יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו העיד היום (חמישי) בפני ועדת החקירה לחקר אסון מירון. נתניהו, שהיה ראש הממשלה בעת האסון בשנה שעברה, הוא הגורם הבכיר ביותר שזומן להופיע בפני הוועדה, והדיון בהשתתפותו יחתום ככל הנראה את הפרק הראשון של עבודת הוועדה בגביית העדויות.
במהלך העדות, הוועדה הציגה בפני נתניהו שורת פניות ומכתבים לאורך השנים שהתריעו על הסכנה הטמונה בהר, אך נתניהו טען כי לא קיבל אותן ולא ידע עליהן. בהמשך, הסביר כי לא היה מעקב אחרי החלטות ממשלה שהתקבלו בעניין מירון ולא בוצעו בפועל. הוא אף ניסה לגלגל את האחריות בקיום האירוע בניגוד לתקנות הקורונה אל היועצים המשפטיים, וטען בתוקף שלא הושפע מלחצים פוליטיים כשקיבל את ההחלטה על פתיחת ההר.
דיווח: המסמך שעלול לסבך את נתניהו בוועדת החקירה
"הופעלו לחצים פוליטיים": העדות הדרמטית של מפקד המחוז על אסון מירון
עדכונים שוטפים
13:07: הסתיימה עדות נתניהו.
13:05: ינאי שואל את נתניהו על תחושתו האישית לגבי האסון, במובן הרגשי. נתניהו השיב: "התחושה היא קשה, כי הדבר הזה קרה. התחושה איומה, כמו באסון המסוקים. אגב, הלכתי לשם ועמדתי שם. ראיתי את המדרון הזה, זה קורע את הלב. זה צער ויגון. אני מצר על כך שלא היה לנו מנגנון מקדים לטפל באי ביצוע החלטות שכבר קיבלנו".
13:03: נתניהו: "לא היה ידוע לי שלא היה מעקב על הביצוע ושלא היה ביצוע".
ינאי: "איזה דברים אפשר לעשות אחרת כדי שהדברים האלה כן יגיעו אליך? כי אם היית יודע... זה כשל מערכתי בסביבה שלך שהיא לא מציפה לך...מה היום היית עושה?"
נתניהו: "אף פעם לא תהיה תשובה טובה לזה. הכשל העיקרי הוא שהחלטות שהתקבלו - לא בוצעו".
נתניהו הוסיף: "איך למיין את הדבר הזה, לאף אחד אין תשובה לזה... אין לאף אחד באמת מרשם. פעם שאלתי את אילון מאסק... אין מערכות כאלה, החיים לא בנויים כך. יש אלף הסתעפויות על כל החלטה. אני חושב שההצעה שנתתי היתה הטובה ביותר".
ינאי: "אילון מאסק אחראי גם על מה שהוא לא יודע בחברה שלו".
12:59: ינאי: "במבט לאחור, בחוכמת הבדיעבד, מה היית עושה אחרת? "
נתניהו: "בנושא הקורונה, לא הייתי עושה אחרת. בנושאים האחרים, בוודאי שהייתי פועל אחרת".
ינאי: "כמי שעמד בראש המערכת של המדינה 12 שנים, האם אתה רואה עצמך אחראי לזה?"
נתניהו: "בדיעבד קרה כאן אסון נורא שאני מצר עליו. אילו הייתי יודע שההחלטות האלו לא קוימו, חד משמעית הייתי מטפל בזה. אני לא יכול לקבל אחריות על מה שאני לא יודע".
12:55: ינאי: מה דעתך על כך שמכנים את מירון כ"אי של אי משילות", או "אקס טריטוריה"?
נתניהו: "לא הייתי מודע לזה אבל אם זו המסקנה שהגעתם אליה זה מחייב שינוי אסור שיהיה דבר כזה. לטעמי זה לא היה המצב לא ראיתי את זה ככה והחלטות הממשלה שעברו אמרו שזה לא היה המצב. אתה מדבר על הסמכות שלא נאכפה".
