ב-24 במאי, היום הדרמטי שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו התיישב על ספסל הנאשמים בבית המשפט המחוזי בירושלים, עמד לימינו עו"ד מיכה פטמן, פרקליט מוכר במשפטי צווארון לבן. שמעון שבס, גלעד שרון, שולה זקן. את השר לביטחון הפנים לשעבר, אביגדור קהלני, הוא הוציא בזיכוי מוחלט.
אלא שעו"ד פטמן ונתניהו כבר לא. ועדת ההיתרים קבעה שראש הממשלה לא יוכל לממן את הגנתו מתרומות, ופרקליט הצמרת הסביר לחשוד שלא יוכל להמשיך לייצגו. "לא נעים, כי רציתי להיות שם", הסביר עו"ד פטמן כשנפגשנו. "חשבתי שאוכל לעזור לראש הממשלה לצאת מתיקי 2000 ו־4000. בתיק 1000 מטפל עו"ד עמית חדד. זו הייתה אולי הפגישה הכי קצרה שהייתה לנו ובמהלכה נאמר שיש עורכי דין שיהיו מוכנים לדחות את התשלום להמשך. אמרתי שאני לא אוכל לעמוד בזה. אני צריך לשלם משכורות לעורכי דין, שאמורים לעבוד מסביב לשעון. אני סוגר משרד לשלוש שנים כדי לנהל תיק כזה. להבדיל מרוב עורכי הדין בישראל, ניהלתי תיקי מפלצות, וכשאתה כל כולך שקוע בתיק ענק, הפניות לתיקים אחרים היא כמעט אפסית. לכן הצורך במימון הוא קריטי".
אבל הסכומים הם עצומים.
"העלויות חסרות תקדים. עשרה עורכי דין המדינה תעמיד בתיק, כשכל אחד מהם נגיד עובד 200 שעות בחודש. במשך שלוש שנים זה יוצא 72 אלף שעות. תכפיל רק ב־500 שקל לשעה, וזה 36 מיליון שקל, ועוד לא דיברנו על שכירות, אוכל, דלק, מתמחים. המדינה תוציא קרוב ל־40 מיליון שקל. זהו תיק גדול, מורכב. ראש הממשלה צריך להציב ארמיה מול כוח האדם הזה ולא בן אדם או שניים. אם אכניס כעת למשרד חמישה עורכי דין שיעבדו על תיק נתניהו, ולא כאלה עם ותק כמו של ליאת בן־ארי, תוסיף עלויות משרד ומזכירה - זה יוצא 250 אלף שקל לחודש, איך שלא תסובב.
"איך אפשר להתמודד מול העוצמה של המדינה? חברי כנסת יכולים לגייס כסף מתורמים, שרים בצורה מסוימת יכולים גם, היחיד שלא יכול הוא היחיד שמכוח החוק מותר לו לכהן ולהיות נאשם בו־זמנית. כשנושא המימון היה בוועדת ההיתרים, עורכי הדין, שהיו מעורבים, האמינו שהדבר יאושר, מכיוון שאם היועץ המשפטי יפעל נגד, זו לא תהיה פעולה חכמה. לנצח יהיה ניתן לומר שהיועץ מנע הגנה ראויה מראש הממשלה. תסתכל על הסיטואציה, מי מייצג היום את נתניהו? ויש כבר תאריך לתחילת הוכחות. בשביל להיות מוכן ל־1 בינואר היה צריך להתחיל לעבוד לפני חודשיים עם צוות של שבעה־שמונה אנשים".
לדעתך ראש הממשלה בצרות?
"אני חושש שהחלטת היועץ המשפטי עלולה לגרום לכך שהתוצאה בתיק שיכול וצריך להסתיים בזיכוי, תהיה אחרת. אני מדבר על 2000 ו־4000. את 1000 אני לא מכיר מספיק לעומק. אתה היועץ המשפטי, מגיש כתב אישום חמור נגד ראש ממשלה מכהן, תן הזדמנות להתמודד. תיפרד בבוא היום ותלך לדרכך עם האמונה שפעלת ביושר, גם אם בית המשפט יחשוב אחרת ממך. כך או אחרת, בכל תוצאה משפטית תצא בסדר. אתה לא יכול להגיד את זה כשמסכלים את יכולתו של ראש הממשלה להתגונן עם 'תביא כסף מהבית'. מי יכול להביא סכומים כאלה?".
ואיך כמה משרדים גדולים מנהלים תיק כזה, איפה מסתדר האגו?
