לישראל, או ליתר דיוק לראש הממשלה בנימין נתניהו, יש מזל: הרפורמים והקונסרבטיבים בארצות הברית הם נחמדים ומנומסים. כל תגובה, מהלך או נוסח של הודעה לעיתונות נשקלים על ידי בכירים בצמרת של שני הזרמים בזהירות, בעיקר כשהנושא הנידון נוגע לישראל. לכן גם לאחר הקפאתו של מתווה הכותל - צעד דרמטי שעורר זעם רב בקרב יהדות ארצות הברית הלא חרדית - ביהדות ארצות הברית עדיין נוקטים ריסון יחסי.
לצורך השוואה, אם מי שהיו זועמים על החלטה של ראש הממשלה היו חסידי סאטמר, כבר היינו רואים כנראה אלפים מהם מפגינים מול בניין הקונסוליה של ישראל במנהטן, וערוצי הטלוויזיה המקומיים בניו יורק היו משדרים את ההפגנה. כך למשל, לפני כשבועיים, בתגובה למעצרם בירושלים של צעירים חרדים, יזם אחד משני האדמו"רים של חסידות סאטמר, הרב זלמן לייב טייטלבוים, עצרת מחאה נגד ממשלת ישראל שלפי ההערכות, השתתפו בה 18 אלף חסידים וחרדים.
אלא שיוזמה כזו, עצרת מחאה נגד מדינת ישראל, לא תעלה על דעתו של נשיא התנועה הרפורמית הרב ריק ג'ייקובס. בתגובה להקפאת מתווה הכותל ביטלו בתנועה הרפורמית פגישה שהייתה אמורה להיערך מחר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הם עשו זאת שעות ספורות לאחר שהסוכנות היהודית ביטלה ארוחת ערב שהייתה אמורה להיערך שלשום עם נתניהו. כמו כן, דוברת התנועה הרפורמית פרסמה הודעה לעיתונות שבה נכתב, בין היתר, כי "הקפאת הסכם הכותל על ידי ממשלת ישראל אינה מוסרית".
"דווקא משום שהרפורמים והקונסרבטיבים מתנהגים בנימוס ואינם מפגינים בראש חוצות, לתגובות להקפאת מתווה הכותל תהיה משמעות חריגה", אמר מנהיג יהודי שחזר מביקור בישראל וביקש להישאר בעילום שם.
משיחות עם בכירים יהודים עולה שהקפאת מתווה הכותל גרמה נזק בלתי הפיך ליחסים בין ישראל לקהילה הגדולה בארצות הברית, ויש אף מי שכינו אותה "בגידה ביהדות אמריקה". בשיחות הודגש כי במסגרת היחסים, שגם כך נמצאים זה זמן רב בתהליך של הידרדרות, לא היה יכול להיות עיתוי גרוע יותר לקבלת החלטה מעין זו. "גם אם בסופו של יום הקפאת מתווה הכותל תבוטל וההסכם יבוצע, הפגיעה ביחסים בין ישראל ליהדות התפוצות לא תשוקם לגמרי", אמר עמי הירש, רב ומנהיג רוחני של בית הכנסת הרפורמי הגדול במנהטן על שם סטיבן ווייז.
אלא שלמרות הכל, בכל התגובות שפורסמו על ידי התנועה הרפורמית בעקבות המהלך, מורגש המאמץ להפריד בין מדינת ישראל לממשלת ישראל ולראש הממשלה נתניהו. "יהודי התפוצות ימשיכו לאהוב את ישראל, אבל לאיש שבגד בהם הם יתייחסו בתיעוב ובבוז", אמר הרב אריק יופה, שכיהן שנים רבות כנשיא התנועה הרפורמית. יופה, המגלה מעורבות פעילה בחיי הקהילה, התבטא בחריפות חריגה כלפי ראש הממשלה. "חשבתי שראש הממשלה כבר לא יכול לרדת לשפל נמוך יותר ולא יכול להיחשף כבלתי אמין יותר בקרב יהודי התפוצות, אך מתברר שטעיתי", אמר יופה. "בהחלטתו לבטל את מתווה הכותל, נתניהו ירד לשפל הנמוך ביותר. הוא נתן בעבר הבטחה חגיגית שההסכם יבוצע והביע מחויבות אישית להסכם. ועכשיו, בחוצפה תהומית, הוא מבטל אותו".
