"חוק הלאום", אחד החוקים השנויים ביותר במחלוקת, אושר הבוקר (רביעי) בוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה לקריאה שנייה ושלישית והוא יובא במהלך היום לאישור סופי של מליאת הכנסת, בתמיכת כל סיעות הקואליציה. האישור בא לאחר שורה ארוכה של משברים, מאות הסתייגויות ופיליבסטר ממושך. הצעת החוק, בשמה המלא "חוק יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי", אותה יזם ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), אושרה בוועדה ברוב של שמונה תומכים מול שבעה מתנגדים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדחף לאישור החוק עוד לפני יציאת הכנסת מחר לפגרת הקיץ, אמר השבוע כי "אנחנו נעביר את החוק הזה, שהוא מאוד חשוב כדי להבטיח את היסוד של הקיום שלנו שהוא ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". אישור הצעת החוק התאפשר לאחר שהוכנסו בה מספר שינויים, כשהמרכזי שבהם, סעיף 7, קובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה", נוסח שסוכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט.
בהצעת החוק לא מופיע הערך "שיוויון" וגם לא מוזכרת בו המילה "דמוקרטיה". הסעיף הראשון בהצעת החוק קובע כי ארץ ישראל היא המולדת ההיסטורית של העם היהודי שבה קמה מדינת ישראל ולו זכות ייחודית להגדרה עצמית לאומית בה. עוד קובע החוק את סמלי המדינה – דגל, סמל המנורה וההמנון התקווה. השפה הרשמית היא עברית. לערבית מעמד מיוחד והשימוש בה יוסדר בחוק. בחוק נאמר כי אין בסעיף זה כדי לפגוע במעמדה של השפה הערבית כפי שהיה לפני אישורו.
כמו כן קובעת ההצעה כי המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות ותשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה או בשבי בשל יהדותם או בשל אזרחותם. עוד נכתב שהמדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי. המדינה גם תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.
סעיפים נוספים קובעים כי הלוח העברי הוא הלוח הרשמי של המדינה לצדו ישמש הלוח הלועזי. יום העצמאות הוא החג הלאומי רשמי וכך גם ימי הזיכרון לשואה ולחללי מערכות ישראל הם ימי זיכרון רשמיים. סעיף אחר קובע כי השבת ומועדי ישראל הם ימני מנוחה קבועים. למי שאינם יהודים יש זכות לימי מנוחה בחגיהם.
באופוזיציה ובארגוני חברה אזרחית התנגדו בתוקף להצעת החוק וטענו כי מדובר בחוק לאומני מיותר הפוגע גם בקשר עם יהודי התפוצות. חברי כנסת ערבים זעמו על פגיעה במעמדה של השפה הערבית ואמרו כי מדובר ב"חוק אפרטהייד" המאפשר הקמת ישובים ליהודים בלבד.
כמה דקות לפני ההצבעה הבוקר פנה ח"כ לשעבר שכיב שנאן, שבנו כמיל ז"ל נרצח לפני שנה בהר הבית בידי מחבל, פנה לחברי ועדת חוק הלאום וקרא להם להצביע נגד: "מדינת ישראל היא מדינתי והיא ביתי ונתתי לה את היקר מכל וממשיך ואמשיך לשרת אותה באהבה. חוק הלאום הוא אות קיין על מ צחו של כל מי שיצביע בעדו. אל תעשו את זה. אל תפרקו את ברית החיים בינינו. תישארו עם העקרונות של מגילת העצמאות כי בסוף בסוף אנחנו נמשיך לחיות יחד ורק בשוויון כבוד הדדי ושותפות".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ), אמרה על אישור חוק הלאום בוועדה כי "ממשלת הימין רומסת את ערכי מגילת העצמאות ומדינת ישראל. בקרוב זה יהיה רשמי, אזרחי ישראל הערבים יהיו אזרחים סוג ב'. חוק הלאום הוא המשך ישיר למדיניות גזענית ומפלה נגד מיעוטים בישראל, שמונהגת על ידי הבית היהודי. רק ממשלה חלשה מבקשת לחזק את מעמדה על ידי חוק יסוד גזעני וחד צדדי".
ח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני) אמר ש"נגמרו המשחקים והוסרו המסיכות. הממשלה מעגנת את האפליה נגד דוברי הערבית והמיעוטים בישראל. בכוונתי לפנות לשר הפנים שיעדכן את מעמדי בתעודת הזהות בהתאם לחוק היסוד החדש, כאזרח סוג ב'''.
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), חברת ועדת חוק הלאום הגיבה ואמרה ש"חוק הלאום שעבר בועדה מוסך גלולת רעל בדמוקרטיה הישראלית. לא יאמן. למרות ההתרעות וחוות הדעת ולמרות שהיה ניתן להגיע לקונצנזוס סביב החוק של בני בגין ויש עתיד הקואליציה בחרה בחוק המפנה עורף למגילת העצמאות, חוק שיביא לפילוג ושסעים. מדינת ישראל היום הופכת להיות מדינה יהודית ונוטשת את הדרך הדמוקרטית".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין הגיבה כי "לפנות בוקר, כשאצביע נגד החוק, יזלגו דמעות על לחיי. מפלגתי ואני אנשים לאומיים אשר ידעו תמיד לכבד ולממש את הבסיס הממלכתי לקיומנו כאן יחד - מגילת העצמאות. העובדה שלממשלה לא חשוב בכלל שרוב הכנסת תצביע עבור החוק הזה מעידה על נטישה סופית של האבות המייסדים של המדינה ובעיקר של מפלגת חרות, מפלגת האם של הליכוד. חוק הלאום הפך להיות חלק מרשימת חוקים גזעניים ומפלים, אשר פונים רק לבייס ימני במקום לדאוג לאינטרס הלאומי. רק ממשלה חסרת ביטחון שאינה מאמינה בחוסנה של ישראל, מנסה לחזק את מעמדה על ידי חוק יסוד גזעני שעליו אין הסכמה רחבה".