"הדרך הנכונה היא שמישהו אחד מלמעלה מנהל ומתווה מדיניות. למזלי פעלתי עם לא מעט עורכי דין בשיתופי פעולה, ועם מרביתם נהניתי. אם יש עורך דין שזה 'אני ואפסי', הוא לא אמור להיות שם. כשאתה מייצג עם עוד משרדים, המטרה היא אחת - איך עוזרים ללקוח. כל עורכי הדין שאמורים להיות בתיק יודעים את העבודה, מקצועיים ברמה הכי גבוהה שיש. אני חושש שזה לא יהיה המצב אצל ראש הממשלה בגלל נושא המימון, ואמרתי לו 'אם יש מי שמוכן לדחות תשלומים, בורכת, ואני מאחל לך שתבחר את הטובים ביותר, אבל תבדוק קודם שאותו עורך דין מוכן לשים ארבעה־חמישה אנשים מסביב לשעון שיעבדו רק על התיק שלך".
עו"ד עמית חדד נשאר כרגע היחיד במערכה.
"לדעתי עמית חדד לא רוצה להיות לבד ומעוניין לעבוד עם עוד אנשים. הוא ככל הנראה עורך דין מוכשר מאוד, אבל גם צעיר יחסית. אין לו עבר ומספיק ניסיון בתיקים מהסוג הזה, ועם כל הכישרון צריך עזרה והכוונה, למרות שתיק 1000 הוא לא הכי גדול אבל הוא בהחלט מורכב, ועוד מוח לא יזיק. צריכים להיות פה שניים או שלושה משרדים שיעבדו ביחד. הרגשתי שאוכל לעבוד עם חדד ולהצליח לנהל את התיק".
בעיני חלק מהציבור ראש הממשלה כבר אשם.
"במדינת ישראל, במצב המשפטי־פוליטי, יש פחות או יותר התפלגות שווה בין אלה שאומרים שהוא אשם בכל מקרה ואלה שמשוכנעים שהוא זכאי. כששאלו אם יש שאלה לגבי עמדותיי הפוליטיות, אמרתי שהיא לא רלוונטית. שאל אותי ראש הממשלה 'למה?', ואמרתי שייצגתי את שמעון שבס שהוא מערך, קהלני מהדרך השלישית ומשפחת שרון שהיא ליכוד ואחר כך קדימה. תפקידי, כעורך דין, הוא לא להיות מזוהה, לא פוליטית ולא אישית עם הלקוח, כי זיהוי גורם לאיבוד האפקטיביות. אתה אמור לשכנע ציבור ושופטים שאתה בא ממקום נקי ומקצועי. האמנתי שבתיק 2000 ובתיק 4000 אוכל לשכנע את בית המשפט שלא מדובר בעבירות פליליות. זה שיש קבוצה שלא משנה מה תהיה התוצאה ותחשוב ההפך, זה תמיד נכון".
צווארון לבן אפור
תיק 2000, למי ששכח, דן במערכת היחסים בין ראש הממשלה לארנון מוזס, בעל השליטה בעיתון "ידיעות אחרונות". על פי החשד, מוזס הציע לשנות את סיקור ראש הממשלה לטובה בתמורה לקידום חקיקה שתגביל את פעילות החינמון "ישראל היום". נגד נתניהו הוגש כתב אישום בעבירות מרמה והפרת אמונים.
במרכז תיק 4000 עומדים הקשרים בין ראש הממשלה לאיש העסקים שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברת בזק ובאתר החדשות וואלה. שוב ענייני סיקור חיובי לראש הממשלה ובני משפחתו ובתמורה, על פי החשד, היחסים הניבו לאלוביץ' רווחים כספיים של כ־1.8 מיליארד שקל. התיק הוביל את נתניהו לכתב אישום בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.
"קח את תיק 4000", עו"ד פטמן ביקש. "המדינה טוענת 'תרשה לכותבים שמעוניינים לכתוב נגד ראש הממשלה לפרוק את אשר על לבם ואל תתערב'. את התזה הזו אני לא מקבל, ולא משנה אם ראש הממשלה ימני קיצוני או שמאלני. אם אתה הולך לכתוב עליי כתבה מגעילה, עם תמונה מכוערת, וקיבלתי הזדמנות לראות זאת מראש, אסור לי להתקשר ולומר 'עשה טובה, שים תמונה יפה שלי'? שיחה כזו ביני ובינך אפשרית, אז למה היא לא אפשרית על ידי ראש הממשלה או אשתו?".
לא כשהצד השני מצפה לתמורה.
"אני מדבר כרגע על סיקור תקשורתי ולא מנסה להוכיח אשמה או חפות. הפילוסופיה שלי אומרת שמותר לך לכתוב מה שאתה רוצה, אבל שזה יהיה מאוזן והגון והייתי שמח לראות את התקשורת חוזרת להיות כלי שמדווח ולא בעל אג'נדות נסתרות. לגיטימי שמי שחשוף לתקשורת, ואין אחד שחשוף יותר מראש הממשלה, תהיה לו מערכת שלמה שתנסה להשפיע על טקסטים כתובים ולא כדי שיפארו אותו. לתחושתו רודפים אותו, ואם אתה כותב, אז לפחות תכתוב דברים יותר חיוביים ואתן לך את הנתון האמיתי. הפנייה בעיניי לגיטימית. נשאלת השאלה של התמורה, וזו כבר לא שאלה של השפעה, אלא חפות או אשמה".
