אחד ממוקדי הדיון אתמול (שני) בחידוש משפט תיקי האלפים היה סביב השאלה אם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אכן אישר כנדרש לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
בסוגיה זו הפתיעה אתמול התובעת הראשית במשפט נתניהו, עו"ד ליאת בן ארי, שהודתה לראשונה שהאישורים לפתיחת תיק 4000 ו־1000 ניתנו באופן לא מספק. "אולי נכון היה שהאישורים היו ניתנים בצורה אחרת, אבל כך נוהלו הדברים", אמרה. "לא היה אישור בכתב, אבל הדברים נרשמו בפרוטוקולים. כשקוראים את הדברים, גם במגבלות של השחרות ושל תרשומות פנימיות אפשר להבין שניתן אישור".
השופט משה בר עם לא התרגש ורמז על כיוון בית המשפט כשאמר: "מחדלי חקירה זה משהו שאנחנו מעריכים בסוף. לכן הטענה שמורה, אבל זה לא משהו שאנחנו מעריכים אותה כרגע. כשיש תמונה שלמה אפשר להעריך. לנו אין תמונה כרגע".
"מסתכלים על האישור שנתן היועמ"ש ב־26 ביוני 2016, אין בו שום דבר שקשור לתיק 1000", אמר פרקליטו של נתניהו עו"ד עמית חדד. "מדובר בו על ארי הרו, זה תיק 2000. אנחנו רואים שיש בנוסף פעולות חקירה בנוגע לתיק 1000, שאחת מהן, שנעשתה באפריל, היא החקירה של בן כספית".
"אם היה ניתן אישור (היועמ"ש), תיק 4000 לא היה נחקר על ידי הרשות לניירות ערך אלא על ידי משטרת ישראל", הוסיף הפרקליט השני בצוות ההגנה עו"ד בועז בן צור. "הלכה חבורת החוקרים וחקרה תיק אחר. אין אישור בכלל והתוצאה היא שמוגש כתב אישום בעקבות חקירה פרטיזנית, עצמאית ולא מוסמכת של רשות חקירתית. על זה אנו מלינים".
נציגי הפרקליטות הסבירו כי העובדה שאין אישור בכתב של היועמ"ש לפתיחת החקירה נעוצה בכך שכאשר זו החלה, לא היה בסיס לחשוב כי הדבר יגיע לראש הממשלה. ולחקירה של מנכ"ל בזק אין צורך באישור של היועמ"ש אלא רק של פרלקיט המדינה. "היינו שמחים שיהיה את זה (תיעוד בכתב), אך מאחר שהיועמ"ש לא סבר שהדברים יגיעו עד לראש הממשלה הוא לא התייחס לזה שצריך תיעוד בכתב", הם אמרו.
בן צור התייחס במהלך הדיון על מזכר היועמ"ש בנוגע לאישור החקירה על ידו ואמר: "כשמבצעים צו חיפוש יש פירוט מינימלי, שמבקש להגיד פעולות חיפוש: א. בנוגע לפעולת החקירה, ב. שיבוצע על ידי פלוני אלמוני. מה שיש לנו כאן זה רסיסים. האקט המכונן של חוק יסוד הממשלה סעיף 17 זה האקט של פתיחת החקירה הפלילית. זו הנקודה הארכימדית. כלומר, היועמ"ש צריך לאשר את הפתיחה בחקירה הפלילית ולא בדיעבד. ואם נפתחה חקירה ללא אישור זו הפרה חוקתית".
עו"ד חדד הוסיף: "במזכר שקיבלנו אין שום רמז לתיק 1000, ועדיין היועמ"ש אומר אישרתי. יש פער בנייר עצמו, אין שום אישור לחקור בתיק 1000, יש אישור לחקור את תיק 2000. בעצם בתיק 1000 המדינה מודה בפעם ראשונה שמה שכתוב בעמוד 5 במזכר היועמ"ש לא נכון ואין אישור בכתב".
בהמשך עבר הדיון לעסוק בבקשות בעניין רשימת העדים והמסמכים על ידי צוות ההגנה של מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס והבעלים לשעבר של בזק שאול אלוביץ' ואשתו איריס. עו"ד ז'ק חן, המייצג את שאול אלוביץ', טען: "לא יכול להיות שעם תיק שמכיל 100 אלף מסמכים - דוחקים בנו ומאיצים בנו ומשסים בנו ואנחנו צריכים להתכונן למשפט כזה מבלי שיש לנו היכולת".
"במקום לקבל רשימת עדים קיבלנו קבוצות עדים. עד היום לא קיבלנו את החוקרים שישובצו בקבוצת העדים הראשונה", הוסיף. "אני כמעט 30 שנה במקצוע הזה. אין ולא היה מעולם הליך כזה שהתקיים בלי ישיבה מסודרת לפני, שבה מעבירים לנו תיקים וחומרים וסדר עדים. צריך להעביר לנו תיק מוצגים זמן מה מראש".
ראש ההרכב רבקה פרידמן־פלדמן הגיבה: "זה היה לפני עידן הקורונה. ההנחה הייתה שנתחיל לשמוע הרבה לפני. כל החומר נמצא בידיכם".
עו"ד חן המשיך: "יראו כבודכם כמה נאבקנו על כל פסיק בתיק הזה כדי לקבל מה שבדרך כלל וברוחב לב נותנים, דווקא כדי לא לעכב, ועל כל דבר אמרו לנו לא. היינו צריכים לערער למחוזי ולעליון, ותמיד ספגנו גם בתגובות שלהם הערות ושאנחנו מעיזים להעיר להם. אז אנחנו מתחילים לשמוע נהי ובכי על דרישות מהאצולה. לא יהיה כדבר הזה עכשיו. מה שאני מבקש - סיימנו את השלב המקדמי. ייקבע דיון (הוכחות), תעבירו לנו רשימת מוצגים לפי כל עד. תעבירו לנו את קלסרי החומר, וזה יאפשר לנו להתכונן".
חן הוסיף ש"הכל נובע מבחירת המאשימה להתחיל בתיק 4000. הם בחרו להתחיל בתיק 4000 והם בחרו להתנהל בצורה שהם התנהלו בבקשות שלנו. אם אנחנו לא עושים את זה בצורה מסודרת, כל יום שאנו חוסכים עכשיו יעלה לנו בהרבה יותר ימים אחר כך. לכן אנו לא מבקשים טובות, אלא לנהוג לפי החוק. עינוי הדין הוא של הנאשמים, לא של התביעה. אנחנו גם רוצים להתקדם, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה כשידנו קשורות".
עו"ד רוזן עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ', אמרה: "הדרך של המאשימה להציג כאילו הכל מתנהל כמקובל וכרגיל היא לא נכונה. בתחושה שלנו המאשימה מערימה עלינו קשיים מיותרים".
