ראש הממשלה נפתלי בנט דחק בנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במהלך שיחת הטלפון ביניהם ביום ראשון האחרון, לא לחזור להסכם הגרעין מ-2015. "לא יקרה שום דבר אם לא תחתום עם האיראנים על ההסכם", אמר בנט לביידן לפי בכיר ישראלי שמעורה בפרטי השיחה.
חזרה אמריקנית להסכם הגרעין היא נקודת המחלוקת המשמעותית ביותר בין ממשל ביידן לבין ממשלת ישראל, או לפחות חלקים ממנה. בנט מחזיק בקו הניצי ביותר בממשלה בנושא הסכם הגרעין. מבחינתו המצב הנוכחי של היעדר הסכם עדיף על חידושו.
שר הביטחון גנץ נמצא בקצה השני לחלוטין. הוא מסכים עם ראש אמ"ן אלוף אהרון חליווה שחזרה להסכם הגרעין ולו לשנים ספורות תשרת את האינטרס הישראלי יותר מאשר המשך הדשדוש הנוכחי בו איראן מתקדמת בתכנית הגרעין ללא מגבלות. שר החוץ לפיד נמצא באמצע בין בנט לגנץ.
למרות עמדתו של בנט נגד חזרה אמריקנית להסכם הגרעין הוא נזהר מאוד לא לחזור על הטעויות של נתניהו. המאבק הפומבי של נתניהו נגד הנשיא הקודם ברק אובמה סביב הסכם הגרעין ב-2015, הביא לשבר עמוק ביחסים בין ישראל לבין ארצות הברית. בנט רוצה לשמר יחסים טובים עם הנשיא ביידן חרף המחלוקות.
הגישה הזו של בנט בלטה בשיחתו עם ביידן ביום ראשון. בכירים ישראלים ואמריקנים אמרו שהשיחה בת 30 הדקות הייתה חמה וידידותית באופן אמיתי ולא רק כסיסמא ממילון הקלישאות הדיפלומטי. לדבריהם, ביידן שילב כמה פעמים במהלך השיחה בדיחות ובנט השיב בבדיחות משלו. הטון והסגנון בשיחה בין ביידן לבנט לא היו דומים בשום צורה לשיחות המתוחות בין אובמה לנתניהו בנושא האיראני. למרות זאת, המחלוקות בין הנשיא וראש הממשלה היו ברורות לשני הצדדים.
בכירים ישראלים ואמריקנים שמעורים בתכני השיחה אמרו כי בנט אמר לביידן שארצות הברית לא חייבת לחזור להסכם הגרעין. הוא הדגיש כי אם השיחות בווינה ייכשלו ולא יושג הסכם המשמעות לא תהיה בהכרח הסלמה בתכנית הגרעין של איראן או מלחמה אזורית כפי שכמה גורמים בממשל האמריקני טוענים.
ביידן מצידו הבהיר כי אינו יודע עדיין אם תושג עסקה עם האיראנים בווינה. בכירים אמריקנים אמרו כי ביידן הדגיש שארצות הברית לא תתפשר על הקווים האדומים שלה בכל הנוגע למגבלות שהאיראנים יהיו צריכים לקבל על עצמם בכל הנוגע לתכנית הגרעין.
אחד הטיעונים המרכזיים של בנט בשיחה עם ביידן היה שהאיראנים יקבלו בעסקה הרבה יותר ממה שיתנו והרווח עבור ארצות הברית ושאר המעצמות בכל הנוגע להגבלת תכנית הגרעין האיראנית לא יהיה משמעותית מספיק. בכירים ישראלים ציינו כי בנט אמר לביידן שתמורת חידוש המגבלות על תכנית הגרעין שלהם למשך שלוש עד חמש שנים נוספות בסך הכול יקבלו האיראנים הזרמת של מיליארדי דולרים שיילכו לטענתו ישירות להתעצמות צבאית ולקמפיין החתרנות האיראני באזור.
בנט התבסס בדבריו גם על החישובים שנעשו בישראל לגבי מה תניב חזרה להסכם הגרעין בכל הנוגע לגלגול תכנית הגרעין האיראנית לאחור. הסכם הגרעין משנת 2015 הציב את איראן במרחק של שנה מהיכולת לייצר מספיק אורניום מועשר לרמה גבוה עבור פצצת אטום אחת ("פריצה"), אך לאור ההתקדמות הטכנולוגית שהאיראנים השיגו, חזרה להסכם הגרעין כיום ב-2022 תשיג תוצאה נמוכה בהרבה.
זמן "הפריצה" של איראן היה אחד הנושאים המרכזיים בשיחות האסטרטגיות בין ארצות הברית לישראל בנושא איראן שהתקיימו לפני כשבועיים בשיחת וידאו מאובטחת. מאז פרישת טראמפ מהסכם הגרעין צמצמו האיראנים דרמטית את זמן "הפריצה" והוא עומד כיום על כחמישה שבועות בלבד.
לפי בכירים ישראלים, האמריקנים הציגו בדיון לפני שבועיים חישוב לפיו זמן "הפריצה" של איראן יעלה במקרה של חזרה להסכם הגרעין מחמישה שבועות לששה עד תשעה חודשים. אלא ההערכה של קהילת המודיעין הישראלית שהוצגה הייתה שחזרה להסכם הגרעין תאריך את זמן "הפריצה" מחמישה שבועות כיום לארבעה עד שישה חודשים בלבד.
אם זה לא מספיק, במהלך הדיונים שהתקיימו בין ישראל לארצות הברית בשבועות האחרונים הובהר לישראל כי אם ייחתם הסכם גרעין מחודש הוא לא יביא להשמדת הצנטריפוגות המתקדמות שבידי איראן, בהן אסור לה להשתמש לפי הסכם הגרעין מ-2015. בכירי שראלי אמר כי לפי טיוטת ההסכם המסתמן הצנטריפוגות המתקדמות שבידי איראן רק יאופסנו במחסן של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על אדמת איראן. בישראל חוששים שכך האיראנים יוכלו להחזיר את הצנטריפוגות האלה לשימוש תוך זמן קצר ביותר, אם ירצו בכך.
בנט לא סבור שהסכם גרעין חדש בין ארצות הברית לבין איראן הוא עניין גמור. זו גם הייתה אחת הסיבות שיועצו לביטחון לאומי איל חולתא יצא לשיחות עם מקבילו האמריקני ג'ייק סאליבן בבית הלבן. חולתא נפגש גם עם ראש ה-CIA ביל ברנס וסגנית שר החוץ ונדי שרמן כדי לנסות להשפיע כמה שעוד ניתן על העמדה האמריקנית ולתאם עמדות גם לתרחיש שבו השיחות בווינה ייכשלו. במקרה כזה ישראל וארצות הברית יהיו צריכות לעבוד יחדיו בנושא האיראני יותר מאי פעם.