ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא ארצות הברית, ברק אובמה שנפגשו אמש הציגו על פני השטח מערכת יחסים חיובית, על אף היסטוריה ידועה של חיכוכים. קווה שפרן, כתב מדיני לשעבר ומומחה לשפת גוף, ניתח היום (חמישי) באוזניי דרור רפאל וענת דוידוב ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" את התנהלותם הפיזית של שני המנהיגים: "שניהם בחרו במתקפת חיוכים, ואני לא מזלזל, יש בזה חשיבות. הם היו יכולים ללבוש את חליפת האיומים והם בחרו בחליפת החיוכים, מסיבות פוליטיות. ברור לנו שאובמה לא רוצה עכשיו 'להיכנס' בביבי כי זה פוגע לו בהילרי קלינטון וביבי רוצה להציג שיש לו הישגים מול אובמה בהסכם האחרון, אבל אנחנו יודעים שהם לא סובלים אחד את השני".
שפרן התייחס לשפת הגוף המבטאת את היחסים המורכבים בין המנהיגים והוסיף: "מבין שניהם מי שנראה המחזר, בצורה מאוד ברורה, זה ביבי. הוא רכן בכיסא לעבר אובמה, ניסה להפגין חום, ניסה להחמיא, 'בוא אלי הביתה, יש לי מגרש גולף'. הוא הרים לאובמה להנחתה ואובמה לא שיחק את המשחק. גם המחמאה שאובמה נתן לביבי הייתה מאוד מפוקפקת: 'הוא תמיד נהג איתנו בכנות והממשל שלו שיתף פעולה'. הוא הוציא המילים הללו בכוח מהפה. את ה'דליפות' של העוינות רואים בשפת הגוף במיוחד בהקשבה, ברגליים ובלחיצות היד. כשאובמה לוחץ יד לנתניהו אין שם קשר עין. אם אדם יושב ברגליים משוכלות ורוצה להביע קרבה, אז כאשר מושיטים לו יד ללחיצה, הוא אמור לשים את שתי רגליו על הקרקע, להתקרב מעט וללחוץ את היד. אובמה לא. הוא נשאר שקוע לאחור בכיסאו".
על מפגש קודם של נתניהו ואובמה, אמר שפרן כי "יש גם נקודה של שיקוף, אם יש ביניהם דמיון בשפת הגוף או לא. שיקוף זה כאשר שניהם מסירים את הז'קטים בנתב"ג, כששניים מתנהגים בצורה דומה. כאן לא היה שיקוף ולא היה ניסיון לשקף. אם הייתה טבעיות אז היו שיקוף ונינוחות, אבל כאן לא היו, למשל בלחיצות הידיים. הגוף מבטא את האמת. יש לזה סיבות אבולוציוניות, כי הגוף פחות מודע. הסיבות לכך נחקרו רבות ואפשר לראות את זה בהקשבה, בלחיצת היד ובדברים נוספים".
מה דעתך על הרגע הזכור בו נתניהו ואובמה הסירו את החלק העליון של החליפות?
"אפשר להגיד שהמראה היה יותר חשוב מהתוכן. הביקור הזה בסוף היה כישלון. אובמה הגיע כדי להקרין שפותחים דף חדש ומורידים חליפות ושהוא בא לבקר את ביבי, אבל בסוף אנחנו יודעים שהם המשיכו להתקוטט עוד כמה שנים וזה הגיע עד לנאום באו"ם ולאמירות מאוד קשות ובוטות. התמונה היא מזויפת, אבל לפעמים היא חשובה יותר מהמילים. גם ביבי הולך לנאום באו"ם עם תמונות, עם גימיקים. אני בטוח שגם לקראת הנאום היום חשבו על זה. מתוך נאום מצטטים בדרך כלל שש וחצי שניות ולתוך זה הוא יידע להכניס גימיק או משפט מחץ".
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו
על מפגש קודם של נתניהו ואובמה, אמר שפרן כי "יש גם נקודה של שיקוף, אם יש ביניהם דמיון בשפת הגוף או לא. שיקוף זה כאשר שניהם מסירים את הז'קטים בנתב"ג, כששניים מתנהגים בצורה דומה. כאן לא היה שיקוף ולא היה ניסיון לשקף. אם הייתה טבעיות אז היו שיקוף ונינוחות, אבל כאן לא היו, למשל בלחיצות הידיים. הגוף מבטא את האמת. יש לזה סיבות אבולוציוניות, כי הגוף פחות מודע. הסיבות לכך נחקרו רבות ואפשר לראות את זה בהקשבה, בלחיצת היד ובדברים נוספים".
מה דעתך על הרגע הזכור בו נתניהו ואובמה הסירו את החלק העליון של החליפות?
"אפשר להגיד שהמראה היה יותר חשוב מהתוכן. הביקור הזה בסוף היה כישלון. אובמה הגיע כדי להקרין שפותחים דף חדש ומורידים חליפות ושהוא בא לבקר את ביבי, אבל בסוף אנחנו יודעים שהם המשיכו להתקוטט עוד כמה שנים וזה הגיע עד לנאום באו"ם ולאמירות מאוד קשות ובוטות. התמונה היא מזויפת, אבל לפעמים היא חשובה יותר מהמילים. גם ביבי הולך לנאום באו"ם עם תמונות, עם גימיקים. אני בטוח שגם לקראת הנאום היום חשבו על זה. מתוך נאום מצטטים בדרך כלל שש וחצי שניות ולתוך זה הוא יידע להכניס גימיק או משפט מחץ".
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו