היום לראשונה בתולדותיה תציין הכנסת את יום המלחמה באלימות מינית. נפגעי ונפגעות אלימות מינית ישתתפו בדיונים בוועדות הכנסת, ביניהן בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות והוועדה לביטחון פנים.
כמו כן, באודיטוריום הכנסת יתקיים הכנס "בגוף ראשון", בהנחיית גל גברעם, שבו נפגעים ונפגעות יספרו את סיפורם. את היום המיוחד הזה יזם הלובי למלחמה באלימות מינית בשיתוף יו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן (ימינה) וח"כ מוסי רז (מרצ).
הלובי למלחמה באלימות מינית הוקם בשנת 2019 על ידי יעל שרר, המנהלת אותו כיום. שרר, 39, מכפר סבא, פעילה חברתית ובמאית דוקומנטרית, התפרסמה בעקבות הסרט "כביסה מלוכלכת" שאותו ביימה, המגולל את סיפורה האישי ואת התהליך שעברה לאחר שהחליטה להגיש תביעה אזרחית תקדימית נגד אביה שהורשע בהתעללות מינית בה בנערותה. "אני מאוד שמחה וגאה שהיום הזה מתקיים, אבל אנחנו לא נסתפק בזה, זו רק יריית הפתיחה", היא אומרת כעת. "זו רק ההתחלה. יום אחד בכנסת זה לא מספיק. אלימות מינית קורית כל יום בשנה. בשביל אנשים שחוו פגיעה מינית זה לא עובר אחרי יום בכנסת. זו צריכה להיות יריית פתיחה להתייחסות ממשלתית של נבחרי הציבור שלנו, למחויבות שלהם לנושא הזה".
מה הכי חורה לך במצב הקיים כיום?
"העובדה שאין התייחסות ממשלתית. מבחינת הממשלה, הנושא של אלימות מינית מפוזר בין המשרדים, אין תוכנית סדורה אחת. אלימות מינית לא נמצאת בראש סדרי עדיפויות של הממשלה, לא זאת ולא הקודמת. התופעה נרחבת, המספרים עצומים, ואין לזה התייחסות. נמאס לי מהפלסטרים ומכל מיני כיבויי שריפות. צריך להיות מאמץ מערכתי כדי לטפל בתופעה".
מהו החזון שלך?
"שהמדינה תטפל באלימות מינית כמו שהיא מטפלת בבעיות מערכתיות אחרות, ושהביטחון האישי של האזרחים והאזרחיות, של הילדים והילדות, יהיה בסדר עדיפויות. לא רק איראן היא איום על האוכלוסייה פה".
"אנחנו ארגון רזה, בסך הכל ארבע חברות הנהלה", אומרת רחלי גפן, 43, מכפר סירקין, מנהלת תוכן ומדיה בלובי. "אנחנו ארגון גרילה, והמטרה היא לשפר את טיפול המדינה בנפגעות ונפגעי אלימות מינית. המלחמה באלימות מינית חוצה מגדרים ומגזרים, ממש כמו אלימות מינית עצמה. המטרה שלנו היא לשים את נושא המלחמה באלימות מינית במקום שהוא ראוי לו: בראש סדר העדיפויות, על שולחנות כל הוועדות בכנסת. זה לא רק נושא של ארגוני נשים ופמיניסטיות. אחת מחמש נשים תחווה אונס, אחת מתוך שלוש נשים תחווה תקיפה מינית מלאה, והמספרים מלמדים אותנו שפגיעה מינית קורית גם בסביבה הקרובה שלנו".
גפן הצטרפה ללובי לפני כשנה. "כל חיי התעסקתי בזה באיזושהי רמה, אם בכתיבה או בהתנדבות", היא מספרת. "מבין כל הארגונים שאני מכירה זה הארגון הכי אפקטיבי שנתקלתי בו שבא לעשות עבודה פרקטית. זה ארגון שמכוון את כל האנרגיה למקום שבו אפשר לשנות מדיניות, דהיינו הכנסת. מהרגע שבו אישה או גבר ייפגעו מינית, הם ייתקלו במוסדות המדינה: יחפשו טיפול חירום, סיוע. המטרה היא לשפר את הטיפול בכל נקודות המפגש האלה מול מערכת הבריאות, מול מערכת המשפט, מול כל המערכות שהם נתקלים בהן, ובעיקר שכל התהליך ייעשה עם הנפגעים והנפגעות ולא מעל ראשם. יש מחוקקים ושופטים שמעולם לא שמעו איך זה נשמע מהצד שלנו".
יש לך נגיעה אישית לכך?
"אני אישה בעולם, אז ברור שעברתי כל מיני דברים, אבל אני מעדיפה לא לשתף בחוויה האישית. כל החוויה של הקיום שלנו מעוצבת בתוך המציאות הזאת, כשאת הולכת בלילה, הולכת לבר, חוזרת הביתה, זה כל הזמן איתך".