"נתניהו אינו מבין את העולם היהודי", אמר סימור רייך, פרקליט ניו־יורקי ידוע, שכיהן בעבר כיו"ר ועידת הנשיאים היהודים. "נתניהו מפסיד את הקהילה היהודית אינץ' אחרי אינץ'. בטווח הארוך, ישראל לא תוכל להתקיים בלי התפוצות. לא ברור אם ראש הממשלה והממשלה שלו מבינים את זה".
"יעמיק את הפילוג"
כזכור, מתווה הכותל, הסכם היסטורי להקמת רחבת תפילה שוויוניות בכותל המערבי, שבה גברים ונשים יוכלו להתפלל יחד וכל אדם יוכל לבקר ולהתפלל כמנהגו, אושר בממשלה כבר בתחילת 2016, אך בלחץ המפלגות החרדיות לא יושם עד להחלטה השבוע להקפיאו.
הרפורמים והקונסרבטיבים מהווים יחד את רוב יהדות ארצות הברית. 35% מיהודי ארצות הברית מזדהים כרפורמים ואילו 18% כקונסרבטיבים. בתגובות של הבכירים היהודים להקפאת המתווה באים לידי ביטוי גם ספקות לגבי כך שהציבור בישראל מבין את החשיבות שיש לסוגיית התפילה ליד הכותל בקרב יהודי ארצות הברית. במקביל, נטען כי אין די הבנה של גודל העלבון שנגרם ליהדות זו כתוצאה מההחלטה להקפיא את מתווה הכותל. "יש לי מסר למנגנון הפוליטי ולציבור בישראל", אומר הירש. "גם אם בחיי היומיום שלכם אתם לא חושבים שתפילה ליד הכותל חשובה ליהודים בארצות הברית, דעו לכם שזה עניין הנחשב כחיוני לחוסן ולאחדות העם היהודי. הציבור בארץ חייב להבין שאי אפשר לקיים יחסים עם יהודים בתפוצות רק על בסיס השותפות עם הממסד החרדי. החרדים בקהילה ובישראל אינם ציונים. הם לא מודרניים, הם אינם מקבלים את עקרון חופש הדיבור והביטוי".
אברהם פוקסמן, שכיהן בעבר כמנכ"ל הליגה נגד השמצה, היה מעורב בשלבים הראשונים של המשא ומתן שהניב את הסכם הפשרה של מתווה הכותל. "אני זוכר שראש הממשלה יזם את המשא ומתן, הוביל וניווט אותו ודחף ועשה הכל כדי להשיג פשרה", אומר פוקסמן. "לכן החלטתו להסתלק מההסכם היא בעיניי מוזרה מאוד. אחרי שנים של התייעצויות, דיונים, ויכוחים ופשרות, לשבור את כל מה שהושג - זה מעל להבנתי. נתניהו מבין עד כמה ההסכם הזה היה חשוב ליהודים באמריקה. לומר שההחלטה היא סטירת לחי ליהדות התפוצות זה אנדרסטייטמנט. העם היהודי לחם כל חייו נגד אפליה דתית, ועכשיו יהודים לא יכולים להתפלל לא במוסקבה או באיסטנבול, אלא בירושלים".
פוקסמן התנחם בתגובות החריפות שפורסמו בישראל נגד הקפאת הסכם הכותל. הוא ציין לשבח בעיקר את תגובת הסוכנות היהודית.
עד כתיבת שורות אלה רק חלק מהארגונים היהודיים הגדולים פרסמו תגובות למהלך. הארגון הראשון שהזדרז לפרסם הודעה מיוחדת לעיתונות היה הוועד היהודי־אמריקאי, גורם יהודי מרכזי ונחשב בקהילה. מנכ"ל הארגון, דיוויד האריס, התבטא בחריפות נגד הקפאת מתווה הכותל. האריס הזכיר כי בספטמבר 2015, במכתב לוועד היהודי־אמריקאי, נתניהו ביטא את מחויבותו "לחזק את האחדות של העם היהודי", והבטיח חגיגית כי "יתנגד באופן מוחלט לכל ניסיון לפלג את העם ולפגוע בכל מגזר בקהילה: רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוקסים".
כמו כן, האריס הזכיר כי ההחלטה היא "תבוסה לאחדות העם וכישלון ליחסים החיוניים הקושרים את ישראל ליהודי אמריקה".
הליגה נגד השמצה התמהמהה בפרסום תגובתה, אבל בהודעה לעיתונות ציינה כי "זעקת המחאה הנרחבת שנשמעה מצד גורמים דתיים ופוליטיים הוכיחה עד כמה ההחלטה להקפיא את מתווה הכותל הנה מאכזבת עבור מיליוני יהודים בתפוצות ובישראל".