ואם הייתה תמורה?
"בעיניי, בתיק 4000 התמורה לא קיימת, כי יש לא מעט ראיות שמלמדות ששאול אלוביץ' לא חיכה למשהו חיובי, אלא יותר חשש מהרגולטור. אני לא נכנס לקו ההגנה, אבל הם ככל הנראה יכולים להגיד שבתוך ביתם האלוביצ'ים מסוגלים לומר משפטים שהוצאו לתקשורת, כמו 'מוכן למכור את נפשי לשטן', או להקריב את וואלה. תחושה של בעל שני עסקים, אחד שווה עשרה מיליון דולר ואחד מיליארד דולר, שיישרף העסק של העשרה מיליון. זה לא חייב להיות בדיאלוג מול הצד השני ואין בכתב האישום, או בראיות, מילה של נתניהו. אין וואטסאפ 'תעשה כך, כי...', אין 'הבטחתי לו'. יש תחושה של אלוביץ' שאם יעשה טוב, אז אולי זה יהיה לטובתו. אין אינדיקציה בשום מקום שראש הממשלה יודע על התחושות האלה".
לגבי הפרת אמונים, עוד לפני שלקחת את התיק פקפקת בסעיף.
"הפרת אמונים במדינת ישראל זו כנראה ההגדרה הרחבה בעולם של עבירה מהסוג הזה. בפסק הדין של שמעון שבס ניסו להתוות את הקווים. בהגדרות שרצו לתת ניסו ללמוד מהמשפט הבינלאומי וממדינות אחרות, ולמיטב זיכרוני המקום היחיד שבו ההגדרה מעט דומה הוא קנדה, וגם שם זה כרוך בטובת הנאה כספית, או מוחשית. במשפט שבס טענתי שתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא להפר אמונים 300 פעם ביום. הוא לא צריך להכניס אנשים לפי הסדר, או לפי סכום הכסף שהם צריכים להשקיע. המנכ"ל צריך לקיים את מדיניות ראש הממשלה הנבחר. מ־300 הפונים לבחור את השלושה הרלוונטיים לאג'נדה שראש הממשלה מנסה לקדם, ואתה מדבר על שוק שבו כולם מכירים את כולם. שאלתי 'מה רוצים, להביא מנכ"לים מטורקיה? זה שהוא מכיר את פלוני זה לא אומר שהפעולה שהוא עושה לא נכונה'. נדמה לי שחיים רמון אמר שאחרי פסק דין שבס כל הפקידות ירדה למקלט ועסוקה בכסת"חים ולא בלקדם. חלק גדול מהבירוקרטיה ושלטון הייעוץ המשפטי הוא בגלל חוסר הבהירות במה שמותר לעשות".
היכן הגבולות בצווארון לבן?
"היה ראש עיר שהיו נגדו שמונה תיקים בפרקליטות. באחת הפעמים הוא אמר לי 'הנה מפת העיר, כאן אני גר. הקמתי בית ספר פה, פה ופה. הגיעו לשכונה שלי, ביקשו בית ספר, איך שאישרתי הגישו תלונה במשטרה שאני מעלה את ערך הבתים. מה רוצים, שאגור במקום אחר?'. הצדקנות משני הצדדים מוגזמת. כמו שיש כאלה שתוקפים היום את השופטים. השופטים מבינים מה הם עושים, אבל כמו שצריך לסמוך עליהם, כך תסמכו על עובדי הציבור. אם ראש עיר משכנע שהפנייה אליו לגיטימית ועונה על הקריטריונים כמו במקומות אחרים, צאו מחייו. לא כל דבר הוא פלילי. אותו ראש עיר בילה אצלי במשרד במשך ארבע שנים עם שמונה תיקים שכולם נסגרו".
מחמירים?
"כן. קח שוב את תיק 4000. היה ראיון של שי ניצן שאמר שזו עבירה תקדימית ותמיד צריך לייצר תקדימים".
החוקים מקשים על ההגנה
פטמן מתכוון לראיון שפרקליט המדינה היוצא נתן בחודש מאי 2019 לעיתון "מקור ראשון", ושם אמר: "כל תקדים משפטי חייב להתחיל בנקודה כלשהי. בתיק 4000 לא הייתה מחלוקת, וכולם חשבו שנכון להאשים בשוחד, למרות שלא מדובר במעטפות כסף אלא בהטיית סיקור תקשורתי. אז מה, רק בגלל שמדובר בראש הממשלה נדחה את התקדים לפעם אחרת?".
