העיתונאית לילך סיגן שוחחה היום (ראשון) עם בן כספית וינון מגל ב-103FM והתייחסה לטור שלה ב"מעריב" בו בחנה את הסיקור הישראלי בעיתון 'הניו יורק טיימס'. "אני באופן אישי מאז האינתיפאדה השנייה, רואה את ההטיה המאוד אנטי ישראלית בניו יורק טיימס וזה מאוד קשה לי עד כדי שממש הפסקתי לקרוא", אמרה.
"יש לזה השפעות שלילות על האנטישמיות הגואה, על המצב של הצעירים היהודים בארה"ב והתחושות שלהם כלפי ישראל והידע המאוד לא נכון שיש להם לגביה", הסבירה.
בהמשך, סיפרה על תהליך המדידה שלה: "ניטרתי חודש אחד, אני הולכת לעשות את זה שנה שלמה, כי על חודש אחד אי אפשר להסיק מסקנות מרחיקות לכת. לכן אני לא ממהרת להגיד שזו אנטישמיות אני חושבת שכן, אבל רוצה לראות מה קורה לאורך זמן. בינואר המצב לא נראה טוב".
"התוצאה היא שהיו 15 סיפורים על ישראל במהלך חודש ינואר מתוכם 9 היו שליליים, 5 היו לגבי אירועים שקשורים בסכסוך ו-4 סיפורים שלא קשורים בסכסוך עם הפלסטיניים אבל מראים את ישראל באור מאוד שלילי מבחינה מוסרית. שוב אני אומרת את זה ברמת התחושה, הסיפור של NSO לדוגמה שהיה בסה"כ סיפור טוב הכה גלים, אי אפשר לבוא ולהגיד שזה סנטימנט אנטי ישראלי מצד שני שזה בא כאילו ביחד עם סיפור חיים ולדר שמופיע על הום פייג' מה הם נזכרו בו עכשיו? למה?", אמרה.
כשנשאלה האם היה גם סיקור חיובי, השיבה: "אני חייבת להגיד שכן והופתעתי לטובה כי לא ציפיתי, היו שלושה סיפורים לגבי הקורונה, חיסון רביעי זה לא חיובי זה די ניטרלי אבל מראה ישראל מתקדמת מכיוונים אחרים, לא משהו רק פרו פלסטיני שמראה כמה הישראלים רעים ובעייתיים שזה מה שיש לרוב".
לדבריה, בשורה התחתונה יש סיקור מוטה, "הרבה מאוד כותרות לגבי אלימות פלסטינית לא רואים. כל מה שאנחנו חווים מבחינת פיגועים וניסיונות פיגוע וירי לא מדווח בניו יורק טיימס ובעיניי זו הבעיה הכי גדולה".
סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן, 103fm