על רקע ההתנגדות התקיפה של צמרת המערכת המשפטית והמשטרה ל"חוק ההמלצות", השר לביטחון פנים גלעד ארדן יצא הבוקר (ראשון) במתקפה נגד החוק בנוסח הנוכחי שלו, זאת על רקע הצפי לאשר אותו היום בוועדת השרים לחקיקה, כשלדבריו ,שהובאו בגל"צ, מדובר בחוק ה"מנוגד למהות עבודת המשטרה והחוקרים". עם זאת, שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) תתנה את אישור הצעת החוק, האוסרת על המשטרה להמליץ על כתבי אישום בתום חקירות, בכך שהמשך קידומה לאחר שתאושר בקריאה טרומית ייעשה רק בהסכמת כל הגורמים הרלוונטיים.
התנגדותו של השר ארדן מתמקדת במספר סעיפים. לטענתו, בנוגע להמלצות - מזה מספר שנים המשטרה אינה מגישה המלצות בעניין העמדה או אי העמדה לדין.
מלבד זאת, מנוסח החוק הנוכחי משתמע שהגשת סיכומי חקירה ייאסרו. לדעת השר ארדן, איסור כזה מנוגד למהות עבודת המשטרה והחוקרים ויש להתנגד לו.
לעמדתו, אין דרך לסיים חקירת תיק ולהעבירו להחלטת הפרקליטות מבלי שהחוקרים יצרפו אליו את עמדתם המקצועית והערכתם לגבי הראיות שנאספו על ידם. בעניין זה השר מקבל לחלוטין את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כפי שפורטה ונומקה בחוות דעתו לקראת הישיבה היום.
עם זאת, בנוגע לפרסום סיכום החקירה, ארדן סבור שאכן יש למנוע פרסום פומבי של סיכום החקירה, כיוון שהפרסום עלול ליצור דימוי מטעה לחשודים עוד לפני שהגורם המוסמך קבע אם יש להגיש כתב אישום בעניינם, ולכן לדעתו יש לקבוע איסור בנושא הפרסום.
השרה שקד תנסה לרכך את נוסח החוק
במשרד המשפטים שוקלים שורה של צעדים שיביאו לריכוך משמעותי של ההצעה לקראת הקריאה הראשונה. בין היתר שוקלים להכניס להצעת החוק, שיזם ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), סעיף הקובע כי ייאסר על המשטרה לפרסם את המלצתה בתום חקירה, אך לא את עצם הגשת ההמלצה לפרקליטות.
הצעה נוספת הנשקלת היא לקבוע כי החוק יחול רק על תיקים שבהם קיים פרקליט מלווה, כדי למנוע מצב שבו הפרקליטות תיאלץ ללמוד בעצמה את כל חומרי החקירה ולסכמם. כך יובטח שתימנע סחבת משמעותית בתהליך קבלת ההחלטות. אפשרות נוספת שעלתה במהלך דיונים שהתקיימו השבוע במשרד המשפטים היא שייאסר רק הפרסום עצמו - אך לא עצם הגשת ההמלצה לפרקליטות.
היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט מתנגד נחרצות להצעה החוק. בחוות דעת ששלח בסוף השבוע לחברי ועדת השרים לחקיקה כתב: "הצעת החוק והמסר המשתמע ממנה, ולפיו אין זה מתפקידה של המשטרה לבצע את הערכת התשתית הראייתית בתיק, יפגעו פגיעה ממשית הן ביעילות של עבודת החקירה והן ביעילות עבודת הפרקליטות”.
הוא הוסיף כי "ביחס לחקירה - המשטרה מחויבת לתת דעתה ולחוות עמדה אם הראיות מספיקות, לשם מיקוד החקירה וקבלת החלטה לגבי מיצויה. ככל שהחוקרים לא יעשו כן, תיק החקירה יגיע לפרקליטות כאסופה של ראיות מבלי שניתנה הדעת אם יש מקום לחקירה נוספת או באפיקים נוספים".
לדבריו, "הדבר יביא לפגיעה באכיפת החוק כתוצאה מחוסר יעילות של עבודת החקירה. כאמור, תיפגע גם עבודת הפרקליטות, במובן זה שהפרקליט יצטרך לבחון בכל תיק שיועבר לידיו את כלל חומר הראיות, לרבות הצורך לבחון מחדש את מהימנותם של העדים, ללא יכולת להתבסס על הערכות קודמות ולבקרן. גם ביחס לתיקים שנועדו לגניזה, שהם כ־40% מהתיקים המועברים לפרקליטות והתשתית הראייתית אינה מספיקה לאישום, יצטרך הפרקליט לעבור על כלל הראיות ולבחון אותן מחדש".
גם פרקליט המדינה שי ניצן ומפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך הביעו את התנגדותם להצעת החוק. בשבוע שעבר סיכמה שקד עם יו"ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד) ועם יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם־רפאלי, כי הצעת החוק, המכונה גם "חוק נתניהו 2", תובא היום להצבעה בוועדת השרים - אך כל סיעות הקואליציה יקבלו חופש הצבעה.