"למה תמיד צריך לייצר תקדימים?", חוזרים לפטמן. "איזו אג'נדה עומדת מאחורי זה? אנחנו רוצים להיות צדקנים, טהרנים, יש ערך שרוצים לשמור עליו? מותר לסקר לרעה אישי ציבור ואסור להם להתגונן? אם אתה עושה עליי מחר כתבה רעה, אסור לי לפנות אליך ולומר 'יש לי משפחה, אל תפגע בי, אני איש ציבור'? זה ויכוח 'איפה נמצאים הגבולות' שיכול להיות לגיטימי, אבל להפוך את זה לעבירת שוחד זה רחוק מדי.
"אתה קורא ספרים של נבחרי ציבור מלפני ארבעה עשורים, והם מתחילים מהעובדה שהתעלמו מהחוקים ודחפו קדימה, כי הייתה אג'נדה. ככה בנו את המדינה. אתה אומר, מצד אחד זה מצוין שיש ביקורת ויועץ משפטי, אבל זה הופך לסגנון הוועדות. אם רוצים מחר לסגור מרפסת, מה שפעם היו עושים בלי למצמץ, היום הוועדה בעירייה תשב שלוש שנים ותוציא את הנשמה. הבירוקרטיה והמשפטולוגיה של המשפט הישראלי מקשות על החיים. בסנגוריה, כמה מקרים אתה מנצח? מעט. בתחילת הקריירה היו לי איזה שמונה זיכויים ברצף. מישהו נכנס וראה אותי משחק עם מחשבון ושאל מה אני עושה, עניתי 'בודק סטטיסטיקה, כמה הרשעות הולכות להיות לי עד לזיכוי הבא'".
למה יש מעט הצלחות?
"חלק בגלל שהמערכת עובדת נכון ויעיל. הולכת לכתב אישום כשהיא מרגישה חזקה. חלק משום שהמערכת היא גוף אחד, פחות או יותר. המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט חושבים ורואים את הדברים כמעט באותה צורה, וגם אם זו לא התארגנות, זה סוג של אגרוף אכיפת חוק שהוא מאוד חזק וזורם באותה תנועה ואחידות. חלק מזה בגלל שהחוקים במדינת ישראל מאוד מקשים על ההגנה".
דווקא מתפארים בעובדה שהרבה אנשי ציבור זוכו.
"הייתה תקופה ששופטים בבית המשפט העליון היו עם רוח סנגוריאלית, מחיים כהן ועד לדליה דורנר. הם ראו גם את הצד השני והבינו את הביטוי 'ספק סביר' כפשוטו. היו יותר זיכויים יחסית, אבל גם הרשעות. לדעתי, אחרי זיכויו של שמחה דיניץ (יו"ר הסוכנות לשעבר - א"ל) התחושה בפרקליטות ובבית המשפט הייתה שהמטוטלת של ההקלה נטתה יותר מדי והמטוטלת נטתה חזרה למרכז ולצד השני, כך שקשה יותר להביא לזיכויים".
היד של היועץ המשפטי לא אמורה לרעוד במקרים כמו של ראש הממשלה?
"צריך להיות בטוח בעוצמת הראיות. אם אתה טועה, אתה פוגע לא רק באדם פרטי אלא בציבור שלם שבחר, במיוחד כשמדובר בראש ממשלה. כשפרקליטת המדינה הגישה טיוטת כתב אישום ליועץ המשפטי מני מזוז בעניין אריאל שרון, התראיינתי ואמרתי שזו לא דרך ראויה. פרקליט מדינה שחושב שצריך להגיש כתב אישום כזה, יתכבד, יישאר וינהל את התיק. יצליח, יעבור לתפקיד הבא. ייכשל, הביתה. חייבת להיות אחריות. יועץ משפטי לא מנהל בעצמו תיקים, אבל התוצאות ישפיעו על עתידו והוא יודע. תראה איך מנדלבליט קיבל את ההחלטה הזו. הוא כינס 25 מבכירי הפרקליטות ועשה פורומים שונים. בהחלט עשה את המקסימום כדי לקבל את ההחלטה הנכונה. אני עדיין חושב שהם לא צדקו, אבל מבחינתו הוא נערך בצורה המיטבית. לכן אתה יכול לטעון שבן אדם אחד, או שניים, החליטו לפגוע בך, קצת יותר קשה לטעון כשמדובר בהרבה אנשים. בעיניי זה עדיין מדהים שרבים כל כך מתכנסים ומעט מדי דעות מיעוט נשמעות".
להד הציבורי יש משקל?
"אין ספק. קח את המקרה האחרון של בג"ץ בנושא ראש הממשלה, שבו הוחלט שהוא יוכל להמשיך לכהן בתפקיד. לתחושתי האישית, זו תוצאה של שיח מוקדם. אני מתקשה לראות הרכב של בית משפט עליון, ולא משנה באיזה עניין, מקבל החלטה 0-11. זה סוג של החלטה שאומרת 'לא נכון לנו להתערב בנושא'".
בצדק?
"התשובה 'בצדק' לעולם לא יכולה להיות. אם אתה שופט, אתה צריך להגיד 'אני נותן פסק דין לפי הדין ומה שמצפוני מאפשר ולא זז ימינה או שמאלה, גם אם תהיה ביקורת'. אי אפשר להתעלם מהתחושה שלפחות חלק מהשופטים לא היה שלם עם ההחלטה ובכלל זה לא קשור אם היא נכונה. אגב, היא נכונה, מכיוון שהחוק קובע שראש ממשלה יכול לכהן ובזה נגמר הדיון. רק שאת זה אפשר לעשות בפסק דין של שלוש שורות ולא ביומיים של דיונים. בעולם הפלילי זה עוד יותר בולט.
"המשפט הפלילי הישראלי, בתקופת נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, היה מסודר וברור. נכנסת לבית משפט עם ידיעה מה תהיה התוצאה. אחרי כהונת אהרן ברק, וספרי פרשנות משפטית של אלפי עמודים, המשמעות היא שכל שופט עושה מה שהוא רוצה. ביום נתון אצל שופט אחד תקבל תוצאה אחת ואצל אחר תוצאה אחרת. זו פגיעה אנושה בהליך הפלילי. יציבות ודאות המשפט. אני מדבר על התחומים האפורים ולא על מקרי הקיצון של רצח או אונס. מקרי צווארון לבן, מה שבעיני שופט אחד הוא קל ערך, אצל האחר יהיה חמור. והמערכת מלמדת את השופטים שאם שופט חשב שמשהו קל - בפעם הבאה הוא לא יחשוב ככה, כי בערעור יהפכו את החלטתו".
ההדלפות גורמות נזק
ראש הממשלה היה צריך להגיע לעסקת טיעון?
"במערכת הפלילית, בתיקים גדולים, בסופו של דבר רב הסיכוי שתהיה איזושהי הרשעה. אם יש למישהו שלושה או ארבעה אישומים, הסיכוי שלו לנצח את כולם, ואני לא מדבר על ראש הממשלה, אלא כמשהו כללי, הוא קטן. המתמטיקה אומרת שבדרך כלל אין סיכוי לצאת נקי לגמרי. אתה נבחר ציבור ומעבר להרשעה הפלילית התוצאה היא שלא תוכל להמשיך לכהן. בחלק מהמקרים, בשלבים המוקדמים של התיק, האינטרס הציבורי אומר 'העבירה לא מאוד חמורה והסיפור לא דרמטי ואם אותו בעל תפקיד יפרוש זה יביא לסיום החקירה, כי אין אינטרס לרדוף אחריו'. זו עצה שעורכי דין נותנים ללקוחות, ורבים מהם פורשים.
"הייתי מעורב במספר מקרים שאנשים היו בלחץ גדול ואמרתי 'אם תעזוב, החקירה תתמוסס'. בעל התפקיד עזב, לא הוגש כתב אישום ובשני מקרים אפילו לא הייתה חקירה. אם אתה מוצא את נקודת הזמן הנכונה, אתה יכול להגיע לתוצאה הזו. הבנתי מהתקשורת שעו"ד וינרוט ז"ל ייעץ בשלב מוקדם לראש הממשלה לעשות זאת. אני מניח שזה הרציונל 'תעזוב ותעשה לביתך, אתה מספיק מוכשר וטוב'. הבעיה בתיקי צווארון לבן היא שיש עמימות גדולה לגבי העבירות, והרבה פעמים החשוד מרגיש חף מפשע. לך תשכנע אדם שמרגיש כך ללכת הביתה. הסיטואציה פה הרבה יותר קשה ולא נוחה לאותו אדם וגם לך כעורך דין. עורך דין שמעז לתת את העצה הזאת צריך לזכור שהוא יצטרך להסתכל בעיני הלקוח אחרי שהוא פרש אם החקירה תימשך ועוד יעמידו אותו לדין. לשמחתי, לי זה לא קרה, אבל עריכת דין היא לא חברת ביטוח".
במקרה הזה עושה רושם שהמשפט כבר חצי מנוהל.
"הגיע הזמן שרשויות אכיפת החוק יבינו איזה נזק ההדלפות גורמות לחקירות ולניהול המשפט ובעיקר לאמון הציבור במערכת. נזק מטורף".
במקרה של נתניהו נגרם נזק לקו ההגנה?
"המערכת לא מוטרדת מהנאשם, היא מדליפה הרבה פעמים כדי לפגוע בו. במקרה של אהוד אולמרט, כל הודאותיו נחשפו בתקשורת. היו מספר משרדי עורכי דין שהיו מעורבים בתיק וחתמו על מסמך ליועץ המשפטי - 'אנחנו מוכנים שעובדינו יעברו בדיקת פוליגרף, רק תחקרו'. קיבלנו תשובות מגומגמות ומקושקשות. אתה רואה שאין אינטרס לחקור, וזה אומר 'הציבור משוכנע שהמדינה הדליפה'. זו תחושה שיכולה להיות גם לא נכונה, אולי אחת המזכירות הדליפה תמורת 100 אלף שקל. לא אדע אם לא תבדוק. כשזה קרה בתיק אולמרט, היה ברור שזה יקרה גם בתיקי נתניהו.