ינאי: "נכון, סמכויות ומינויים יש בשפע. זה לא הבעיה. הבעיה היא שאין ביצוע, אין אכיפה לאורך הזמן. איפה הייתה הממשלה בעניין הזה?"
נתניהו: "כשאנחנו דנים בזה, אנחנו רואים תמונה אחרת. אני לא ראיתי אותה ככה. עכשיו צריך לעשות שינויים. אם היו אומרים לי, הייתי מטפל בזה. יכול להיות שצריך לשנות את המנגנון. אתם בוודאי תתנו המלצות איך לטפל בזה. אני חשבתי שהיו המלצות והיו צריכים להסדיר את הנושא ולטפל בו. מסתבר שלא טיפלו".
12:52: נתניהו: "לא הייתה בעיה עם הצפיפות בהר מבחינה אפידמיולוגית. ב-20 לחודש דיברנו על 200 אלף וזה מה שהיה ומה שנאמר".
ינאי: "מעולם לא היו 400 אלף איש זו אגדה, הכי הרבה היה 240 אלף וזה מספיק".
12:45: ינאי: "האם יכול להיות שהסיכון האפידמיולוגי עיוור אתכם מפני הסכנות האחרות במירון? האם הייתה הסחת דעת כתוצאה מכך?"
נתניהו: "לא, מהסיבה הפשוטה שבשנים הקודמות לא היה קורונה וזה התנהל בלי הסחות דעת ואיש לא התייחס לזה, ולא בגלל קורונה שלא הייתה אז. הנושא לא עלה אז והקורונה לא שינתה דבר. לפחות לא הובא בפניי".
12:38: מוצג בפני נתניהו מכתב מנחמן אש בערב האירוע, 29 באפריל, בו מפורט המתווה שסוכם ב-28 לחודש. ינאי מקריא: "כתוב כאן סוכם שהמקומות הקדושים והמשטרה יעשו ככל הניתן על מנת ליישם את המלצת משרד הבריאות. העמימות הזאת, שלא מחליטים מי עושה את זה. סמכותכם כממשלה להחריג את האירוע מתו ירוק, אבל מה שעושים כאן זה ניסיון להחזיק את המקל משני הכיוונים, שיוכלו לומר 'זה לא אני זה הוא'".
נתניהו: "אין חשיבות למה שכתוב כאן כי בפועל ב-20 לחודש הייתה הסכמה. הוא גם כותב את זה כאן. 'לא תהיה מגבלת הגעה לאזור ההר, כל מי שחפץ להגיע יוכל לעשות זאת'. ברגע שהוא אמר את זה הוא אמר את הכל. אם הוא לא מגביל את ההגעה להר אז איך יבדוק תו ירוק? החיים לא עובדים ככה, אולי הבירוקרטיה עובדת ככה".
ינאי: "כלומר שהוא כותב שהתקנות יחולו על שטח ההר?"
נתניהו: "זה לא מתיישב עם השורה שהקראתי. נחמן איש רציני ואני מאוד מעריך אותו, אבל זה נייר בירוקרטי".
ינאי: "נחמן העיד בפנינו וסיפר שזה הכי טוב שיכול היה להגיע אליו בהיעדר הסכמת השרים השונים. אתה חשבת שהגיעו להסכמה ב-20 והם המשיכו להתווכח עד ה-28 לחודש איך יבוצע המתווה, וגם המסמך הזה יורד לרמת דקויות של איך עושים את ההדלקות. סוכם שבסמוך לכל הדלקה יהיו 3,000 איש - בפועל היו 25 אלף איש".
נתניהו: "אני זוכר באופן חד משמעי שהייתה הסכמה עקרונית חד משמעית לעשרת אלפים סביב המדורות וייתכן שאני טועה וזה 3000. אני ידעתי שהם פותחים את ההר, לא ידעתי שהם ממשיכים לעסוק בזה. האם זה מספיק מוקדם להחליט ב-20 לחודש? אני חושב שכן. מכיוון שהדיונים מתנהלים בדיעבד, על הצד הבטיחותי שלא טיפלנו בו, ההחלטה היתה נכונה".
12:35: ינאי מקשה: "גם מבחינת ההיערכות לקורונה. לא היה צריך לקבל את ההחלטה מוקדם יותר, בהתחשב בגודל האירוע?"
נתניהו: "אני רציתי לדעת מה משרד הבריאות ממליץ. אני התעסקתי בצד האפידמיולוגי. אני לא רואה כן תו ירוק או לא תו ירוק - אלא מה משרד הבריאות ממליץ על הר מירון. מבחינתי אם אין הסכמה של נחמן אש - האירוע לא מתקיים. מירון נשאר סגור".
ינאי: "אתה אולי חשבת שסיכמת אבל זה לא סוכם, מה-20 ועד ה-28 המשיכו להתנצח משרד הבריאות עם גורמים אחרים בשאלת המתווה ומי יבדוק את התו הירוק. וזה לא קרה".
12:25: ינאי הקריא את החלטת הממשלה משנת 2011 ואמר: "שום דבר מזה לא מומש. נאדה. כלום: זה לא עוד נושא שהולך לאיבוד בין אלפי נושאים. זה דבר שעולה בכל שנה מחדש. זה קורה כל שנה, הבעיה הולכת ומחריפה. אנשים מתריעים. איך אין דיון מתכלל?".
נתניהו: "ההחלטה היא מאוד טובה".
ינאי: "כן, אם היא הייתה מיושמת".
נתניהו: "היא לא בוצעה והייתי מצפה שיביאו לי אותה ויאמרו שהיא לא מומשה. לא ידעתי מה מידת הביצוע של ההחלטה הזאת".
ינאי: "כל שנה מתריעים על הסיכון, מצלצלים בפעמונים. אמרת שטיפלת בזה ב-2011 וב-2016. קראתי את ההחלטות בעיון. עלו היבטים מהותיים בשורשי הבעיה במירון. שום דבר ממה שכתוב כאן לא קרה. החברה הממשלתית לא עשתה כלום. אחרי חמש שנים, החזירו את זה למרכז הארצי לשימור המקומות הקדושים. לא עשו שום דבר".
נתניהו: "המעקב השיטתי שהכניס אלי גרונר למשרד רה"מ לא היה קיים לפני 2016. אני הכנסתי מנגנון מעקב ב-2016 והייתי נותן לו עכשיו שיפור - המנכ"ל צריך לסמן את 10 ההחלטות הקריטיות ביותר, ולדרג אותן לפי סדר חשיבות, מחייב אותו בשיקול דעת".
12:20: ינאי: "איך יכול להיות שנושא כזה שעולה גם בתקשורת וגם במכתבים, לא איתרת אותו ולא עלה אליך?"
נתניהו: "הדברים האלו מסוננים, גם התקשורת אני לא קורא עיתונים, כך שהנושא התקשורתי לא מוצף אליי. לא הייתי מודע לזה, כל הפניות שהגיעו אליי היו בנושא קורונה. ספק אם הייתה פנייה על צפיפות. יש הרבה אירועים צפופים והם מטופלים".
12:17: ינאי תהה: "על כל פרסום שמבקר את רה"מ בטלוויזיה תוך שניה יוצאת תגובה - אבל על הפניות והמכתבים אין שום מענה דומה, לא ידעת דבר ולא עשית דבר?"
נתניהו: "כן התעסקתי בזה וכן התמקדתי בזה והפעלתי את כל הכלים שנראו לי סבירים לטפל בזה בנושא הקורונה. הנושא שאתם מדברים עליו שכביכול הועלה, ואני אומר לכם שלאורך שנים ומספר הפניות שאתה מתארים, ספק אם היה מכתב אחד שהגיע אליי. אף אחד לא מראה לי את הפיקסל הזה, אני מסתכל על התמונה הגדולה. זה המצב התודעתי אצל ראש ממשלה שיודע שהנושא מטופל במשרדי הממשלה שקשורים לזה. אם הייתי יודע שיש בעיה כזו הייתי מטפל בה, ועוד איך הייתי מטפל בה".
12:15: הרב קרליץ חוזר לשאלת המכתבים והפניות שהוצגו לפני ההפסקה, ותוהה אם יש מענה לאותן פניות ומעקב כלשהו בין המשרדים השונים. נתניהו: "המכתב של רגב - מנדלבליט ענה. המכתב של אלשיך - מנכ"ל המשרד גרונר ענה. המכתב של אמסלם לא יודע אם הגיע אליי אם סופק".
הוא הוסיף: "כבודו אני מבקש לתת תשובה אמיתית ועניינית. כל חבר כנסת שולח פעמיים ביום מכתבים לכל הממשלה והשרים. יש הצפה אדירה של מכתבים מהגורמים האלו ואינני יודע תמיד אם ההצפה היא כדי להציף ואם השולחים עצמם עוקבים אם ענו להם. מה שחשוב להם זה שליחת המכתב ופרסום שליחת המכתב ופחות התשובה. שתבינו שמדובר במאסה, שיטפון גדול מאוד של פניות. אין מערכת שעוקבת באופן שיטתי אחר מידת ההיענות, חשיבות הנושא וכו'. אין מערכת כזו, יש מערכת למעקב אחרי החלטות הממשלה. ייתכן שהמסקנות שלכן יכללו איך להסדיר את שאלת הפניות".
12:12: קרליץ: "איך יכול להיות שמקימים חברה ממשלתית בהחלטת ממשלה והיא לא באה לידי מימוש?"
נתניהו: "עשרות אחוזים מהחלטות ממשלה לא מתממשות. זה קורה בכל הדמוקרטיות בעולם".
קרליץ: "זה שגר ושכח, בלי מעקב?"
12:10: נתניהו: "קרן הרשב"י הוקמה כדי לטפל בשינויים ושיפוצים שנדרשו בהר. הבג"צ שאמר שאין צורך בהפקעה אמר שהיו שינויים ושיפורים בהר כך שאני מניח שקרן הרשבי עשתה שינויים, לא בדקתי אותם, ואז האחריות חזרה למקומות הקדושים, צריך אחראי".
הרב קרליץ שאל: "ואם אגיד לך שהחברה הזו לא עשתה מאומה?"
נתניהו: "אז למה הבג"צ אמר שהיו שינויים?"
קרליץ: "קרן הרשבי לא עשתה מאומה כל אותן שנים. המרכז למקומות הקדושים עשה הכל".
נתניהו: "אני לא בקיא בכך".
12:05: הדיון התחדש. נתניהו מעיד בישיבה לבקשתו נוכח מצבו הרפואי ובהסכמת השופטים.
11:50: הדיון יצא להפסקה.
11:45: כשנשאל איך אישר מתווה של הר פתוח בניגוד לתקנות שהיו בתוקף אז ומנעו התכנסות בשטח פתוח - כלומר אישר מתווה בניגוד לחוק, גלגל נתניהו את האחריות אל הייעוץ המשפטי: "צריך לשאול את היועצים המשפטיים מדוע לא אמרו לנו שצריך לשנות את התקנות. הם לא היו מודרים מהשיחות, למה הם לא המליצו על שינוי תקנות? צריך לשאול אותם".
ינאי: "התשובה לשאלה הזו פשוטה - לא סוכם על מתווה".
נתניהו: "אני יצאתי משם בתחושה שהייתה הסכמה עקרונית".
11:40: השופטת: "בכלי התקשורת החרדים פורסם כי השתתפת בישיבה של יהדות התורה, כדי שתאשר את מתווה מירון ללא הגבלות - ושזה יהיה תלוי בתמיכה פוליטית בך. למה השתתפת?".
נתניהו: "זאת הייתה תקופה מאוד חשובה מבחינת הקואליציה, אבל הם הזמינו אותי לקבל סקירה מדינית ובריאותית. אין קשר בין התמיכה שלי במתווה מירון עם הר פתוח לבין הדרישות של הח''כים החרדים. אם נחמן אש היה אומר אחרת - מבטיח שהייתי פועל אחרת".
אל תעבירו לו שיחות. הוא בדיוק טובל את הסיגר בשמפניה ומתכנן איך להימלט מהאישום בשוחד.
— זהבה גלאון (@zehavagalon) July 21, 2022
שמישהו אחר ידאג למתפללים שנמחצים למוות.
אני חוזרת כי אסור לתת לו לחזור. pic.twitter.com/ampAGooB56
11:32: על שאלת הלחצים הפוליטיים שהופעלו עליו מצד החברה החרדית טען נתניהו: "אני עמדתי בלחצים, רצו שההר יהיה פתוח ב-2020 והתנגדתי לזה. ב-2021 משרד הבריאות לא התנגד מכיוון שהתחלואה היתה בירידה ולא תהיה בעיה אפידמיולוגית באפריל, אז למה לא?". כזכור, בניגוד לדבריו של נתניהו, באותו חודש ממש הוא חתם על צו להארכת מצב החירום מחשש להתפשטות הקורונה.
11:30: השופטת: "דרעי אמר שאתה ראית בו גורם מייעץ. היועץ של דרעי, ישראל אוזן, אמר שראש הממשלה בהיסטריה על הנושא הזה, של הר פתוח ושהוא נכנע ללחצים של החברה החרדית".
נתניהו: "אז הוא אמר. לא זוכר שהוא היה בדיונים. בפועל הייתי מאוד ענייני. אני מנהל את הדברים האלה בקור רוח. אבל לא היה הרבה מה לנהל. הם הגיעו להסכמה".
נתניהו, אתה "לא יודע" מה גרם לאסון? בוא אספר לך, זו ההתערבות הפוליטית הפסולה שלך ושל שריך בממשלה הקודמת לאפשר את ההילולה למרות שידעתם בוודאות כי זו סכנת נפשות לקיים את ההילולה.
— Yair Golan - יאיר גולן (@YairGolan1) July 21, 2022
11:20: השופטת: "איך קורה שאתה נכנס לתמונה לגבי מתווה הר מירון? הרי יש גורמים אחרים שיכולים להתעסק בזה".
נתניהו: "אני רוצה שהם יגיעו להחלטה. נכון שאנחנו פותחים אבל מה אומר משרד הבריאות".
השופטת: "הדיונים היו בראשותך. זה מקובל שאתה תיזום דיונים בנושא ההילולה?"
נתניהו: "לא, אמרתי אחרת. הייתי מעורב באופן מאוד אקטיבי בכל נושא הקורונה".
השופטת: "גם בירידה לרזולוציות של הר מירון?"
נתניהו: "הייתי מעורב בהחלטות האלה, כולל הרבה החלטות בקורונה".
השופטת: "אין לנו בעצם מסמכים, הפגישות לא מתועדות. היית בעד הר פתוח באופן מאוד נחרץ. מה היה בסיס העמדה שלך?"
נתניהו: "הגיעו להסכמה עקרונית על המתווה. ההצעה שהובאה והתקבלה היתה שההר יהיה פתוח ויאפשרו התקהלות של 10 אלף איש".
11:15: השופטת שאלה איך שר הפנים דרעי הצטרף בכלל לשולחן מקבלי ההחלטות והיה מעורב בדיונים על הגבלות הקורונה בהר מירון.
נתניהו: "שמעתי גם גורמים אחרים. אריה דרעי היה גם חבר ועדת הקורונה, יש לו הרבה ניסיון. חשוב לשמוע את דעתו".
השופטת: "איך פתאום השר דרעי הפך הדמות המרכזית שאליו פונה משרד הבריאות? למשל מכתב עם פירוט מלא של כל מתווה הר מירון שנשלח אליו, אך השר לביטחון פנים אינו מכותב".
נתניהו: "הוא מיידע אותם בהחלטות מסוימות".
11:10: השופטת עוברת לעסוק בדיון המל"ל שקיים נתניהו לקראת ההילולה, ושאלה איך בנושא הקורונה הוא נכנס לרזולוציות כאלו דקות בהילולת מירון 2020 ונתניהו השיב: "יש מחלה משתוללת... מעורבותי לא באה בנושא הבטיחות, היא באה בנושא הדבקה מסיבית".
10:55: השופטת תהתה: "לא מתחייב שזה יובא לידיעתך באיזושהי צורה, שיש בעיה במקום הזה?". נתניהו השיב: "כדי שזה יקרה, צריך אלגוריתם מיוחד, אולי בינה מלאכותית... אנחנו עוד רחוקים מזה. אבל אין דרך שהפניה שמגיעה למשרד ראש הממשלה או מזכיר הממשלה מסונכרנות ביניהן. כל אחד פועל בבריכת מידע נפרדת. ככה זה עובד", אמר.
10:50: השופטת הקריאה מכתב משנת 2014 של אלכס ויז'יניצר, יו''ר קרן הרשב''י, ישירות אל נתניהו שכיהן אז כראש הממשלה: "נוכח תחזוקתו הלקויה של האתר, קיימת סכנה משמעותית בקיום ההילולה". נתניהו השיב שוב שאינו זוכר שקיבל את הפנייה. "אם הייתי יודע את הדברים, אם היו מתריעים ותופסים אותי בדש המעיל ואומרים שהולך לקרות אסון נורא, אז הייתי מטפל ופועל, כמו שפעלתי בעניינים האפידמיולוגים", טען. "יש אחראי שצריך לעשות את עבודתו והוא לא עשה אותה, משרד הדתות התנער".
10:42: הוצגה פנייה של ח"כ דודי אמסלם לנתניהו מ-2017 בו ציין את הסכנות האפשריות במירון, התריע מפני אסון וביקש מנתניהו לסייע כדי שהחוגגים יוכלו לשוב בשלום הביתה. השופטת שאלה את נתניהו אם הוא לא שם לב לרצף הפניות לאורך השנים, ונתניהו הוסיף וטען כי לא ראה את הפניות שהוצגו בוועדה. "אני מכותב לאלפי מכתבים, בסבירות גבוהה המכתבים מאמסלם ואלשיך לא הגיעו", טען. "אתה לא רואה את הנורה האדומה כי זה לא מגיע אליך".
10:40: מוצג מסמך שהופנה למשרד רה"מ ממפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך בדבר הסכנות במירון כבר ב-2016. נתניהו טען בתגובה כי הפנייה טופלה ע"י מי שהיה אז מנכ"ל ראש הממשלה אלי גרונר וכי הפנייה של המפכ"ל כלל לא הגיעה לידיו, והוא לא ידע עליה.
10:35: השופטת אמרה כי האסון היה ידוע שנים מראש וזה לא טופל, ואף הציגה פניות רבות שנשלחו לראש הממשלה ולמשרדו, בין היתר פניות מבכירים בליכוד כמו מירי רגב ודודי אמסלם כבר ב-2014-15, והוסיפה "לא סיימתי למנות בפנייך את הפניות שהופנו אלייך".
נתניהו השיב: "לי עדיין לא ברור מה גרם לאסון, אתם יכולים לדעת את זה. האחריות שלי כראש ממשלה היא לקבל את ההחלטות הדרושות לפי הדברים שמובאים עליי. אני לא מקבל את זה שלא היה אחראי, היה אחראי ושיעשה את עבודתו".
10:30: כשנשאל האם במבט לאחור הוא חושב שהיה צריך לנהוג אחרת בתקופת כהונתו שקדמה לאסון, נתניהו הבהיר: "היום כשיודעים מה קרה ודאי, הייתי נוהג אחרת. אבל לאורך השנים לא עסקתי בנושא הבטיחותי מלבד שתי החלטות, אם לא היתה הקורונה מעריך שלא הייתי נכנס לזה. יש מנגנון מקצועי בתוך משרד רה"מ שעוקב אחרי ביצועים".
10:20: נתניהו נשאל איך הוא מסביר שהנושא לא טופל במהלך כהונתו, והשיב: "אני מצטער אבל אני לא מקבל את זה. הנושא טופל, לא עסקתי בסכנת הבטיחות אלא בנושא המנגנוני. למיטב ידיעתי אני ראש הממשלה היחיד שעשה משהו בנושא ההר".
10:15: כשנשאל האם היה מודע לכך שיש בעיה בטיחותית קריטית במקום בהתאם לדוחות מבקר המדינה שעסקו בנושא, השיב בשלילה. "אירועים המוניים יש בהם צפיפות, אבל מדי שנה זה התכנס למשך למעלה מעשור בתקופת כהונתי וגם לפני. אף על פי שהייתה צפיפות לא ידעתי שהייתה בעיה בטיחותית".
10:05: בפתח עדותו, התייחס נתניהו לשאלה האם הילולת הר מירון הוא אירוע שדרש מעורבות מצידו, והבהיר: "זה לא גורר מעורבות מצדי משום שיש הרבה מאוד אירועים גדולים שמתרחשים כל הזמן. יש התכנסויות המוניות כל שנה ואירועים בטיחותיים שמתרחשים כל הזמן. הדברים הללו בדרך כלל לא גורמים למעורבות של ראש הממשלה, אלא אם כן מובאת בפניו שאלה בטיחותית או בריאותית מיוחדת. אז ראש הממשלה מתערב".
"אני טיפלתי בנושא מירון לפני לא מעט שנים. הדבר הראשון היה החלטה שהובאה לממשלה ב-2011 להקים את חברת קרן רשב"י. מה שאני מבין שקרה זה שהיו תהליכים משפטיים שנעצרו. בכל מקרה, התקנות האלה פקעו אחרי חמש שנים והיה צורך להבין סידור חדש. הביאו את הדבר הזה לממשלה כיוון שהסידור של הרשב"י היה זמני. העברתי את זה בהחלטת ממשלה על מנת שיהיה גורם אחראי", הוסיף.
במרכז עדותו של נתניהו עמדה השאלה על הפעלת לחץ מצד הדרג המדיני כלפי המשטרה והגורמים המקצועיים האחרים בשטח כדי שיאשרו את קיום האירוע ללא הגבלה משיקולים פוליטיים. זאת, למרות החשש לשלום הציבור, בין היתר, בשל מגיפת הקורונה שהשתוללה באותם ימים.
מי שהתייחס לנתניהו בעדותו היה השר לביטחון פנים בזמן האסון, אמיר אוחנה. הוא סיפר בעדותו כי "בישיבה עם כלל הגורמים, כולל משרד הבריאות, לא היו חילוקי דעות לגבי הר מלא במירון". באותה הישיבה השתתפו נתניהו, שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, שרת התחבורה דאז, מירי רגב, מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, ראש המל"ל דאז, מאיר בן שבת, מזכיר הממשלה דאז, צחי ברוורמן ופרויקטור הקורונה דאז, פרופ' נחמן אש.
לאחר התפטרות מפקד מחוז הצפון במשטרה נציב שמעון לביא השבוע, דובר פורום משפחות אסון מירון, ישראל דיסקינד, ששכל באסון את אחיו שמחה בונים ז"ל, הגיב בחריפות ושלח מסר לכלל האחראים שכיהנו בעת האסון.
"ההחלטה האישית לפרישה הייתה צריכה להיות בסמוך לאסון שבו קיפחו את חייהם 45 אזרחים, ביניהם אחי האהוב", אמר. "לקיחת אחריות היא חובה ולא רשות. אני קורא למפכ"ל המשטרה לאמץ את הצעד של לביא ולהגיש את פרישתו עוד היום. התפטרות לביא הינה קריאת השכמה לכל האחראים לאסון מירון: קחו אחריות!".
לביא התפטר לפני שהוועדה הוציאה את מכתבי האזהרה. במכתבים אלה הוועדה בעצם אומרת למכותבים שיש להם אחריות למחדל ולאסון הכבד, ושייתכן שיהיה עליהם לשאת במחיר ולפרוש מתפקידם. ההערכה היא שלביא יהיה בין מקבלי מכתבי האזהרה.
באסון הכבד שהתרחש בהר מירון ב־30 באפריל 2021 נספו 45 גברים וילדים, ונפצעו 145 בני אדם. כ־130 עדים התייצבו עד כה בפני הוועדה. מדובר בנושאי תפקידים בעבר ובהווה, מומחים ואנשי מקצוע, עדי ראייה, נפגעים ובני משפחות הנספים.