לא רק ששיעורי ההצבעה בקרב הערבים בבחירות האחרונות היו נמוכים, הם אף נטו להצביע למפלגות הלא ערביות. שיעור ההצבעה עמד על 49%, אך מספר הקולות שקיבלו המפלגות הערביות השתווה ל־32% מכלל הקולות הערביים.
כך עולה ממחקר שפרסם פרופ’ דן בן־דוד ממוסד שורש, הבוחן את תוצאות הבחירות בארץ לאורך השנים. לפי המחקר, במקרה של החרדים התמונה הפוכה: לא זו בלבד שהחרדים הצביעו כמעט אך ורק למפלגות חרדיות, אלא שגם מצביעים לא חרדים רבים בחרו במפלגות אלה.
עוד עולה מהמחקר כי השינוי ביחסי הכוחות הפוליטיים בישראל מאז בחירות 1977 נבע מהנטייה ימינה וממשקלן ההולך וגדל של המפלגות החרדיות. אלה, יחד עם אגודת ישראל וש”ס לא היו חברות בשום ממשלה לפני 1977. מאז הן היו בקואליציה במשך 39 בתוך 42 השנים שחלפו ומספר הקולות הכולל של המפלגות החרדיות גדל יותר מפי שלושה מאז שנות השבעים - מ־3.7% מכלל הקולות ב־1973 ל־11.7% השנה.
המחקר קובע כי השינויים הפוליטיים האלה הביאו לשינויים בעדיפויות הלאומיות של ישראל: לירידה של 45% במספר מיטות האשפוז ביחס לגודל האוכלוסייה מאז 1977 וכיוצא בזה לירידה של 60% במספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות מאז 1973, ולעומת זאת לגידול של 502% בצפיפות על הכבישים מאז 1970.