המחלוקת על המים הטריטוריאליים: ישראל ולבנון יחלו בסוף החודש במשא ומתן בתיווך אמריקאי על קביעת הגבול הימי ביניהן, כך אמרו בשבוע שעבר גורמים בלבנון. עיקר המחלוקת בין המדינות נוגע לשטח בו, על פי ההערכה, יש מרבצים גדולים גז טבעי. בין ישראל ללבנון יש סכסוך לגבי שטח של 860 קילומטר רבוע, אשר משתרע לאורך אזורים שבהם ביצעה לבנון קידוח לפני כשנתיים. לבנון טוענת שגושים 8 ו-9 נמצאים באזור הכלכלי הבלעדי שלה, ואילו חלק מגוש 9 נמצא במים שישראל טוענת שנמצאים בשטחה. לא מדובר רק בסכסוך של שטח, כי אם גם על הרבה מאוד כסף. מרבצי גז ונפט שהתגלו לאחרונה מול חופי לבנון וישראל צפויים להניב עד 600 מיליארד דולר על פני העשורים הבאים.
שר האנרגיה יובל שטייניץ התייחס הבוקר (שני) לסוגיה אצל אראל סג"ל ב-103FM, והביע תקווה שאנחנו בדרך לפתרון. "בדברים האלה אתה אף פעם לא יודע אם הצד שלבנוני יקבל רגליים קרות בסוף. בפועל יש מחלוקת קטנה יחסית בין הצדדים בנוגע לסימון המים הכלכליים בין ישראל ללבנון. השטח שבמחלוקת שווה לפחות מ-2% מהמים הכלכליים של ישראל. יש לנו אינטרס לפתור את המחלוקת הזו כי היא מקשה על חיפושי גז והנפט באזור. ללבנון האינטרס הוא גדול שבעתיים כי הם אפילו לא התחילו לקדוח בזמן שאנחנו כבר נהנים ממאגרים שונים שנמצאו בשטחנו".
איך זה משפיע על היחסים שלנו עם לבנון?
"אני לא רואה את השלום עם לבנון בקרוב. אני מקווה לפתור קודם כל את מחלוקת המים שעיקר חשיבותה הוא כלכלי. המחלוקת הזו מציקה לנו ועוד יותר להם. אני כן רואה חשיבות מסוימת בכניסה לשיחות ישירות עם הלבנונים תוך תיווך אמריקאי במטרה להגיע יחד לפתרון מחלוקת. אני מקווה שכבר במהלך השיחות אנחנו נאפשר לחברות אנרגיה בינלאומיות משני הצדדים להגיע לאיזון משותף באזור השנוי במחלוקת. זה היה אזור שחברות נהגו להתרחק ממנו".
יש אינדיקציה שקיים מאגר באזור המחלוקת?
"אף אחד לא יודע כי אף אחד לא קדח בו. יש אינדיקציה כללית שבכל האזור של המים הכלכליים שלנו יש גז ונפט. לא רק איפה שמצאו אלא גם איפה שלא חיפשו. טוענים שהפוטנציאל של הגז והנפט של ישראל גדול פי כמה ממה שהתגלה במאגר תמר, ליוויתן וכריש תנין גם יחד. בדברים האלה אין ודאות עד שקדחת ונגעת בנפט ובגז".
העובדה שהאמריקאים מנסים לייצר פשרה כלכלית מרחיקה עימות עתידי בלבנון?
"אינני יודע לומר זאת אך אני מקווה שכן. אנחנו פועלים בגזרה הזו במנותק מכל שאר הגזרות. יש יתרון גדול של שני הצדדים להסדיר את הגבול הכלכלי הימי. כבר 12 שנים זה נמשך ונראה שכעת נפל האסימון בביירות".
ב'הארץ' פורסם השבוע כי הסנאט מצטרף ללחץ הממשל האמריקאי בכל שקשור למעורבות הסינית בישראל. הפעם סביב נמל חיפה. ישראל לא תלך נגד האמריקאים?
"אנחנו אכן קיימנו ישיבות קבינט בנושא. חשובים לנו היחסים הכלכליים עם סין אך ארה"ב היא בעלת בריתנו הטובה ביותר. רה"מ אמר אתמול בטקס ההחלטה להקים את רמת טראמפ בגולן שהידידות בין ארה"ב לישראל חזקה מתמיד. אנחנו צריכים להתחשב ברגישות בחששות האמריקאית אך לתחום אותן לתחומים הרלוונטיים. הטענה שישראל הופכת לחלק ממלחמת הסחר בין טראמפ לסין היא מאוד מרחיקת לכת".
לסיום, אתה תומך בחוקי החסינות ופסקת ההתגברות המורחבת שנתניהו תכנן להעביר?
"אני יחסית מקורב לנתניהו ומשוחח עמו פעמים רבות. הוא מעולם לא דיבר איתי על חוק החסינות. שמעתי על זה רק מהתקשורת. פסקת ההתגברות היא נושא רחב יותר. אני חושב שבמקרים קיצוניים רצוי שתהיה בקרה שיפוטית על בית המשפט העליון אך היא צריכה להיות מרוסנת ומאופקת. זה צריך לקרות בנחישות וברגישות ואני תומך בפסקת התגברות מתונה ומחושבת".