בצל התקדמות הפלישה הרוסית באוקראינה, ועדת החוקה קיימה היום (שני) דיון דחוף על הסיוע לקהילות היהודיות באוקראינה ופינוי האזרחים הישראלים וזכאי חוק השבות המבקשים לעלות לישראל. בוועדה לקחו חלק שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, ושר התפוצות נחמן שי.
בפתח הדיון בוועדה אמר ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה): "אנחנו כמדינה שזה יעודה, מוסרית ובחוקתה כמדינת הלאום של העם היהודי, יש לנו הבנה עמוקה בהזדמנויות אסטרטגיות, אנחנו צריכים להתמקד בשאלה כיצד אנחנו מבטיחים שכמה שיותר יהודים יגיעו למדינת ישראל. המאמץ צריך להיות פרו-אקטיבי ולא המתנה, אנחנו צריכים למקד את המאמץ, הן כממשלה, הן כמגזר עסקי, שיכול לנטול חלק, הם הראשונים שמבינים את הפוטנציאל הכלכלי באותה עלייה פוטנציאלית, כיצד היא תשקיע על החברה הישראלית והמשק הישראלי".
שר התפוצות נחמן שי (העבודה): "יש לנו אירוע דרמטי מכל היבט שהוא. בעיניי המונח סולידריות יהודית כרגע מקבל הגדרה מחודשת למאה ה-21. איתרנו ארבע תחומים קריטיים מבחינת הקהילות שם: אבטחת הביטחון הפיזי שלהם, מזון או תרופות, קליטת פליטים גם בתוך אוקראינה ומחוצה לה, ומערך שינוע של האוכלוסייה והעברתה. החלטנו להקצות 10 מיליון שקלים בשלב ראשון לצרכים מידיים של הקהילה. לא חיכינו לשום הקצבה מיוחדת. אנו נגדיל את הסכומים האלה מעבר לכך. דווקא הממשלה מובילה ולא מחכה".
השר נחמן שי הוסיף: "האתגרים הבאים: אנו רוצים לקבל עזרה מהממשלה והאוצר. לפחות עוד עשרה מיליון שקלים בואפן מידי. רוצים שחלק מהסיוע ההומנירטי שישראל תעביר מחר לפולין מאה טון של ציוד, גם הקהילה היהודית תקח בחשבון בעת חלוקתו. אנו בודקים צרכים של הקהילות היהודיות במדינות השכנות לאוקראינה. אנו עוקבים במקביל על נושא האנטישמיות. אנו מבחינים בסימני עליה מסוימת. אני רוצה להיות זהיר. אני מקווה שנטעה אבל אנו יודעים שבמצבים כאלה יש גם שיח אנטישמי. צריכים להיות מודעים לכך. חלק מהדאגה לשלומם וביטחונם של היהודים מאוקראינה. העובדה שיש ירי ברחובות וארחים קבלו נשק לידיהים באופן חופשי מגביר את אי הבטחון של הקהילה. כשזה מעורב באנטישמיות צריך לקחת בחשבון".
שרת הקליטה והעלייה, פנינה תמנו-שטה (כחול לבן): "העדר ועדת עלייה וקליטה זה מחדל ורשלנות. עצם העובדה שהועדה לא הוקמה בגלל התנגדות האופוזיציה זה מאוד מצער. בעשור האחרון עלו חמישים אלף עולים מאוקראינה. ב-2014 כשהיה משבר קרים קפצנו מאלפים לשבעת אלפים. ההערכות צריכה להיות לאלפים. כרגע מדברים על 475 בקשות לעליה. אנו נותנים אישורים מקוונים. הסוכנות היהודית שכרה מלונות. יש לנו כמאה שלושים עולים שנמצאים בפולין שיש להם כבר אשרות מעבר לארבע מאות חמישים שקיבלו אשרות עליה. הקושי העיקרי כשיש מלחמה זה השאלה אם אנו מסכנים את השליחים שלנו ואת האנשים שאנו רוצים להעביר ממקום למקום. זאת שאלה שלא תפתר בשולחן הזה".
