לקראת בחירות מרץ 2021: יו"ר מפלגת "הישראלים", רון חולדאי, בישר היום (רביעי) כי יציע ליו"ר מפלגת העבודה החדש\ה לחבור אליו, לאחר שיו"ר המפלגה הקודם, עמיר פרץ, הודיע על פרישתו. "מאחל הצלחה לעמיר פרץ עם פרישתו מהחיים הפוליטיים. לאחר שמפלגת העבודה תבחר הנהגה חדשה, אציע ליו"ר החדש/ה לחבור אלינו כדי לבנות יחד אלטרנטיבה שלטונית ערכית וחזק".

המתמודדת לראשות יו"ר העבודה, ח"כ מרב מיכאלי התייחסה בכאן ב' מוקדם יותר לאפשרות לחיבורים עם מפלגות אחרות: "כשאני אהיה בראש נדבר. אחד המאבקים שלי הוא שתהיה מפלגה שתוכל לעשות את הדבר הנכון לטובת מדינת ישראל. אם זה יכלול חיבורים - אז חיבורים. קודם שיהיו פריימריז".

שר המשפטים לשעבר ומספר 2 במפלגת "הישראלים", אבי ניסנקורן הוסיף בעניין בריאיון לכאן ב':  "ככה לא מנהלים דיונים. היו שלוש מפלגות מרכזיות בגוש שהוא לא ימין - הישראלים, יש עתיד ומרצ. צריך לבחון איחודים, אבל לא בצורה כזאת". זאת, לאחר שיממה קודם, התייחס במהלך ריאיון אחר, לאפשרות ליצירת גוש מרכז-שמאל בבחירות הקרובות ואמר כי הבסיס לכך יהיו מפלגתו ומפלגת יש עתיד.

רון חולדאי מציג את המועמדות במפלגתו. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי

אלעזר שטרן מ"יש עתיד", עסק גם הוא באפשרות לחיבור עם חולדאי, ואמר: "יש היגיון בחיבור". באשר לאיחוד עם כחול לבן, אמר: "אם גנץ באמת רוצה להיפגש עם לפיד הוא ייפגש איתו. הוא  יודע את המספר שלו, שירים טלפון, לא עושים איחודים בטלוויזיה".

יו"ר "תנופה", ח"כ עפר שלח, שוחח עם ענת דוידוב וגולן יוכפז ב-103FM על סוגיית החיבורים. "אני פניתי ישירות לשתי מפלגות. כשיצאתי לדרך אמרתי, שני דברים צריכים לקרות - צריכה להיות מפלגה או גוף עם אידאולוגיה ברורה שאותה היא תשים על השולחן, ועם מסוגלות פוליטית. וכדי לעשות את זה, פניתי לשתי מפלגות, הישראלים של רון חולדאי ומפלגת העבודה. אני חושב שזה חיבור ראשוני שיעלה אותנו מעל אחוז החסימה בוודאות", אמר. 

הוא הסביר כי "יש מוסכמה פוליטית ברורה, שיותר קשה להשיג את 150 אלף הקולות הראשונים, מאשר אפילו מיליון אחריהם. כי ברגע שהבוחר בטוח שאתה תעבור, ברגע שיהיה ברור שהקול הזה לא ילך לאיבוד, אני אומר לכם - זה יהיה הרבה יותר גדול מאשר אחוז החסימה".

כשנשאל על חיבור גדול יותר בשמאל, תחת יש עתיד, השיב: "לא בטוח בכלל שכל אחד ועוד אחד, עושה יותר משתיים. זה צריך להיות החישוב המאוד ברור בסיפור הזה".

לדבריו, "הגוש הגדול לא חייב להיות מפלגה אחת גדולה. הגוש הגדול צריך להיות רשימות פוליטיות שעוברות את אחוז החסימה, וככה אף קול לא הולך לאיבוד. הדבר הזה צריך לקרות מהר כדי שהגוש הזה יצבור מומנטום. ואני אומר לכם שאם זה יקרה, יווצר פה גוף שהוא יהיה בגודל כזה שתהיה לו משמעות גדולה".

ח"כ איתן גינזבורג מ"כחול לבן" הדף את הטענות בגלצ: "כמו שראשי המפלגות אומרים בריאיונות שצריך להתאחד, גם גנץ אמר אמירה ציבורית פומבית והוא יוצר קשר עם כל אחד בנפרד".

בתוך כך, גם בימין לא שקט. חברת הכנסת איילת שקד מימינה אמרה היום בגל"צ כי "ההחלטה של סמוטריץ' לפצל את הציונות הדתית, עשויה להיות מסוכנת עבורו".

כזכור, יו"ר "ימינה", נפתלי בנט, חתם על הסכם עודפים עם "תקווה חדשה" בראשותו של גדעון סער. גם מפלגת "יש עתיד'' ומפלגת ''ישראל ביתנו'' הודיעו כי הגיעו להסכמות ביניהן על חתימת הסכם עודפים משלהן, לקראת הבחירות לכנסת ה-24. על פי גורמים המעורים בפרטים, ההודעות בדבר ההסכמים לא הגיעו במקרה בזו אחר זו, אלא מדובר במהלך מתוכנן ומתואם בין ארבעת המפלגות.

כידוע, הסכם עודפים הוא הסכם בין שתי רשימות בבחירות, הקובע שסכום קולותיהן ייחשב ביחד בקביעת מספר המנדטים המוקצים להן. לאחר קביעת מספר המנדטים המשותף, מחולקים המנדטים ביניהן לפי גודלן היחסי.