף - ולבסוף, כך נראה, יוכח כי 'הר הוליד עכבר'".

במהלך הדיון כתב לאזריה אביו צ'רלי: "למשפחתי המופלאה, עוקב בדריכות אחר המתרחש ומעריץ את עוז לבכם. איש לא יוכל לשבור אותנו! גם לא הרוע הגדול עלי אדמות. ביחד נעבור את השעות הקשות ואני מבטיח לכם שהאיחוד קרוב מתמיד. תמיד אהבתי אתכם בכל לב. וכעת אני יודע, עוד יותר, מדוע. זקפו הראש בגאווה".

ההודעה ששלח צ'רלי לאלאור. צילום מסך
ההודעה ששלח צ'רלי לאלאור. צילום מסך