"בתיק אולמרט טענתי שאחד החוקרים פנה ללקוחה שלי, שולה זקן, וייעץ לה להחליף אותי, כי לא התאמתי להם. זו הטענה היום של עו"ד ז'ק חן ועו"ד מיכל רוזן־עוזר נגד המדינה. הם טוענים שפנו לבנו של אלוביץ' וניסו לשכנעו שעורך הדין יוחלף. היועץ המשפטי יושב מול החוקר שאומר לו 'זה לא היה', אבל יש ככל הנראה ראיות שזה קרה. היועץ כותב 'הטענות מופרכות'. עד שלא תדיחו חוקר, או תובע שידע על הדלפה, לא תשקמו את אמון הציבור בכם".
למה לא עושים את זה?
"רוצה שאענה תשובה שמישהו אחר היה עונה? אולי זה מגיע ממשרדיהם של מקבלי ההחלטות עצמם שלא רוצים שתהיה חקירה. אם סנגור היה מודיע 'הוצאתי מידע', רוב הסיכויים שהיה עומד לדין. כמה מקרים אתה זוכר ששוטר או חוקר הועמד לדין? כל הזמן מדליפים ומוציאים חומרים. אני לא רוצה שכל תיק 4000 יהיה פרוש בפני רביב דרוקר והוא ינהל את המשפט כשהוא מציג את הטענות איך שהוא רוצה. לא אוהב את זה".
זה משפיע על ההליך?
"לא חושב ששופט אומר 'ראיתי את דרוקר אומר, אז אקבע כך', אבל שופט שמע על ראיה שהוא לא אמור לדעת עליה וזה מחלחל, שתול אצלו בראש. הוא ישמע אותה עוד שנתיים בבית משפט עם פרשנות כזו של תובע או סנגור וכבר תהיה לו דעה. אני מתרגש ברמה מסוימת מהדלפות. אני לא אומר שזה סוף העולם".
זו גם בסוף שיטה של ההגנה להדליף.
"אתה מוזמן לשאול כתבים משפטיים, בחיי לא הוצאתי חומרי חקירה ופנו אליי מאות פעמים".
אבל יש כאלה.
"אני יודע וחושב שזו שגיאה נוראית לנהל משפט דרך התקשורת. אם תקבל תשובות מבית משפט שהן טובות לך, תפקידך הוא לא ללכת לכתב 'ראית מה העד אמר?'. צריך להפתיע. בתיק קהלני, שבועיים לפני שטענו 'אין להשיב לאשמה' והטענה שלנו התקבלה, שאלה אותי התובעת 'נו, מה יהיה?'. אמרתי 'אין לנו הגנה'. למה צריך להעיר את הצד השני?".
שולה שילמה מחיר
עו"ד פטמן ייצג את גלעד שרון בפרשת האי היווני. אז נטען שאיש העסקים דודי אפל, שתכנן להקים פרויקט תיירותי באי פאטרוקולוס, העסיק את שרון הבן בשכר גבוה כהסוואה למתן שוחד לאביו אריאל שרון, ששימש בתפקידי שר בכירים וכראש ממשלה. הופיעו אז תחקירים נרחבים בתקשורת, והפרשה הסתיימה ללא כתבי אישום. "באותה תקופה התחקירים היו כלי העבודה הטוב שהיה לי בימיי כסנגור", פטמן משוכנע. "אתה לומד מה הפרקליטות חושבת, מה המשטרה מחפשת, מה התזה שלהם. ההבנה המוקדמת של הדברים מאפשרת לך להתמודד בצורה אחרת לגמרי. בחיי לא נתקלתי בסיטואציה שכל מהלך היה ידוע מראש בגלל כתבות והדלפות. אני לא מדבר על מי שרוצה לשבש חקירה, שזה כלי מטורף בידיו, אלא להיערך מחשבתית ולהבין סיטואציה. זה היה כמו לשחק שח מול יריב שנותן לך את הפליי־בוק שלו".
ועדיין ביקשת מגלעד שרון שישמור על זכות השתיקה.
"גלעד ואני עבדנו כ־100 שעות משותפות לפני שהחלטנו לשמור על זכות השתיקה, וההחלטה הייתה פרי הבנה שלא יעזור דבר, הנחישות של התביעה ורשויות אכיפת החוק והאמונה שלהן שהוא מחזיק מידע מפליל כנגד אביו, הן כאלה שלא משנה מה יגיד יפרשו וייקחו את הדברים לכיוון השלילי. הבחירה הייתה לא ממחשבה שאנחנו רוצים להסתיר, אלא שאין דרך לשכנע שאין לנו מה להסתיר. אני חייב לומר שהעבודה עם משפחת שרון הייתה אחת מחוויות השיא. משפחה מדהימה, חוויה מעצימה".