מנכ"ל משרד הקליטה, רונן כהן: "קיימנו הערכות מצב בשישה שבועות אחרונים. הולך להיות גל עליה. כשהכדורים ישרקו והתותחים ירעמו נתחיל לראות שינוי דרמטי. יש תרחישי יחוס של אלפי אנשים. ראינו מה קרה בסיפוח קרים. זה ברור לאן זה הולך. אנו נערכים לרכבת אוירית. מאות ביום, אלפים בשבוע. יצרנו מתחמי כינוס נרחבים נוחים בתנאים מצויינים שנוכל לקלוט אלף אנשים במקביל. כמו כן נערכים להקמת מתחמי טיפול. אנו כבר ערוכים לעמדות שיוכלו במקביל לטפל בהרבה משפחות. המטרה לקצר את לוח הזמנים בנתב"ג".
הרב של אודסה, אברהם וולף העיד: "פתאום אתה מגלה שפתאום אנו משפחה טובה. המצב באוקראינה גרוע מאוד. ישנם ערים שקצת פחות, ישנם ערים שקצת יותר. קייב וחרקוב תחת אש. חרסון זפרוז'ה מוקפות בצבא רוסי. שליחי חב"ד במרתפים ומקלטים. אחי, הרב של חרסון, לא יוצא מהבית מיום שישי. יש אש מול הבית ופיצוצים כל הלילה וטנקים של הרוסים שנכנסים. המצב קשה ביותר. אם לא יטפלו בדברים יהיה אסון הומניטרי. למולדובה הגיעו למעלה ממאה אלף פליטים. לא צריכים להמתין לאסון כשאין אוכל ותרופות. עכשיו זה הזמן להביא מטוסים, להביא ישראלים ויהודים לארץ, מי שרוצה לעלות. לא לחכות לאסון הומניטרי. יש לנו 120 ילדים יתומים, יש 140 סטודנטים באודסה, יש חמישים ניצולי שואה. אנו צריכים להאכיל את כולם".
מ"מ יו"ר הסוכנות היהודית, יעקב חגואל, הביע חשש מביזה של מוסדות יהודים: "הסוכנות היהודית שמה 2.5 מיליון דולר לאבטחה. מיליון וחצי דולר למוסדות יהודים באוקראינה על מנת לעזור להם ביבטחון כעת. יש חשש מאוד גדול מביזה. הם יקבלו את זה בשבוע הקרוב. אנו יוצאים למבצע איסוף מוצרים ארצי מכל החברה הישראלית לרתום את העם לאוקראינה בכלל וליהודים בפרט".
"זה המקום להביע הזדהות עם האזרחים והפליטים, צריכים להתרכז ביהודים"
מוקדם יותר, נערך דיון בוועדת הכספים. יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, אמר בפתח הדיון: "אנחנו עדים לאירועי לחימה קשים בשטח, הדבר משפיע על כלל האזרחים באוקראינה, זה המקום להביע הזדהות עם האזרחים והפליטים, אנחנו צריכים להתרכז ביהודים, בעולים החדשים הפוטנציאלים, שצריכים לראות בנו בית לאומי כל השנים, ובעיקר בעתות משבר. מדינת ישראל הוכיחה פעם אחר פעם שאנחנו יודעים להתגייס בשעת המשבר, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לקלוט אותם בצורה הטובה ביותר. ב-2014 בעת הפיגועים בצרפת ישראל פתחה בתוכנית לאומית ואפשרה לכל יהודי צרפת לבוא לישראל, אנחנו כרגע בעת משבר שמשפיע על 250 אלף זכאי חוק השבות, זו החובה אבל גם ההזדמנות שלנו.
"החלטתי לקיים את הדיון, נוכח כך שמסיבה שאינה ברורה ועדת העלייה והקליטה אינה מתכנסת ואינה קמה, אני מבין שיש עניינים פוליטיים אבל בעת המשבר גם על האופוזיציה לגלות אחריות ולהקים את הוועדה, גם אם בצורה זמנית, לכן אני קורא להקים את הוועדה, ואם זה לא יעשה, נמשיך לטפל בנושא פה, זו חובה של כל חברי הכנסת לא משנה מהיכן הם באים, וגם כמובן של הממשלה. הממשלה התגייסה ועושה פעולות אופרטיביות נכונות, נשלח סיוע הומניטרי, עובדי משרד החוץ, נתיב והסוכנות, ממשיכים לעבוד תוך סיכון חיים של ממש. פותחים נקודות חדשות על הגבול, ופועלים כדי להציל ישראלים ויהודים שרוצים לעלות לישראל".
מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב, הוסיף: "יש לי מסר אחד משר האוצר וממני בשמו. נושא התקציב לא יעצור אפילו רבע עוולה. מה שצריך ניתן, רק שתביאו מה שיותר. אנו מתואמים עם משרד העליה, הסוכנות, משרד החוץ וכל מי שצריך".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) אמר: "חשוב לי להשמיע קול אחר. אני לא רוצה להתייחס לעמדתי הידועה לגבי חוק השבות והמדינה היהודית. אני חושב אחרת. חשוב לי לומר שבישראל יש מיליוני אנשים שחיים במצוקות בלתי אפשריות. נכים, קשישים, מובטלים, בעיקר אחרי הקורונה. שמענו את מנכ"ל האוצר. אני חושב שהמדינה חייבת להשקיע קודם באוכלוסיות האלה לפני שמשקיעים באנשים שהם לא אזרחים שלנו. ברגע שאומרים שאין הגבלה על התקציב שמתכננים להשקיע באנשים שיגיעו מחו"ל, ויש הגבלות על האוכלוסיות המוחלשות בישראל שלהם אין כסף, ולאלה שהם לא אזרחים רק בגלל שבעורקיהם דם של גזע עליון כביכול, זה לא מקובל".
נציגת לשכת הקשר נתיב אמרה: "הבטחון האישי במעברי הגבול מאוד ירוד. אנו מזהים מצב שקרוב מאוד להיות אסון הומינטרי בגבולות. אנשים מוצאים עצמם מחכים ימים ארוכים עד שמגיעים למעבר הגבול. משרד החוץ עושה עבודה נהדרת למפות עומסים ולדעת לנייד אנשים שמעוניינים לחצות את הגבול גם בקרב הישראלים וגם בקרב היהודים. זו עדיין חוויה לא פשוטה לקום מהבית שלך ולהגיע למקום שהדרך אליו מאוד ארוכה. אנו מודעים למצב דינמי מאוד גדול. אם לפני יומים ידענו שכל אחד מהיהודים שלנו יכול לחצות את הגבול, אתמול בבוקר קבלנו צו נשיאותי שכל הגברים בגיל גיוס משמונה עשרה עד שישים לא יכולים לעזוב את אוקראניה. זה מקשה עלינו להוציא אנשים גם כאלה שיש להם אשרת עלייה. נכון לרגע זה בכל מעברי הגבול ההחלטה שנתיב קיבל היא לא לעמוד במעבר. זה לא בטיחותי, לא הומניטרי ולא מקצועי. יש כבר עשרות משפחות בדרך לשגרירות. יש אפשרות להטיס אותם מיידית לישראל".
"לא כולם יצליחו לחצות את הגבול. יהיו לא מעט אוכלוסיות שחווים כרגע חוויה לא פשוטה. אין לי ספק שנראה גל. הוא לא יהיה מיידי. יהיה לזה המשכיות. הולכת להיות תקופה מאוד אינטנסיבית", הוסיפה. נציג הסוכנות בדיון אמר כי "נכון לאתמול, מתוך חמשת אלפים פניות, 2,500 איש הביעו רצון לעלות בתוך ארבעה עד חמישה ימים. מייד עם שוך הקרבות אנו צפויים לאלפי עולים. נצטרך לקחת מתקנים בצורה משמעותית שישבו במדינות שכנות לאוקראינה. לא רוצה לומר מחנות פליטים אבל צריך להערך למחנות מעבר אליהם יגיעו אלפי יהודים".
בינתיים נמשכים המאמצים לסייע לקבוצות ישראלים שהגיעו לגבול אוקראינה-רומניה. רוני שבתאי, קונסול ישראל בבוקרשט, סייע הלילה לישראלים שהגיעו לפנות בוקר למעבר הגבול.
