במהלך הסגר טענו המפגינים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הגבלת התנועה ליציאה להפגנה עד 1,000 מטר ממקום המגורים - רק גרמה להתפשטות גל המחאה. כעת טענתם גם מגובה ומאוששת במחקר אקדמי בלתי תלוי, שעיקרי ממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה.
בבדיקה שערך בשבוע החולף עדי בן־נון, המנהל הטכני של מרכז ה־GIS במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, נמצא כי הגבלת המרחק על המוחים נגד נתניהו גררה קריאה נרחבת לאזרחים לצאת ולהפגין במוקדים שונים ברחבי הארץ - יוזמה שהצליחה.
לפי ממצאי הבדיקה, המחאות נגד השחיתות השלטונית התקיימו בסוף השבוע הקודם בלא פחות מ־1,321 מוקדים (כיכרות, רחובות, צמתים ועוד). בבדיקה ב־1 באוקטובר, לשם השוואה, היו 720 מוקדים בלבד.
"תוך ימים ספורים כמות מוקדי ההפגנות גדלה כמעט כפליים", מציין בן־נון. "לא רק שההפגנות לא נפסקו, אלא הן התעצמו והשפיעו על אזורים חדשים שבהם התקיימו הפגנות לראשונה. זה מראה שכמות ההפגנות רבה מעודדת יותר אנשים לצאת ולהפגין ליד ביתם".
בן־נון יצר במחקר מיפוי של ההפגנות, בין היתר באמצעות מערכת המידע הגיאוגרפית GIS. "לא פחות מ־400 מתוך 1,321 הפגנות הן על כבישים ראשיים, שזה נתון מדהים. אבל בשבוע הקודם תושבי יישובים קטנים יצאו בהמוניהם לצמתים. הדבר בלט במיוחד במרחב ההתיישבות הכפרית בעוטף עזה וגם בצפון".
שיאנית ההפגנות, אגב, היא עדיין תל אביב, ואחריה ניתן למצוא ריבוי של הפגנות בירושלים ובחיפה.