זכות השתיקה נראית רע מבחוץ.
"זה כלי שהוא חרב פיפיות. אתה צריך להשתמש בו רק כשאין לך אמון ביכולת המערכת להגיע לחקר האמת ולא כי אתה אשם. מבחינה משפטית זכות השתיקה נתפסת כחיזוק לראיות התביעה. במשפט אולמרט, בפרשות ראשונטורס וטלנסקי, היה ניסיון מצד השופטים לשכנע אותי ששולה זקן צריכה להעיד, ולי היה ברור שעדותה לא יכולה לעזור, כי בפרשת ראשונטורס הראיות נגדה היו מכריעות, וגם מהיכרותי איתה ידעתי שעדותה לא באמת נשלטת, כי היא בן אדם אינטואיטיבי. אמרתי לה 'באת אליי לפני חמש שנים ואמרת שאת לא רוצה שבאמצעותך יפגעו באולמרט, ואמרתי אם תרצי לתת אותו, ייתנו לך עד חצי המלכות. אם לא, ירדפו אחרייך ויפגעו בכל דרך אפשרית. זו החלטה ערכית ולא משפטית, וכל עוד זה משרת את האינטרסים שלך, אני מוכן לעזור גם לראש הממשלה. אם זה פוגע בך, אני צריך לדאוג לך'. היא בחרה להגן על אהוד, והחלטנו שהיא שותקת והיא שילמה מחיר כבד.
"כשהרכב השופטים ניסה לשכנע שהיא תעיד ונימק שזה חשוב לחקר האמת, התווכחנו במשך שעתיים ובסוף אמרתי להם 'אתם שלושה שופטים מנוסים, לכל אחד במחשב יש גזור והדבק על עדות כבושה' - עדות חשוד ששתק בחקירה והפך לאשם ומעיד לראשונה בבית המשפט. הוספתי: 'אם תמצאו בעשר השנים האחרונות שני מקרים שבהם מי ששתק בחקירה ועלה להעיד, לא כדי להפליל מישהו, אלא להגנתו ולהגנת שותפו לכתב האישום, ובית המשפט לא כתב בהחלטה שמאחר שהוא יכול היה להתכונן ולמד את החומר, משקל עדותו שווה לאפס, שני מקרים כאלה, אקרא לה להעיד'. בזה הסתיים הדיון. זקן שתקה בחקירה וזוכתה מפרשת טלנסקי, מהאזנות הסתר ומחלק מהעבירות בראשונטורס. היא הורשעה במה שידעתי מראש שאי אפשר להימלט ממנו. לעומת זאת, בפרשת ליברמן אמרתי למיכל ליברמן (בתו של אביגדור - א"ל) להמשיך לדבר ולהסביר ובסופו של דבר שכנענו שהיא לא ביצעה עבירה, והתיק נגדה נסגר".
בחורה בת 21 שנחשדה בהלבנת הון, מיליוני שקלים התגלו בחשבון הבנק שלה.
"בת כמה שהיא לא תהיה. זו הייתה האמת. רמת מעורבותה בעבירות פליליות הייתה אפס. הראינו דברים במהלך השימוע ששכנעו את עו"ד אביה אלף, זו שעד היום אומרת שאת ליברמן היה צריך להעמיד לדין ובעבירות יותר חמורות. אותה הצלחנו לשכנע לסגור את התיק. צריך לדעת מה להגיד ומתי".
עמדה פוליטית אאוט
משרדו של עו"ד פטמן עובד כעת בחצי הילוך. הוא כבר נערך בכל כוחו לייצג את ראש הממשלה, החל לגייס עובדים, אבל הכל נקטע בבת אחת. בזמן ששוחחנו, ההפגנות הגדולות נגד לקוחו לשעבר היו בעיצומן. שאלתי אם אישית זה משפיע על פרקליט. "אני לא יכול לפעול מאהדה או שנאה, כי זה משבש את שיקול הדעת", הסביר. "שאלו אם אהיה מוכן לטעון טענות על הדרך שבה נבנה התיק כנגד ראש הממשלה. עניתי 'אם תצביעו שנעשו דברים שלא כדין, לא אכפת לי לאן אגיע, אפילו לראש הפירמידה. אם יש לך תזה, אני לא אתעסק בזה'. עורך דין זה מקצוע. רופא שיש תחת ידיו חולה שואל אותו מה עמדתו הפוליטית? לא, הרופא צריך להציל את חייו כאן ועכשיו".
ראש הממשלה יכול לנהל מדינה ומשפט ביחד?
