יום דרמטי בכנסת: לאחר שמליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית של הצעת החוק לפיזור הכנסת, בקואליציה שקלו היום (רביעי) להעלות עוד הערב את הצעת "חוק הנאשם" להצבעה בקריאה טרומית, זאת למרות התנגדותו של רה"מ היוצא, נפתלי בנט, שאמר כי הוא מתנגד לחוק והחליט לתת למפלגתו חופש הצבעה. בעקבות כך, שרת הפנים, איילת שקד, סגן השר, אביר קארה, ושאר חברי הסיעה הודיעו כי יתנגדו. בסופו של דבר, ההצעה לא עלתה עד נעילת הדיון המליאה.
בנט התייחס בחשבון הטוויטר שלו ל"חוק הנאשם" והסביר את התנגדותו: "הזכות לבחור ולהיבחר היא קדושה והיא מהות הדמוקרטיה. זו הייתה ונשארה דעתי. אמנם ראינו שיש מחירים כבדים לכהונת נאשם בפלילים, אבל מי שצריך להכריע ביחס אליהם אלו אזרחי ישראל", כתב. "בטח ערב בחירות - אין לנסות לשנות את כללי המשחק, אלא לתת להם להחליט בקלפי, ואני משוכנע שיבחרו נכון. על כן אצביע נגד החוק", הוסיף.
הזכות לבחור ולהיבחר היא קדושה והיא מהות הדמוקרטיה.
— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) June 22, 2022
זו הייתה ונשארה דעתי.
אמנם ראינו שיש מחירים כבדים לכהונת נאשם בפלילים, אבל מי שצריך להכריע ביחס אליהם אלו אזרחי ישראל. >>
במקביל, סגן השר וחבר הכנסת אביר קארה, הביע תמיכה בדבריו של רה"מ. קארה צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "אם הציבור מאמין באדם מסוים, אסור שכתב אישום שהגיש פקיד וטרם התברר ימנע מהם לבחור בו. זה יחזק את האקטיביזם השיפוטי והייעוצי וייקל על שחקנים פוליטיים להפיל יריבים, עם ישראל צריך לצאת לקלפי ולהכריע בסוגיה".
חברת הכנסת שירלי פינטו הביעה את התנגדותה להעברת החוק, וטענה כי "החקיקה כפי שמבקשים להעבירה כעת, לא תביא לידי מיצוי את מכלול השיקולים וההשלכות בנושא". לדבריה, "על כף המאזניים יש מצד אחד את השיקול ההגיוני, שאין הצדקה מוסרית לאדם הנאשם בפלילים לנהל את ענייני המדינה. אולם, מדובר בחוק יסוד, החייב לעבור דיונים רציניים ומעמיקים ולא להעביר חוק יסוד באופן נמהר".
מנגד, ממפלגת יש עתיד נמסר כי "ראש ממשלה עם כתבי אישום לא יכול להקים ממשלה ולא יכול להיות ראש ממשלה. המפלגה כולה מחוייבת לחוק ונעשה הכל כדי שיעבור". יו"ר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) צייץ בטוויטר: "שלא יהיו אי הבנות: אני, וכל חבריי ביש עתיד, תומכים בחוק הנאשם ונעשה הכל להעבירו. כיו"ר הכנסת חובתי לעשות זאת באופן מסודר".
חברת הכנסת גבי לסקי (מרצ) הצטרפה להודעה של יש עתיד ותקפה: "לצערי ראש הממשלה מתעלם מהמציאות. חוק יסוד הכנסת מגביל את האפשרות להבחר לכנסת, כך לדוגמא כאשר אדם מסית לגזענות וזאת ללא כתב אישום, חקירה או ההרשעה. ישנם מקרים בדמוקרטיה, שמוצדק לפגוע בזכות להבחר כדי לשמור על הדמוקרטיה".
בתוך כך, בקואליציה ממשיכים במאבקם למנוע מחברי הכנסת שהודיעו על עזיבת הקואליציה לחבור לאופוזיציה. חבר הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן) שוחח על הנושא ברשת ב' ואמר כי "אם היה מהלך של לפרוש מהקואליציה בתמורה לשיריון, זו עבירה על החוק. ברור לכולם שעידית סילמן פעלה לפי הכוונה והוראות מהליכוד. שילובה ברשימה יכול להיות מעשה שנוגד את חוק הבחירות".
עוד הוא הוסיף כי אינו מצפה לראות את "חוקי הנאשם" עולים לאישור מליאת הכנסת טרם פיזורה: "הוא לא נמצא על סדר היום של שום ועדה. בשלב הנוכחי זה לא יתקדם יותר מדי".
במקביל, באופוזיציה תקפו על ניסיון העברת החוק. יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר "אחרי שהם הקימו את ממשלת האיחוי ונכשלו. הממשלה הרעה הזאת מנסה לעשות מחטף ולהעביר את "חוק הנאשם". מה הם לא יעשו כדי למנוע מנתניהו והימין לשלוט. לא יעזור לכם, אנחנו באים להחליף אתכם".
במקביל לכך, סגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער יעלה לאישור הממשלה את הצעתו להגבלת כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים, בישיבת הממשלה הקרובה. סער מסר כי "המחויבות להגבלת כהונה היא חלק ממצע תקווה חדשה ונכלל גם בקווי היסוד של הממשלה. שלטון ממושך מידי מביא עימו ריכוז כוח וסכנת השחתה ולכן נכון לכלול בחוק היסוד את עקרון הגבלת הכהונה".
"הגבלת כהונה במקום כהונה ללא הגבלה - מהווה עקרון חשוב בבסיס התפיסה שהשלטון יפעל לטובת האזרחים במקום למען עצמו ושרידותו. נמשיך לחזק את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", ציין.
כזכור, לאחר שהכנסת אישרה את החוק בקריאה שניה ב-2 במרץ חזרה בה הממשלה מהצעת החוק בשל היעדר רוב לקריאה השלישית. מדובר על נוסח החוק שאושר בקריאה שניה בכנסת.
תאריכי הבחירות האפשריים: בין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר
למרות הפיצוץ בשיחות בשעות הצהריים, יו"ר הקואליציה ח"כ בועז טופורובסקי הודיע כי הוא ממשיך במגעים עם יו"ר סיעת הליכוד חבר הכנסת יריב לוין, על מנת לנסות ולהגיע להסכמות בנוגע לחקיקה בכנסת והסכמה על תאריך לבחירות לכנסת ה-25. בשיחות האחרונות דנו השניים על שלושה תאריכים אפשריים: 25.10, 1.11 ו-8.11.