"לא ניתן לאמת שירותי שכר": מבקר המדינה קנס את הליכוד, הבית היהודי ובל"ד

מסיעת בל"ד נשלל סכום מימון בסך של 60 אלף שקל: "בחשבון הסיעה לא נכללו מלוא ההוצאות וההכנסות והיא לא הקפידה לשמור את כל הפירוטים והאסמכתאות הנוגעים לחלק מהוצאותיה", צוין בדו"ח הביקורת - "הסיעה שילמה תשלומי שכר בתקופה השונים לעובדים שונים ובכלל זה לאדם שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעמה ולקרובת משפחתו, ללא תיעוד מספק ומבלי שניתן לאמת בגין אילו שירותים שולמו תשלומי השכר".
 

על הבית היהודי הוטל שלילת מימון בסך של 50 אלף שקל: "לאחר הערות מבקר המדינה בדו"חות ביקורת קודמים, כי הסיעה רשמה בחשבונותיה יתרות זכות בגין מערכות בחירות קודמות באופן כוללני וללא פירוט הרכבן, ערכה הסיעה בירור מעמיק ובעקבותיו התברר, כי ישנן הוצאות נוספות בסך 1.2 מיליון שקל, ביחס מערכות בחירות קודמות, אשר לא נרשמו עד כה", צוין בדו"ח - "הסיעה ניהלה את מערכת חשבונותיה שלא בהתאמה מלאה להנחיות מבקר המדינה". עם זאת, שפירא קבע כי "בהתחשב במאמץ שהשקיעו נציגי הסיעה לבירור יתרות הזכות ובמצבה הכספי של הסיעה, נקבע כי יישלל ממנה סכום מימון של 50 אלף שקל".
 

לעומת הקנסות שהוטלו על הליכוד, בל"ד והבית היהודי, מבקר המדינה נתן דו"ח חיובי ל-13 הסיעות הנוספות בכנסת: אגודת ישראל, דגל התורה, האיחוד הלאומי, העבודה, התנועה, חד"ש, יש עתיד, ישראל ביתנו, כולנו, מרצ, רע"מ, ש"ס ותע"ל.

בדו"ח צויין עוד, כי על פי הדו"חות הכספיים של הסיעות הגירעון המצטבר הגבוה ביותר הוא של הבית היהודי – כ-21.8 מיליון שקל. עם זאת, את שנת 2017 סיימה הבית היהודי עם עודף של כ.6.1 מיליון שקל.

גירעונות מצטברים יש גם לסיעות רע"מ (כ-1.4 מיליון שקל), מרצ (כ-1.1 מיליון שקל), ש"ס (כ-637 אלף שקל) והאיחוד הלאומי (כ-430 אלף שקל).

עם זאת, הן סיימו את שנת 2017 עם עודף תקציבי. הסיעות שרשמו את העודף התקציבי המצטבר הגבוה ביותר היו העבודה – כ-11.5 מיליון שקל וכולנו – כ-11.9 מיליון שקל. הליכוד סיים את 2017 עם עודף תקציבי שוטף של כ-13.5 מיליון שקל.
 

מבקר המדינה מתריע בדו"ח על תופעת פרסומי תעמולה באינטרנט וברשתות החברתיות: "נוכח התפשטות התופעה, כולל בישראל, של פעילות במדיה הדיגיטלית תוך הסתרת הזהות, מדגיש מבקר המדינה כי על סיעה להקפיד שכל פרסום אשר נעשה בשמה או עבורה, ובייחוד באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, ישא את שמה באופן שיאפשר את זיהויו של הפרסום עם הסיעה", צויין בדו"ח – "זאת, לצורכי בקרה ופיקוח הן על ידי מבקר המדינה והן על ידי הסיעה".
 

עוד קובע שפירא, כי לאור היקפן הכספי הניכר של התקשרויות לרכישת פרסומים במרחב האינטרנט וברשתות החבריות, על הסיעה לקיים תוואי ביקורת מפורט, שיאפשר באמצעי ביקורת מקובלים לקשור באופן ברור בין כלל שירותי הפרסום באינטרנט וברשתות החברתיות לבין עלותם כפי שנכללה בחשבונות הסיעה.