עורכת הדין כנרת בראשי התייחסה הבוקר (שני) בתכנית של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM לדיון הראשון במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולנאום התקיף שנשא טרם פתיחתו. בראשי טענה כי "פרקליטי ראש הממשלה לא קיבלו את חומרי החקירה - וזה לא חוקי".
בהתייחס לאמירתו של נתניהו, לפיה מעולם לא היה מנהיג בתולדות הדמוקרטיות שנאשם בשוחד באמצעות סיקור חיובי, אמרה: "זה סוג של טיעון משפטי. אני הייתי מכניסה לאמירה שלו – 'מעולם לא היה מנהיג שנאשם בסיקור תקשורתי כשמנהיגים אחרים מקבלים סיקור חיובי תוך כדי'. יש כאן בעיתיות מאוד חמורה. אתם רוצים להיתפס לכל מילה שראש הממשלה אתמול אמר בכניסה שלו לבית המשפט?".
לא לכל מילה, אלא לטיעונים המרכזיים. בגלל שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה זה לא יכול להיות טיעון משפטי?
"צריך לשים לב, זה לא עניין של פעם ראשונה בהיסטוריה, זו עבירה תקדימית. בחוק העונשין אתה לא רוצה שלפני שמזהירים אותך יגידו לך 'תקשיב אדוני, אנחנו עכשיו מעמידים לדין על העבירה הזאת'. אתה לא רוצה, אתה רוצה לדעת מראש שכשאתה נכנס למכולת וגונב בזוקה זו עבירה".
שוחד זה לא רק כסף?
"אתה מדבר על שוחד ואני מדברת על סיקור חיובי, זה שני דברים שונים. השוחד הוא משהו אחר, אתם מבלבלים לגמרי. אתה בא ואומר – 'קיבלת סיקור חיובי שזו עבירה, ובתמורה לעבירה הזאת אתה גם נתת שוחד'. אתה צריך להוכיח את ה'תן וקח', אתה צריך להוכיח. בעבירות פליליות אין רק את האמירה של הפקיד 'עברת עבירה', אין רק את המציאות שנראית לפקיד כעבירה".
סיקור חיובי זו לא עבירה, אפשר לתת לכולם סיקור חיובי. השאלה מה מקבלים בעד זה ומה הקשר בין הסיקור החיובי לבין ההטבות, לכאורה, ל'בזק'?
"אנחנו אומרים את אותו הדבר. זה שבן אדם יקבל סיקור חיובי כשלעצמו - סיקור חיובי לא עומד בפני עצמו, הוא לא צומח מעצמו, סיקור חיובי זה דבר לגיטימי, גם אתה יכול לקבל סיקור חיובי. כשבכירים בפרקליטות מעבירים אינפורמציה לכתב בנוגע לתיקים מאוד רגישים ואז הוא מסקר לאורך כל המשפט את אותה המערכת בצורה חיובית, יש פה שוחד?".
שאלה אתית עמוקה.
"תרצו להתעסק איתה או שזה משהו שכל כך יפגע בתקשורת ואז תגידו שזו הסתה נגד המערכת והעיתונות?"
השאלה מה מרוויח אותו פקיד. זה יכול להיות באותה מידה גם ראש ממשלה או שר ביטחון.
"אגיד לך מה הוא מרוויח. קודם כל הוא נהנה מחסינות שהיא לא חוקית כי הוא בכיר בפרקליטות. אין לו שם, אין לו פנים. כשהוא עומד אחר כך מול בית המשפט, הוא מקבל ובית המשפט כבר שמע את מה אותו בכיר/בכירים בפרקליטות חושבים".
זה יכול להיות גם שר, חבר כנסת וקצין בצבא, למה את מתמקדת רק בפרקליטות?
"לחלוטין, זה יכול להיות כל נושא משרה ציבורית".
יש בית משפט ויהיה משפט, וכאן יוכיחו אם הייתה תמורה או לא. זה הסיפור העיקרי.
"לא רק אם הייתה תמורה או לא, בעבירות פליליות יש גם את המעשה וגם את המחשבה, צריך להוכיח עוד דברים מעבר לזה".
