נצמד לנתניהו: "הדבר הנכון ביותר מבחינה מקצועית הוא העברת תקציב חד־שנתי, ולהביאו לאישור הממשלה כבר ביום ראשון. אני מציע לראש הממשלה לאפשר לשר האוצר להגיש בתחילת השבוע את התקציב ל־2020". כך אומר שר המודיעין אלי כהן בראיון ל"מעריב".
לדבריו, "תקציב חד־שנתי יאפשר להזרים תקציבים מיידיים, להבטיח את רשת הביטחון לשכירים ולעצמאים ולקדם השקעות בפרויקטים של תשתיות. לעומת זאת, בתקציב דו־שנתי אתה צריך להיות נביא, כי אף אחד לא יודע לחזות את התנהגות הקורונה".
ומה עם ההסכם הקואליציוני? היה טעות להוסיף בו סעיף של תקציב דו־שנתי?
"זאת לא הייתה טעות. במרץ אף אחד לא חשב שהקורונה תגיע לשיא באוגוסט ושבקיץ השמיים יהיו סגורים. במקור ההסכם לא היה טעות, אבל המציאות השתנתה. השאלה היא מה נכון עכשיו עבור המדינה. הסיסמה של כחול לבן הייתה 'ישראל לפני הכול', אז חובה על בני גנץ לעשות את מה שנכון עבור מדינת ישראל. אני חי בשלום עם כל מה שטוב למדינת ישראל. היא קודמת לפוליטיקה, ותקציב חד־שנתי הוא הנכון בנסיבות הכוללות משבר כלכלי".
ואם זה יגרום להפלת הממשלה ולבחירות?
"הדבק היחיד בממשלה הזאת הוא לא אידיאולוגיה אלא משבר הקורונה, אבל למרות זאת כחול לבן לא לקחו את תיק הבריאות או האוצר. מה שנותר להם זה לאשר מיידית את התקציב לשנה הקרובה".
יש דיבורים על ממשלה חלופית.
"ממשלה חלופית מקימים עם 61 ח"כים. אני מקווה שביום ראשון תונח על שולחן הממשלה הצעה לתקציב חד־שנתי שתאושר, ואז החלופה תתייתר. אם התקציב לא יאושר, נקים עד המועד הקובע ממשלה חלופית. אנחנו כבר מנהלים שיחות עם חברי כנסת. בינתיים כולם יושבים על הגדר. אם התקציב לא יעבור, השיחות יהפכו ליותר תכליתיות. הליכוד היא מפלגה דמוקרטית, ויותר מ־70% תמכו בנתניהו כמועמד לראשות הממשלה. במקרה של בחירות ההתמודדות פתוחה לכל מועמד, אבל אני מניח שמצביעי הליכוד ירצו את נתניהו כמי שימשיך להוביל".
השר כהן תוקף את עמדת הכלכלנים שתומכים דווקא בתקציב דו־שנתי. "יש גם אלופים במיל' המזוהים פוליטית שחותמים על עצומות כאלה ואחרות. ראיתי גם בעלי עסקים שמביעים את דעתם בנושא החלת הריבונות בשטחים. מרבית הכלכלנים שאתה מזכיר באים מאג'נדה פוליטית מסוימת וזה מה שמניע אותם", הוא טוען. "המטרה שלנגד עיניהם היא שנתניהו ייצא מבלפור, ללא קשר למצב הכלכלי. אני רואה הרבה אנשים בהפגנות, אבל שלטון לא מחליפים בהפגנות אלא בהצבעה בקלפי והציבור אמר את דברו".
שר המודיעין אינו מהסס להודות בטעויות שנעשו בתוכניות הכלכליות: "כן, מדינת ישראל נתנה אומנם תקציב משמעותי לסיוע וטעתה כשזה לא נעשה בשיתוף המגזר העסקי. כשקיבלתי החלטות דאגתי תמיד לשבת עם הענף הספציפי, לשמוע את ההערות ולהביא הצעה לממשלה. היו מקרים שהתקבלה החלטה מתוך כוונה טובה, ורק לאחר מכן שמעו את בעלי העסקים ושינו את ההחלטה. זה לא הוסיף אמון. כך היה בנושא הקניונים והמסעדות. מה שחסר לי בתוכניות הכלכליות זה תוכנית המעבר לצמיחה אחרי המשבר".
"במקום לתת דגים צריך לתת חכות", מסכם כהן. "חשוב לפצות את בעלי העסקים, אבל גם חייבים לסייע בפתיחת מפעלים חדשים, לתמרץ את הקיימים ולהוריד מסים. יש מחסור בידיים עובדות בלא מעט מקומות וחייבים לעשות הסבות מקצועיות. הייתי נותן תמריצים לחברות הייטק שמחזיקות מפעלים במזרח אירופה. את תוכנית המענקים הייתי מחליף בכרטיסיית תווי קנייה נטענים. כך באמת אפשר לעודד צריכה. אני לא בטוח שהמזומן יעשה זאת".
הראיון המלא יתפרם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"