שנה לאסון: השר לביטחון הפנים לשעבר ח"כ אמיר אוחנה מעיד היום (שלישי) בפני ועדת החקירה לאסון מירון, שנה בדיוק לאחר האסון הכבד שגבה את חייהם של 45 אנשים אשר אירע בזמן שכיהן כשר. כזכור, בזמנו אמר אוחנה כי הוא לוקח אחריות על האירוע, אך "אחריות אין פירושה אשמה".
בפתח עדותו סיפר אוחנה על הקשיים בקיום האירוע עקב מצב התחלואה בקורונה ועל פגישות שקיים בנושא עם גורמים שונים בחברה החרדית ובכירים במשטרה, בהם נאמרו דברים קשים באשר ליכולת להגביל קהל על ההר. הוא גם סיפר כי שר הפנים אריה דרעי ביקש שיצטרף לעמדתו לקיים את ההילולה ללא מגבלה, ואף אמר לשופטים: "לצערי אתם יודעים רק מעט".
"ניסיתי להיות קשוב לציבור החרדי", סיפר אוחנה. "לפני ההילולה התכנסו כל ראשי הרשויות החרדיות איתי, שזה אירוע תקדימי, והביאו את רחשי לב הציבור. מדובר בזמן שהתחלואה גוועה, והציגו בפניי נתונים שקשה להתווכח איתם. הם שאלו אותי איך מדי שישי מתכנסים עשרות אלפים בהר הבית, וגם על ההפגנות בבלפור. הם שאלו אותי איך יוכלו להגיד לציבור שלהם לא להגיע למירון".
בהמשך עדותו ציין אוחנה כי "עשיתי מאמצים גדולים וכבירים לחבר את המשטרה לציבור החרדי, כי האמון של הציבור החרדי אז במשטרה היה בנקודת שפל וגם בציבור בכלל".
על מעורבותו של ראש הממשלה דאז נתניהו בקיום ההילולה אמר אוחנה כי זה לא דבר שקורה מדי שנה, אולם בשנה שעברה רה"מ היה מעורב מכיוון שהיה מעורב בכל מה שקשור לטיפול במשבר הקורונה.
אוחנה טען כי "זה לא היה מאבק פוליטי. לא אהבתי שנקטו בטונים חריפים, לדעתי זה נועד לאוזני הציבור כי בתוך החדר הייתה הסכמה ולא היה צריך לנסות לשכנע אותי. ידעתי שעם החיסונים, ירידה בתחלואה בכל המדדים, אין סיבה שההר לא יהיה כמו בכל שנה".
הוא סיפר כי הסכים למתווה ה"הר הפתוח" שהציע דרעי ובהמשך אמר: "המשטרה לא יודעת אם כדאי לקיים אירוע עם מספר מוגבל של משתתפים, כי במצב כזה יכולות להיות המון בעיות". אוחנה סיפר על הדאגה העיקרית שהייתה לו לפני קיום האירוע: "מה שהדאיג אותי היו הטריבונות שרוקדים עליהן, פחדתי שהן יפלו אבל נאמר לי שזה כך כל שנה ויש את כל האישורים".
"המשטרה לא יודעת לקיים אירוע בצורה בטוחה עם הגבלת קהל שבו היא צריכה לבחור מי יבוא ומי לא. הצבה של גדרות עשויה ליצור לחץ, את העמדה הזאת שמעתי מהמפכ"ל". לדבריו של אוחנה, המשטרה הדגישה בפניו כי "זה או שחור או לבן, או הכל או כלום. לא יודעים באמצע. ובהקשר הזה העלו גם דאגות של צפיפות קהל".
הוא הוסיף ואמר כי "נושא הצפיפות והדוחק עולה בכל שנה, לא משהו מיוחד, כל שנה האתגר והדוחק במירון הם אתגר גדול למשטרה. לכן המשטרה מתייחסת אליו בצורה רצינית ועמוקה. במשך יותר מחצי שנה היו עשרות ישיבות, והתרשמתי מעבודה מסודרת, רצינית ואחראית. יש באירוע כמעט 5,000 שוטרים והמון סדרנים שיודעים לתת מענה לצפיפות". בהמשך הוסיף: "המשטרה לקחה פיקוד על האירוע כי המקומות הקדושים לא עמדו בלחץ הציבורי ובלמה את כמות ההדלקות".
אוחנה סיפר כי "הנושא היחיד שעמד על הפרק היה נושא הקורונה. כל שנה מתמודדים עם נושא הצפיפות, זה לא היה מיוחד. מה שהיה מיוחד זה ההיבט האפידמיולוגי, ומשרד הבריאות היה עם הגישה הכי מחמירה, רצה להגיע למספר מוסכם של משתתפים בגלל החשש התדמיתי, כדי למנוע מצב של "פריקת עול". הייתה הבנה שהמגבלה היא לא אכיפה, אלא לשדר מסר שהקורונה לא נגמרה. המפכ"ל אמר שאפשר לדבר על 10,000, אבל אי אפשר לאכוף את זה".
כשנשאל בידי השופטים על אמירתו השנויה במחלוקת כי הוא "נושא באחריות אך לא באשמה" השיב אוחנה: "לשר יש אחריות לכל מה שקשור במשרדו. שר הבט"פ אחראי להרוגים בתאונות הדרכים, מקרי הרצח, כל מקרי הפשיעה, והוא נותן דין וחשבון בפני הציבור ואני עמדתי בפני הציבור פעמים רבות גם בהקשר מירון וגם בהקשרים אחרים ונתתי תשובות לציבור".
"האחריות הזו פירושה לעשות הכל כדי לעמוד ביעדים ולמנוע הישנות אסונות כמו האסון שקרה כאן. יש הפרדה בין האחריות אותה פירטתי, אין פירושה שהשר אשם בכל תאונת דרכים או רצח, יש הפרדה בין המושגים האלו. אני חושב שבזמן יציאה לאימון צבאי ישנם גם סיכונים, ולמרות זאת יוצאים לאימון, כך גם כאן, יש מבצע עם סיכונים, שלמרבה הצעיר התממשו", הוסיף השר לשעבר.