שהוא ידע שיש קשר בין הכספים והסיקור החיובי.
"מעניין. יש דבר אחד שלא שמתם לב אליו, וזו שאלה שהעסיקה אותי אתמול. אני שומעת את הפרקליטים של ראש הממשלה מבקשים חומר חקירה. הוגש כתב אישום נגד נאשם ופרקליטים באים ואומרים: 'אין לנו את כל מלוא חומר החקירה'. תבינו שזה באמת לא חוקי".
איך את מסבירה את זה? הם סירבו לקחת את החומר.
"הם לא סירבו לקחת את החומר".
הם סירבו.
"אם אתה מקבל את האמירה של הפרקליטות כ'ראה וקדש 'אני אצטרף אליך ולא נעביר עליהם ביקורת. זה לא נכון שהם לא רצו לקחת, אני אוכיח אחר כך בכתובים. אתם מבקשים להגיש כתב אישום נגד נאשם, יש דבר שנקרא 'ליבת הראיות' שמגישים אותו לפני שימוע זה לא הריאות זה הליבה, הגג, כדי שנוכל לבוא לשימוע. כשמגישים כתב אישום חייבים לקבל את כל הראיות, אז מה באה הפרקליטות ואומרת? אני 'אראה לכם את זה בכתובים, תזכירו לי ואני מעבירה לכם העתק של זה ברגע שאני מקבלת'. הפרקליטות לבית המשפט אומרת זה 'בליבת הראיות', לבית המשפט העליון, בעתירות שמגיש נתניהו לקבל את חומר הראיות. כשמתגלה עוד מסמך הם אומרים 'לא, זה לא ראיות' ואותם מסמכים מוצפים בתקשורת, איך אתם מסבירים את זה? זה נראה לכם תקין?"
זה קורה רק במשפט נתניהו?
"זה קורה בעיקר במשפטים כאלה, כן".
לא קרה לך בתיקים?
"לא בצורה כזו, לא. אני יכולה להגיד שכעותרת בפרשת קצב, אני העותרת היחידה שהורשתה לראות את חומר הריאות. בד"כ עותרים נגד, בצד השני, לא מורשים לקבל את חומר הראיות, רק הנאשם. כשאני קיבלתי לעיין בחומר הריאות אני גיליתי, מתוך ראיות אתה מגלה תוך כדי, שיש עוד ראיות שלא מביאים לך".
אין ספק שלכל הצדדים מגיע לראות את כל החומרים ובית המשפט יטפל בזה. בקשר לשקיפות שביקש נתניהו, למה הוא לא הגיש בקשה רשמית לשדר את הדיונים?
"למה הוא לא אוכל דייסה בבוקר? לא יודעת למה הוא לא הגיש בקשה רשמית. אני הבנתי שבית המשפט לבקשתו סירב, זאת אומרת שכן הייתה שם בקשה".
הבקשה הייתה של עיתונאים.
"אז התשובה כבר ידועה, בית המשפט לא ישנה את דעתו כי זה הנאשם, בית המשפט לא ישב ערכאת ערעור על עצמו".
ברגע שראש הממשלה יודע ששורה ארוכה של מערכות פנו לבית המשפט בבקשה לשדר את הדיונים בשידור חי, הוא יכול היה להצטרף לבקשתם. למה להמתין עד המשפט?
"אין שום סיבה שאם תקשורת החליטה לבקש, רה"מ או נאשם או כל נאשם, יצטרף לבקשה של התקשורת. הבקשה הוגשה על ידי מישהו, אחד בית המשפט נתן, אפשר לערער על ההחלטה הזאת".
כשראש ממשלה נאשם, מבקש לשדר בשידור חי את הדיונים - יכול להיות שישקלו את זה באופן שונה.
"אנחנו כל הזמן אומרים שוויון בפני החוק, 'ראש הממשלה צריך להיות ככל נאשם', אבל כשיש לנו חובות כלפיו אנחנו אומרים 'בכל זאת זה ראש ממשלה הוא צריך לנהוג אחרת'. חבר'ה, או שהוא צריך לנהוג אחרת או שאנחנו צריכים לנהוג אחרת. אם אנחנו שוויון בפני החוק – שוויון בפני החוק".