שר החוץ יאיר לפיד קבע אתמול שבדיון החירום תנאם סגנית השגריר נועה פורמן, סגניתו של ארדן. מנכ"ל משרד החוץ, אלון אושפיז, שוחח היון (רביעי) עם בן כספית ואריה אלדד ב-103FM והתייחס להחלטה: "משרד החוץ קיבל המלצה מהדרג המקצועי של משרד החוץ, ואני לא מדבר על עצמי, ואמר לשר החוץ שאנחנו ממליצים בגלל המדיניות שרוצים לקרוא לה זהירה אבל אני חושב שהיא מתוחכמת ויש בה אלמנט של איזונים, שאנחנו ממליצים שאת הנאום הזה תישא סגנית השגריר, דיפלומטית ותיקה שמאוד מוערכת וניסיונה באו"ם בניו יורק רב".
"כך עשינו. אני לא מבטא הערכה, אני מבטא דברים שאומרים לנו בשיחות - יש הערכה רבה גם מצד ארה"ב לעובדה שנצביע היום בעד ההצעה הזו. ההצעה שאנחנו מדברים עליה תעלה להצבעה בעוד שבועות ספורות בעצרת הכללית של האו"ם. ההצעה הקודמת עלתה מול מועצת הביטחון", הוסיף.
עוד אמר כי "אנחנו מסתכלים על קשת מאוד רחבה של מגעים שלנו עם האמריקאים. המסקנה שלי, ואני בודק את זה מספר פעמים ביום כי זו שאלה לגיטימית איך האמריקאים מסתכלים על המדיניות שלנו, שר החוץ שואל על זה מספר פעמים, ראש הממשלה והיועץ הלאומי מסתכלים על זה ואני אומר שוב - מצבנו מול האמריקאים בעת הזו בהינתן כל מה שעשינו ולא עשינו הוא טוב. זה לא אומר שלא צריך להסתכל על זה כל הזמן ולעשות את התיקונים הנדרשים".
"אני לא טוען שכולם חושבים שכל מה שאנחנו עושים כל הזמן הוא מושלם, אני חושב שזו תהיה טעות לחשוב ככה. אנחנו כל הזמן מייצרים מדיניות שמכניסה לתוך הסיר שלה את העניין הערכי, ושר החוץ הגדיר לנו את זה מההתחלה שיש פה אלמנט ערכי, אלמנט של היחסים שלנו עם ארה"ב ועם שותפות אחרות ובסוף בסוף אנחנו גם נמדדים ביכולת שלנו לעזור לאזרחי ישראל לצאת במהירות האפשרית מאוקראינה וגם לטפל ביהודים. לצד זה, יש פה מחויבות מאוד גבוהה של ממשלת ישראל ובטח של משרד החוץ, שלי אישית ושל שר החוץ, לביטחון שליחה של מדינת ישראל שנמצאים עכשיו בצידו הפולני במעבר הגבול. ואני מדבר על כל שליחיה, לא רק הדיפלומטים הישראלים", הוסיף.
בהתייחסו לשאלה האם ישראל תשלח נשק לאוקראינה, אמר אושפיז כי "יש סיוע צבאי שארה"ב מעבירה לאוקראינה, יש סיוע צבאי של חברות נאט"ו. אני חושב שההחלטה הישראלית לשים דגש חזק מאוד על סיוע הומניטרי, ויש הרבה אנשים שעוסקים בזה תוך כדי שאנחנו מדברים, היא החלטה חשובה ונכונה אבל אני גם רוצה להדגיש שההחלטה הזו מתנהלת כמו דלתא, אנחנו כל הזמן מתרחבים. אני חושב שבעוד 48 שעות אנחנו נעשה ושואפים לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים עכשיו. בית חולים שדה זו אופציה, האמצעי הזה נדון".
בהמשך, התייחס מנכ"ל משרד החוץ לשיחה בין בנט לנשיא אוקראינה, זלנסקי, ואמר: "היא הייתה שיחה טובה. אוקראינה מעריכה את התפקיד שישראל ממלאת וגם את היכולת של ישראל. יש עמוד מרכזי במדיניות החוץ, הביטחון והכלכלה של ישראל וקוראים לו הכנסיות הישראלי. יש לזה היבטים שונים ואני והחברים שלי למשרד החוץ משתמשים בזה כל יום".