גפן רואה הישג ביום המתקיים בכנסת: "זה יום שלם שהכנסת מקדישה לנושא, ובעיקר הכנסת פותחת שעריה ומזמינה פנימה את הנפגעות והנפגעים. אנחנו אומרות: בואו דברו עם הנפגעים והנפגעות, אל תדברו עליהם. המחוקקים עכשיו מבקשים לשמוע את החוויה של הנפגעות והנפגעים כדי להבין איך זה נשמע מהצד שלהם ושלהן, אילו בעיות הם לא מכירים, ויש לזה חשיבות רבה".
ייתנו את הטון
"הצטרפתי ללובי למלחמה באלימות מינית ביוני 2021, מתוך רצון אמיתי לעשות שינוי ברמת המדיניות", אומרת עו"ד מיטל שפירא, 28, מחדרה, היועצת המשפטית של הלובי. "יש לי נגיעה לנושא כמו כל אישה במרחב הציבורי. מבחינתי לחבור ליעל שרר זו הזדמנות להשפיע ברמת המדיניות והחקיקה".
מה לדעתך לוקה היום בחסר?
"ההבנה שאלימות מינית היא תופעה גורפת, נפוצה ושכיחה באוכלוסייה. לכן נדרשים טיפול ממוקד בכל משרד ממשלתי, והבנה שיש לדאוג לנפגעי עבירות מין בכל שלב. הנקודה המרכזית היא שהעדויות של אותם נפגעים ונפגעות צריכות להיות במוקד קבלת ההחלטות. הנפגעים והנפגעות יודעים הכי טוב איפה היו קשיים, איפה הם באו לבית חולים והתעלמו מהם ולא בדקו סמי אונס, איפה הם באו לתחנת משטרה והתעלמו מהם ולא התייחסו לזה ברצינות, או איפה הם למדו בבית הספר תוך פגיעה נוראית ואף אחד לא שם לב לסימני המצוקה שלהם. המטרה שלנו היא שהמחוקק קודם כל ישמע את אותם הנפגעים והנפגעות ויבין מה החוסרים, מה צריך לתקן. בדיוק כמו שכשאת רוצה להבין מהם קשיי נגישות של עיוורים, את חייבת לשאול אותם".
ישנם ארגונים ועמותות שכבר שנים מטפלים בנושא הזה. מה הייחוד שלכן?
"אנחנו לא עמותה שנותנת סיוע כזה או אחר, אנחנו ארגון פרטי, שממומן בעזרת גיוס המונים ודואג לכך שהאינטרסים והקול של נפגעי ונפגעות עבירות מין יעמדו במוקד קבלת ההחלטות. נכון שהיום יש מענים נקודתיים, אבל הלובי שלנו מכוון גבוה, לממשלה ולכנסת, על מנת שכל משרד ממשלתי יבין שבאחריותו לדאוג לצמצום מגיפת האלימות המינית, כל אחד בתחומו. אנחנו קוראות לתוכנית לאומית. לפני כשנתיים עשינו גיוס המונים בפלטפורמת beactive. זה נתן לנו אוויר לשנתיים של פעילות, שבמהלכן פעלנו להכפלת שירותי החירום לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, הכפלת החדרים האקוטיים שיש בישראל, הפסקת השמדת ערכות האונס ועוד. עכשיו יצאנו בקמפיין נוסף במטרה לגייס 150 אלף שקלים על מנת להמשיך לפעול".
גם שפירא מציינת כי יום המלחמה באלימות מינית בכנסת מהווה עבורן יריית פתיחה לכך שהמדינה לוקחת אחריות על הנושא: "יש מדי פעם עדויות חשובות של נפגעים ונפגעות אלימות מינית בוועדות, אבל עכשיו הם מקבלים את הגב של היום הזה. הם מגיעים כמעט לכל הוועדות והם ייתנו את הטון לדיון".
בפנים גלויות
שלומית זילברמן, 47, מירושלים, מנהלת התפעול של הלובי, מתנדבת בו כשנתיים וחצי, ומספרת כי מלבד ארבע נשות ההנהלה יש בלובי כ־40 מתנדבות ומתנדבים. "אני מאוד מתרגשת לקראת היום הזה בכנסת", היא אומרת. "אני חושבת שזה דבר מדהים. זו הפעם הראשונה שישימו בלב המקום שמחליט על העתיד שלנו ומקצה תקציבים את נושא המלחמה באלימות מינית. אני חושבת שזה דבר מדהים שח"כים וח"כיות ומשרדי ממשלה ישמעו בגוף ראשון ובפנים גלויות מנפגעים ונפגעות את החוויה שלהם בנוגע ליחס שקיבלו".
מה את מצפה שיקרה?
"אני מאוד מקווה שהם ישמעו גם את הקולות שלנו, של נציגי הלובי, וגם של הנפגעים והנפגעות. שישמעו את הקשיים, המצוקות, את הבקשות שלנו לשינוי שחייב לבוא. אי אפשר להמשיך עם המצב כיום. צריך להתחיל לראות שינוי משמעותי יותר. אני בהחלט מקווה שזה יקרה, ולא רק מקווה אלא דורשת את זה מנציגינו בכנסת כאזרחית וכאישה. אני דורשת שיקצו יותר תקציבים ומשאבים לסוגיות הללו. אני חושבת שמגיע לנו".
