נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא אתמול דברים בשידור חי בפני משתתפי הכנס הבינלאומי של מאלמו בשוודיה, העוסק בזיכרון השואה ובמאבק באנטישמיות. את כנס הדיאלוג אירחה השנה ממשלת שוודיה, ונשיא המדינה השתתף בו באופן מקוון. מטרת הכנס לגבש צעדים ממשיים ומשותפים לזיכרון השואה ולמאבק באנטישמיות.
את הכנס יזם האיגוד היהודי האירופי בראשות הרב מנחם מרגולין, ובין המשתתפים היו מלך שוודיה קארל ה־16 גוסטב והמלכה סילביה, ראש ממשלת שוודיה סטפן לופבן, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, נשיא המועצה האירופית שארל מישל, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר, נשיא הקונגרס היהודי האירופי משה קנטור ושורדי שואה.
בנאומו ממשכן הנשיא בירושלים קרא הרצוג לאומות העולם לאמץ את הגדרת כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA) לאנטישמיות ואמר: "כוח המשימה הפך למוקד ייחוס משמעותי במאבק נגד האנטישמיות והכחשת השואה, ויותר מ־30 מדינות כבר אימצו את הגדרתו לאנטישמיות, אותה אני קורא לכלל אומות העולם לאמץ".
הנשיא הוסיף והסביר על ההבדל בין ביקורת על ישראל לבין אנטישמיות: "כדמוקרט אמיתי וכיושב ראש האופוזיציה לשעבר, איני רק תומך אלא גם מתעקש על הזכות של כל אזרח או קבוצה לבקר כל ממשלה על מדיניות ספציפית. אבל, כשביקורת על מדיניות ישראלית ספציפית הופכת להטלת ספק בעצם זכותה של ישראל להתקיים - זוהי לא דיפלומטיה, אלא דמוניזציה ואנטישמיות, כיוון שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי".
הנשיא קרא לשיתוף פעולה בינלאומי במאבק באנטישמיות והדגיש את הצורך בהסרת תוכן אנטישמי מהרשתות החברתיות. לדבריו, "יהיה צורך לא רק בשיפור החינוך בנושא השואה בבתי הספר, כמו התוכנית המצוינת של יד ושם, אלא גם לפעול בתקיפות במדיה החברתית, כולל בשיתוף ובהתמודדות מול חברות מדיה חברתית, על מנת להבטיח שדברי הסתה ושנאה יוסרו מהרשת במהירות".
הנשיא סיכם את דבריו ואמר: "הדרך אותה נסלול היום היא בעלת חשיבות מכרעת לעתידם של יהודי אירופה וקהילותיהם, ולעתידה של אירופה כחברה מודרנית וסובלנית. על יהודי התפוצות להיות חופשיים לקיים אורח חיים יהודי מלא בפתיחות ובגאווה בכל מקום שבו יהיו. עליהם להיות בטוחים".
יש לציין כי לאורך הכנס התקיים דיון ער, לעתים בטונים גבוהים, בין ראשי הקהילות היהודיות לנציגי האיחוד האירופי. היהודים הציגו את המצב הבלתי נסבל של חזרת האנטישמיות החדשה, הססמאות האנטי־יהודיות והאנטי־ישראליות והאיומים על ביטחונם האישי, כשחלקם סיפרו שהם ומשפחותיהם נאלצים לחיות תחת שמירה משטרתית. היו גם טרוניות על כך שמדיניות האיחוד אינה מפרידה את האנטישמיות מן הגזענות בכלל, וכן נגד החלטות נגד חופש הדת כמו איסור השחיטה הכשרה.
התשובות מצד המדינאים כמו פסקל פאלק, מתאמת המלחמה באנטישמיות, היו ברמה של תוכניות ושיתוף פעולה עם מוסדות כמו האו"ם, עליו ניתן להגיד שהוא בעצמו מעורר את חשדם של הנוכחים.
יו"ר משלחת הפרלמנט האירופי לענייני ישראל, אנטוניו לופז וייט מספרד, אמר ל"מעריב" כי על אירופה להתאמץ לתקן את היחסים עם ישראל שהידרדרו לאחרונה. "המאבק באנטישמיות הוא בעצם מלחמה על דעת הקהל בשני הצדדים", הוסיף לופז וייט. "רבים משתמשים באנטי־ישראליות כמסווה לאנטישמיות, אולם אנחנו יודעים כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה באזור".