הדרמה במשפט נתניהו נמשכת: פרקליטיו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו הגישו היום (ראשון) בשמו את התנגדותם הנחרצת לבקשת הפרקליטות לשנות פעם נוספת את כתב האישום, זאת בעקבות גילויים שעלו מחקירתו הנגדית של עד המדינה בתיק שלמה פילבר, כאשר התיקון המיועד עוסק במועד פגישתו של נתניהו עם פילבר.
פרקליטי הזוג אלוביץ' מתנגדים לתיקון כתב האישום: "בקשה מופרכת"
לדברי ההגנה, מדובר ב"מקרה מובהק, ייחודי בנסיבותיו, שבו נהגה התביעה בצורה תכסיסנית ובלתי ראויה. כפי שיפורט להלן, בקשה זו חותרת תחת עקרונות יסוד של ההליך הפלילי: חקר האמת ושמירה על הליך הוגן. זאת ועוד; במקרה זה, הכשל המרכזי הטמון בבקשה הו א שבנסיבות המקרה דנן, אין היא מיועדת לקדם את ערך גילוי האמת ויש בה כדי לפגוע בהוגנות ההליך".
בפתח הדברים נכתב כי "נוכח קוצר הזמן ובשים לב לכך שב"כ הנאשם 1 מצויים במהלך חקירתו הנגדית של עד המדינה מר פילבר, יבקש נהנאשם 1 להצטרף לעיקרי נימוקי התגובה של נאשמים 2-3 ולהוסיף בקצרה על האמור שם".
"ברור כי משמעותה האמיתית של הבקשה, כאשר מחלצים אותה ממחלצותיה, היא כי עמדת המאשימה בשלב זה היא כי הדברים האמורים בכתב האישום – ולמעשה: דבריו של מר פילבר – אינם נכונים", טענה ההגנה בחריפות. "כעת מבקשת היא להעלות תזה אלטרנטיבית, שלפיה מועד הפגישה המתוארת בסעיף 64 לכתב האישום דווקא קדם למועד מינויו פילבר למנכ״ל משרד התקשורת. אילולא היתה כך סוברת וטוענת המאשימה, הרי שלא היה צורך בתיקון".
"דומה שאין מחלוקת בין הצדדים, וגם לא יכולה להיות כזו, כי עובדה זו – קרי, שלילתם הנחרצת של דברי מר פילבר באמצעות ראיות חפציות – היתה ידועה למאשימה זה מכבר. מזה כשנתיים תמימות ערה המאשימה לכך, שעדותו של העד בנקודת מפתח זו נסתרת כליל ואינה יכולה
לעמוד. למעשה, הדברים היו ידועים לה או צריכים היו להיות ידועים לה עוד קודם לכן, משנת 2018 ,עת הוצאו נתוני מחקרי התקשורת של מר פילבר עם פרוץ החקירה".
"הגם שכך, המאשימה החשתה משך תקופה ארוכה זו, ולא אמרה או עשתה דבר. היא לא ציינה בפניו את הדברים במסגרת פגישות הרענון שנערכו לו, כדי לבקש את גרסתו בנושא; והיא אפשרה לו להעיד כשם שהעיד בחקירתו הראשית, ביודעה כי אין שחר לעדותו, למצער בנקודה זו".
ההגנה הוסיפה ותהתה: "אילו הדבר לא היה נשלל עד תום כפי שהוכח בחקירתו הנגדית – האם הבקשה דנן היתה באה לעולם? האם גם אז היתה המאשימה עורכת "בחינה מחודשת" או "שקילה חדשה", ומגישה את הבקשה שהוגשה כעת? או שמא היתה ממשיכה כנוהגה משך השנתיים האחרונות, יושבת בחיבוק ידיים, עוצמת את עיניה ומקווה כי הדברים לא יתבררו לעולם בחקירה נגדית? פשוט וקל: העובדה שבקשה זו הוגשה רק לאחר החקירה הנגדית, וההישגים הברורים שהושגו בה, דוברת בעד עצמה".
"ולא רק שבקשה זו לא הוגשה במועד המתאים לכך – קרי לכל המאוחר עם קבלת חוות דעת האיכונים ביחס למר פילבר – אלא שזו הוגשה רק לאחר שעלה בידי ההגנה לסתור את הטענה הברורה שבכתב האישום. בכל הכבוד, כך לא נוהגת תביעה הגונה המבקשת להביא לחקר האמת. התנהגות זו גם אינה עולה בקנה אחד עם החובה לשמור על הוגנות ההליך, שכן אין להתיר למאשימה לשנות את גדר המחלוקת לאחר שהנאשמים חשפו את קווי הגנתם במסגרת חקירה שכנגד. כך בהתאם לכללים הנוהגים בכל הליך, וכך על אחת כמה וכמה ביחס לכללים המקובלים בהליך פלילי".
"על רקע עדותו הברורה שעיקריה פורטו כאן, מסתבר כי מטרתה של הבקשה אינה להוביל לחקר האמת. מטרתה האמיתית היא לאפשר למאשימה – בעודה מחזיקה את חרב האישומים המתהפכת מעל ראשו של מר פילבר – לחקור אותו בחקירה חוזרת, תוך ניסיון ״לשכנעו״ שמוטב לו לחזור בו מכל הגרסאות שמסר בכל הודעותיו, בחקירתו הראשית ובכל חקירותיו הנגדיות, שלפיהן הפגישה האמורה התקיימה לאחר מועד
המינוי".
"כידוע, על פי דין, אין חקירה חוזרת מיועדת לפתוח נושאים שהובררו עד תום בחקירה נגדית, אלא אך נושאים שבעניינם נותרה אי בהירות. כללים אלה נועדו הן לקדם את חקר האמת, הן להבטיח קיומו של הליך הוגן. בנסיבות אל ו, מתן היתר למאשימה לתקן את כתב האישום על מנת שתוכל לצעוד בנתיב זה בחקירתו החוזרת של פילבר לא יסייע לחקר האמת, ויפגע באורח מהותי בזכות הנאשם להליך הוגן. זו אינה תכליתו של סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי. זו אינה תכליתו של ההליך הפלילי כולו. מן הטעמים האלה, ומאלה המפורטים בתגובת הנאשמים 2-3 ,דין הבקשה להידחות".