אלא שהתגובה שצריכה במיוחד להטריד את ראש הממשלה היא זו שפורסמה בשמו של מנכ"ל פדרציית המגבית היהודית המאוחדת בניו יורק (UJA -Federation of New York) אריק גולדשטיין. זהו גוף יהודי מרכזי שעוסק באיסוף תרומות וחלוקתן, ואינו מגלה מעורבות בחיי הקהילה השגרתיים. בתגובתו הגדיר גולדשטיין את הקפאת המתווה כ"שערורייה וחרפה". כמו כן, הוא התייחס גם לחוק הגיור ואמר: "אנחנו נדהמים משתי הפעולות שממשלת ישראל נקטה, שיהרסו את העיקרון היסודי שישראל, מולדת העם היהודי, היא המקום שבו כל יהודי יכול להרגיש בבית". לדברי גולדשטיין, חוק הגיור, שקובע כי סמכויות הגיור יישארו רק בידי הרבנות הראשית, "יעמיק את הפילוג בין ישראל ליהודי התפוצות, ובדיוק בעת שאחדות יהודית לא הייתה יותר נחוצה". גולדשטיין דחק בממשלת ישראל "לבטל את חוק הגיור, שיגרום נזק עצום להבטחה שישראל היא מדינה יהודית לכל היהודים".
"התעלמות מתמשכת"
בכירים אורתודוקסים שהתבקשו להגיב להקפאת המתווה, בחלקם לא השיבו לפניות, ואלה שענו, חמקו מתגובה. לדברי רב אורתודוקסי בברוקלין, ההתחמקות מתגובות מצד גורמים אורתודוקסיים בקהילה "אינה בהכרח הוכחה שהם מסכימים עם הקפאת מתווה הכותל".
"אני מכיר רבנים שנזהרים מכל מגע עם רפורמים ושומרים על מרחק מקונסרבטיבים, ואפילו מתייחסים בתיעוב לתוכן ולנוהלי התפילות בבתי הכנסת הרפורמיים", אמר. "אבל בשיחות פרטיות, בחדרי חדרים, רבנים אלה מדברים אחרת. הם כועסים על מהלכים של ממשלת ישראל שמעליבים בריש גלי רפורמים וקונסרבטיבים. בישראל לא מבינים שגם אם אתה לא אוהב זרם דתי, אתה לא יכול להחרים ציבור של מיליוני יהודים ולא יכול לקבוע שהם נחותים. אנחנו לא חיים בימי הביניים. נתניהו אף פעם לא היה אהוד במיוחד בקרב החרדים בקהילה, ומה שעשה עכשיו נגד הרפורמים לא ישפר את מעמדו בציבור החרדי, ואולי אפילו יערער יותר את תדמיתו. בעיני רבים בקהילה, זה מהלך מפחיד שמעיד שאין לראש הממשלה מעצורים בשאיפתו להישאר בשלטון".
עסקנים ופעילים טענו כי החלטת ראש הממשלה לנקוט צעד זה כלפי שני הזרמים הלא אורתודוקסיים משתלבת במה שהגדירו "ההתעלמות המתמשכת מיהודי אמריקה", שמאפיינת את התנהלותו של ראש הממשלה ובולטת במיוחד בביקורים הרשמיים שלו בארצות הברית. נתניהו הוא ראש ממשלה שגדל והתחנך בארצות הברית, אבל הוא גם ראש הממשלה היחיד שבכל ביקור שלו בארצות הברית לא טרח אף פעם ליזום פגישות עם נציגי הקהילה ולהיוועד עם עסקנים בכירים, עם רבנים או עם אינטלקטואלים יהודים. הוא גם מעולם לא ניצל את שהותו בניו יורק כדי להיפגש עם מנהלי בתי ספר ועם מחנכים יהודיים.
זאת לעומת ראשי ממשלה קודמים, שנהגו בעת ביקוריהם בניו יורק לכלול בלו"ז שלהם פגישות עם יהודים בעלי מעמד והשפעה בקהילה, וביקשו לשמוע מהן הבעיות המציקות לקהילה ומהן דעותיה על המתרחש בישראל.
"נתניהו הוא ראש ממשלה שהוכיח שלא אכפת לו מיהודי אמריקה", מסכמים עסקנים. "היהודים לא היו ואינם בראש סדר העדיפויות שלו. ההחלטה שלו להקפיא את מתווה הכותל לא צריכה להפתיע כל כך".