"בלי בעיה. לא פגשתי בחיי אחד שעמד באותו לחץ והתנהג באותו אופן. ראש הממשלה מתפקד ומתנהג כאילו אין כתב אישום. מצד שני, האם כתב האישום צורך זמן ותשומת לב? בתיק שבו השאלות העובדתיות כמעט ואינן שנויות במחלוקת, הצורך של עורך הדין במעורבות ראש הממשלה הוא קטן. לדעת מה המשמעות של אמירה כזו או אחרת, אני לא צריך הסבר, זו העבודה שלי. אם מישהו אומר 'זה קרה ביום ראשון ועשינו כך וכך', צריך לשאול אותו אם זה אכן קרה, בהנחה שלא נחקר בנושא.
"חלק מכלי התקשורת דיווחו שנתניהו יצטרך להיות שלוש פעמים בשבוע בבית משפט. זה לא נכון. במהלך הוכחות בדרך כלל משאירים השופטים את הבחירה לנאשם אם הוא יימצא באולם, בתנאי שהוא מיוצג ונוכחותו לא חיונית. נוכחות חיונית זה כשמגיע עד בתיק רצח וצריך לזהות את הרוצח. בתיקי צווארון לבן זה לא על הפרק. ראש הממשלה, להערכתי, יבחר מתי הוא ירצה להגיע. ראיתי אותו עובד עד אחת, שתיים בלילה, ולפעמים אמרו לנו לצאת מהחדר בגלל שיחה פוליטית או מדינית, שתמיד קדמה לענייניו המשפטיים. זו תחושה לא נוחה, סוג של עצב, שאומר 'אתה מתעסק בענייני המדינה והיא מתעסקת בענייניך', אבל כל עוד הוא מאמין ביכולתו לעשות את הדברים ביחד והחוק מאפשר, אין מניעה".
אמרו שכל התנהלות ראש הממשלה קשורה למשפט.
"במקומות שהייתי לא ראיתי. לגבי השאלה אם הוא מנסה לדחות את המשפט, זו תזה שבנויה מחוסר הבנה בסיסי של מערכת המשפט. אומרים 'הוא החליף עשרה עורכי דין'. כל עורכי הדין שהוחלפו עד אליי הוחלפו לפני המשפט, לכן אין לזה השפעה על ההליך. ההחלפה שלי נבעה מהעובדה שאני לא יכול לייצג מבלי לקבל תשלום שוטף. בבית המשפט כבר אמרה השופטת 'אנחנו הולכים להתנהג כאילו יש ייצוג קבוע', ולא נתנה דחיות מעבר לאלה שביקשו הסנגורים האחרים. אם מישהו חושב שיש פה תוכנית לדחיית משפט, אז כנראה שראש הממשלה הוא המתכנן הגרוע בהיסטוריה, והוא לא נתפס ככזה. ינואר הוא התאריך שבו הסנגורים אמרו שאם הכל יתנהל כשורה, כולם יהיו מוכנים לנהל את המשפט".
עו"ד פטמן יחגוג בחודש דצמבר את יום הולדתו ה־60. הוא נשוי פעם שנייה ואב לתינוק בן חמישה חודשים, שמצטרף לשני ילדיו מנישואיו הראשונים. את הראייה המשפטית שלו הוא יכול לזקוף גם לפרקליטות, שם עבד במשך כעשור בתחילת דרכו. "אהבתי את המקום ואת האנשים, אבל אחרי עשר שנים אשתי לשעבר אמרה 'צא ותביא קצת כסף', וזה היה הטריגר", הוא מודה. "אתה לא רוצה לצאת לחופשה פעם בשנה ואחרי זה להיות באוברדראפט במשך חצי שנה. חשבתי שלמשפחתי מגיעים חיים נוחים. לא חושב שאלמלא הדחף בבית הייתי עוזב".
לשנות צד זה שינוי בראש?
"הפרקליטות היא מקום סטרילי. אתה לא פוגש שם נאשמים. אתה לא יכול להבין מה זה לחכות להחלטת הפרקליטות לגבי כתב אישום. עובד משפטית נטו. סנגור פוגש את הלקוח, וזה לא נתפס עד כמה כתב אישום, אפילו הכי קטן, הוא העולם כולו בעיני אותו אדם. בתיק קהלני, האיש עבר כל כך הרבה דברים בחייו וביחס למערכות אכיפת החוק, לא היה לו שום מסלול התנגשות. הוא הגיע למצב שנאלץ לנהל את המשפט פעמיים, כי אחרי הזיכוי המדינה ערערה והוא זוכה בפעם השנייה. לקהלני חברים הציעו שילך להסדר טיעון, והוא אמר 'אני מוכן להודות שחניתי באדום־לבן, זו העבירה היחידה שעשיתי'. זה מאפיין אנשים שמרגישים חפים מפשע. בעבירות צווארון לבן אתה לפעמים מרגיש ככה, וזה לא אומר שזה נכון. אם אני אומר לך 'אל תרצח', אתה יודע בדיוק מה אסור, בצווארון לבן לפעמים הגבול הוא לא ידוע".