ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק הלאום, יקודם כהצעה ממשלתית
הצעת החוק השנויה במחלוקת תעלה להצבעה טרומית ולאחר מכן תאוחד עם הצעה זו של הממשלה. השר לוין שהביא לאישורה בוועדה: "החלטתי לשים סוף לגרירת הרגליים"
אריק בנדרמשכן הכנסת (צילום: CC BY-SA 3.0 Beny Shlevich)
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת חוק הלאום של ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), שנועד להגדיר בחוקי היסוד את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ולהבהיר כי לעם היהודי יש בה זכות ייחודית להגדרה עצמית לאומית. כעת תעלה ההצעה להצבעה טרומית, אולם לאחר מכן תאוחד עם הצעת חוק ממשלתית.
בדברי ההסבר נאמר כי מטרת החוק היא להגן על מ עמד ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי באופן שהוא מעגן בחוקי יסוד את ערכיה של מדינת שראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מ"מ יו"ר ועדת שרים לחקיקה, השר יריב לוין, אמר לאחר ההצבעה, כי "החלטתי היום לשים סוף לגרירת הרגליים ולאשר בוועדת השרים לחקיקה את חוק הלאום. כבר זמן רב מדי שאנו מנסים לדון ולקבל החלטה לגבי החוק - חוק בסיסי אשר לא ברור איך לא עוגן בחקיקה עד כה ואשר מטרתו הפשוטה להגן על מעמדה של ישראל כמדינתו של העם היהודי. היום נגמרה תקופת ההמתנה. ההצעה תקודם ותוכן כהצעה ממשלתית עוד במושב הכנסת הנוכחי".
ח"כ דיכטר ניסה בעבר לקדם את ההצעה אך נתקל בהתנגדות משום שנתפסה כמי שמעדיפה את זהותה היהודית של ישראל על פני זהותה הדמוקרטית.
לפני כשנה וחצי מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את השר צחי הנגבי לעמוד בראש הצוות הקואליציוני שניסה להגיע לנוסח מוסכם, דבר שלא עלה בידו עד כה.
"צעד גדול לקיבוע זהותנו"
על האישור היום אמר דיכטר, כי "זהו צעד גדול לקיבוע זהותנו, לא רק בתודעה האוניברסלית, אלא בעיקר מול עצמנו, הישראלים. להיות עם חופשי בארצנו". לדבריו, "במשך שש השנים האחרונות אני עובד על חוק הלאום. שש שנים בהן החוק עבר תהפוכות רבות, שינויים והתאמות כדי שהבסיס ההסכמי כלפיו יהיה גדול ככל האפשר. שש שנים בשביל לעגן את האמת הפשוטה והבסיסית ביותר: מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. החוק יבצר את מעמדה של ישראל ואת ערכיה כיהודית ודמוקרטית, מול כל אלו המנסים לפגוע בה".
שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי) בירכה על אישור החוק בוועדת השרים ואמרה כי "זה צעד חשוב והכרחי לביסוסה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. שרת המשפטים תגיש הצעת חוק ממשלתית כפי שהוסכם בועדת שרים בתוך 60 יום".
"הכרזת מלחמה נגד ערביי ישראל"
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, המתנגדת לחוק הלאום, אמרה כי "גם בגרסתו 'המרוככת' החוק מבקש לבסס את הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית, לא לצד היותה דמוקרטית, אלא על חשבונה ככזאת". לדבריה, "התוצאה של חוק 'מדינת הלאום של העם היהודי' ברורה. יהודים מקבלים עדיפות על שאר אזרחי ישראל, ובכך פוגעים באופן בוטה בזכויות אדם, בדמוקרטיה, ובזכויות המיעוט הערבי בישראל. שמים את המילה 'יהודית' בקדמת הבמה, על חשבון הדמוקרטית".
גלאון מוסיפה: "המהלך הזה, שיעגן בחקיקת יסוד פרקטיקות גזעניות המדירות 20% מהאוכלוסייה, הוא איום על התשתית הדמוקרטית של המשטר בישראל, המבוסס על הרעיון הציוני של הקמת חברה שוויונית ודמוקרטית לכל אזרחיה. החוק הוא הכרזת מלחמה נגד אזרחי ישראל הערבים ונגד ישראל כחברה דמוקרטית ומתוקנת".
ח"כ אראל מרגלית, המועמד לראשות מפלגת העבודה, אמר, כי "ממשלה שמפחדת לקבוע גבולות למדינה לא רשאית לקבוע את אופיה של המדינה. חוק הלאום הוא ניסיון להתנקש בדמוקרטיה היחידה במזה"ת ומזכיר תקופות אפלות. אני מצפה מכחלון לעמוד לצד האינטרס הציבורי ישראלי ולא לצד האינטרס המשיחי של נתניהו".
ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר כי "אישור חוק חוק הלאום מוכיח שוב שעבור הממשלה הנוכחית, דמוקרטיה זאת קללה. זה חוק בסגנון לה פן, לאומנות פופוליסטית שאין מאחוריה דבר".