"אחד הנכסים הכי גדולים של מדינת ישראל זה היכולת לדבר עם ראשי מדינות ושרי חוץ וזה לא טריוויאלי בכלל שבאמצע משבר בסדר גודל כזה עולמי מגיע לפה הקנצלר והוא מגיע לפה בין היתר כדי לבטא את היחסים המיוחדים עם ישראל והם גם אמרו לנו הגרמנים שהם באים לפה מתוך הכרה איתנה בחשיבות היחסים. יש מעט מאוד מדינות שיודעות לעשות את זה מהקשת של המדינות תוך שעה נתונה. זה נכס גדול מאוד, האמריקאים מכירים ביכולת שלנו וגם האוקראיניים", הוסיף.
לדבריו, "אם תסתכלו בנאום של נועה פורמן סגנית השגריר באו"ם שאומרת שאנחנו מנסים לעשות את זה בימים האחרונים. הייתי נזהר מהמילה תיווך אבל אנחנו כן יכולים לבוא במגע עם צדדים רבים של הסוגייה הזאתי ולנסות לשים להם על השולחן לפחות את האלמנט של חשיבות השיח ביניהם".
כמו כן, אמר אושפיז בנושא לסוגית העולים כי "עלייה היא חלק בלתי נפרד ממהות הציונות. אני חייב להגיד שבנימה אישית שלי הוריי באו לפה כעולים לפני הרבה מאוד שנים. אני יכול להבין את התופעה האנושית אבל מעבר לזה, מה שאני רואה בשבועות האחרונים זה ערך - ההתגייסות של ממשלת ישראל והתגייסות הסוכנויות והמשרדים הממשלתיים הישראלים שמופקדים על הנושא הזה".
"האם זה נקי מבעיות ואתגרים? בוודאי שלא. למדינת ישראל אין יכולת לצערי להיכנס לאודסה ולהוציא את יהודייה. עם אותו מצב קשה אנחנו מתמודדים גם בערים אחרות באוקראינה. יש שם משהו כמו 180 אלף זכאי חוק השבות ויש מחויבות של מדינת ישראל גם כמנגנון אבל יותר מזה - זה ערך של המדינה ושל החברה הישראלית", אמר.
לשאלה, האם ימליץ על קליטת כ-500 אלף פליטים לא יהודים מאוקראינה, אמר כי "זה עוד לא מונח על שולחננו ואם נצטרך להחליט על זה נצטרך לקחת בחשבון את הדברים שדיברתי עליהם - ערכים והיחסים עם כל השותפות והיכולת שלנו להגן על אזרחי ישראל ועל הקהילות היהודיות".
בסיום, דחה את הטענה כי המודיעין שלנו הופתע מזה שפוטין תקף ואמר: "הייתי בחיתוכי מצב שנמשכו יותר משבועיים לפני פתיחת המלחמה. שמו שם על השולחן שורה של תרחישים. ופה אני רוצה להיות מדויק, שאלנו את אנשי המודיעין שאלות מאוד חדשות. שאלנו האם הם חושבים שיש סבירות גבוהה לפעילות במזרח והם אמרו כן, לא אולי".
"אחרי זה שאלנו אם תהיה פעולה במזרח האם עולה הסבירות לפעולה מול קייב - אמרו לנו כן. כל ההחלטות שלנו שאושרו לנו על ידי שר החוץ התקבלנו בעיניי, ואני מנכ"ל משרד החוץ, על בסיס אמירות מודיעיניות שקיבלתי כולל שיחות אישיות שאני ניהלתי עם אישים דיפלומטיים וביטחוניים זרים בכנס מינכן. אני לא מקבל את ההנחה שהיה פה כשל מודיעני", אמר.
לדבריו, "הערכות מודיעיניות זה דבר שיש לו אבולוציה. מה שחושבים חודש לפני לא בהכרח זה מה שחושבים שבועיים לפני וזה דבר טבעי ונכון. זה מה שקורה במודיעין וזה מה שקורה בדיפלומטיה. יש לנו הגדרות אינטרסים מאוד ברורות משר החוץ וראש הממשלה, אנחנו יודעים בדיוק על מה אנחנו מגנים. אני חושב שאנחנו מנהלים מדיניות מאוד מתוחכמת, חכמה, מאוזנת וגם יעילה. עכשיו אנחנו צריכים להסתכל עליה כל שעה ולוודא שזה מה שקורה".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm