"גורמי ביטחון התנגדו להכרה באופוזיציה בוונצואלה מחשש לקהילה היהודית"

ישראל אינה נוטה להביע עמדה בנושאים פוליטיים המתרחשים במדינות אחרות, אך הפעם החליטה לנקוט עמדה. "זה דווקא מקרה קל מבחינת ישראל", אומר פרופ' אריה קצוביץ' מומחה לאמריקה הלטינית מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. "לגבי הנקודה הישראלית זה התחיל עוד אצל צ'אבס כשוונצואלה ניתקה יחסים איתנו בשנת 2009 על רקע מבצע עופרת יצוקה. ברור שישראל תזדהה עם אלטרנטיבה שאולי תביא לכיוון של חידוש יחסים ושהיא יותר לכיוון של מרכז המפה הפוליטית או ימינה. במובן הישראלי הפרטני מאחר והיו יחסים גרועים עם צ'אבס ולא היו יחסים עם מדורו אז כל אלטרנטיבה עדיפה לישראל".
קצוביץ' מסביר כי גם ברמה הבינלאומית ההחלטה של ישראל לתמוך באופוזיציה בוונצואלה היא הגיונית. "התמונה הגלובלית, היא תמונה מעניינת כי דווקא בהקשר הזה אני מסכים לגמרי עם נקיטת העמדה מהצד שלנו. במקרה זה, ישראל בוחרת להזדהות עם המדינות שמכבדות ומנסות להדגיש את הנושא של הדמוקרטיות הליברליות. כי הצד השני של המתרס שייך לסין, טורקיה, איראן ורוסיה. כאן ישראל בוחרת להזדהות עם הצד שבאופן טבעי אנחנו צריכים להשתייך אליו תמיד, על אף שזה לא כך תמיד, והוא הציר של מדינות כמו קנדה, ארצות הברית ואירופה ורוב המדינות באמריקה הלטינית שלא הכירו בשלטון של מדורו מכיוון שהבחירות במאי לא היו תקינות. וזו דווקא חדשה חיובית שממקמת אותנו בצד של המערב הליברלי אל מול אלה שקוראים תיגר".
 

כזכור, רוסיה סיכלה בשבת ניסיון אמריקאי להשיג את תמיכת מועצת הביטחון באסיפה הלאומית של ונצואלה ובמנהיג האופוזיציה חואן גוואידו, שהכריז על עצמו נשיא בפועל. "הגיע הזמן לבחור צד", קרא מזכיר המדינה מייק פומפאו, בעוד שלפי הדיווחים שכירי חרב רוסים נשלחו להגן על מדורו ובכירי משטרו. גוואידו הכריז על עצמו בשבוע שעבר כנשיא ונצואלה, ועל פי החוקה של ונצואלה להכרזה זו יש גם תוקף חוקי שכן, על פי החוקה אם הנשיא המכהן נבחר באופן לא חוקי יו"ר הפרלמנט הוא זה שצריך להחליף אותו. גוואידו הודיע כי הוא ישקול להעניק חנינה לנשיא מדורו ולבעלי בריתו - במידה ויסייעו להחזיר את הדמוקרטיה למדינה. "חנינה היא אפשרות בשביל כל אחד שיסייע להחזיר את ונצואלה לסדר החוקתי שלה", אמר גוואידו.