גורמים בכחול לבן ובליכוד העריכו אתמול כי השבעת הממשלה החדשה תידחה לשבוע הבא. זאת, בין היתר בגלל לוח הזמנים הצפוף של אישור חוק יסוד "הממשלה" החדש, שנועד להבטיח את הסדרי הרוטציה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר כחול לבן בני גנץ.
בשתי המפלגות מנהלים מרוץ נגד השעון, כדי להספיק ולסיים את החקיקה בקריאה שנייה ושלישית עד יום חמישי בחצות, מועד שבו תסתיים תקופת 21 הימים שבהם 61 חברי כנסת יכולים להמליץ לנשיא על מועמד להרכבת ממשלה. אם ההמלצה לנשיא לא תגיע עד מועד זה, הכנסת תתפזר והמדינה תלך שוב לבחירות.
באופוזיציה, לעומת זאת, עושים כל מאמץ כדי להערים מכשולים בדרך לאישור החוק. אתמול הם הגישו לוועדה המיוחדת בכנסת, המכינה את הצעת החוק, 9,400 הסתייגויות, ש־4,868 מהן הוגשו על ידי ח"כ מיקי לוי (יש עתיד).
בכחול לבן ובליכוד קיוו לסיים את החקיקה עד יום חמישי ולהציג את הממשלה באותו היום. אולם הדיון וההצבעות באלפי הסתייגויות בוועדה, ולאחר מכן במליאה, מתארך - ועל כן ההשבעה לא צפויה השבוע.
חלק גדול מההסתייגויות שהוגשו הן מהותיות, ואחרות נועדו להגחיך את החוק המוצע. כך למשל, הציעו ביש עתיד לשנות את שם חוק היסוד מחוק יסוד "הממשלה" (ממשלה חילופית) לחוק "ממשלת הג'ובים" או חוק "ממשלת כניעה" וגם "ממשלת ניתוק מהעם", "ממשלת חסינות לבנימין נתניהו", "ממשלת מושחתים", "ממשלת זגזגנים" ו"ממשלת כניעה לחרדים".
יו"ר הוועדה המיוחדת להכנת הצעת החוק, ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן), אמר לח"כים מהאופוזיציה: "לא יעזור לכם. לא תמשכו את הדיון בלי סוף. ברגע שמישהו גומר לנמק את הסתייגות שלו, עוברים מיד להצבעה״.
בשלב מסוים, לאחר סיום ההצבעות על 2,448 ההסתייגויות הראשונות, שכולן נדחו ברוב קולות הקואליציה, פנתה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) לח"כ גינזבורג ושאלה: "איתן, אתה לא עייף? יש לך שני ילדים בבית. אני גמורה כבר".
"זאת לא ממשלת חילופין", אמרה ח"כ אלהרר. "זאת ממשלה שעוסקת בנוכלות ומוקמת בחטא תוך כדי הונאת הבוחרים. שותפה מרכזית לאותה ממשלה היא מפלגה שרצה עם טיקט פוליטי, שאומר לא לממשלת נתניהו, ובפועל מה שהיא עושה כאן - היא מקימה את ממשלת נתניהו".
יו"ר מרצ תמר זנדברג אמרה: "מדובר בפייק חקיקה, כי כחול לבן רועדים מהליכוד, שאיימו עליהם בבחירות. לא היה בכנסת חוק שיצא מוועדה כמו שנכנס אליה, אבל עליכם מאיימים שאם ישתנה פסיק אחד - הולכים לבחירות. אין קורונה, אין חירום, יש רק ביבי".
הצעת החוק מסדירה, בין היתר, מעמד חדש של ראש ממשלה ושל ראש ממשלה חלופית, שיושבעו בו זמנית, מעניקה ערבויות לקיום הרוטציה ביניהם, מקצרת את כהונת הכנסת לשלוש שנים, וקובעת כי אם נתניהו לא יוכל לכהן כראש ממשלה חלופי בחצי השני של הקדנציה - הולכים לבחירות. הדיונים מתנהלים בצל הדיון שיתקיים היום בבג"ץ בשורה של עתירות נגד ההסכם הקואליציוני ונגד הצעת החוק.