שמאל, ימין או מרכז: כך הדעה הפוליטית משפיעה על האמון בפייק ניוז?

תופעת הפייק ניוז (Fake News) הפכה משמעותית בשנים האחרונות, ונחשבת כיום לאחד האיומים הגדולים על הדמוקרטיה, העיתונות וחופש הביטוי. אנו חיים בעולם שבו האמת והאמון נחלשים, הספקנות משתוללת והרשתות החברתיות מעצימות באופן דרמתי את התפשטות החדשות המזויפות כאשר הן מוצאות את דרכן לציבור לא ביקורתי.

סקר רחב היקף שנערך על ידי Ipsos Public Affairs עבור אתר באזפיד ניוז, גילה כי כותרות מזויפות מטעות מבוגרים אמריקאים בכ-75% מהמקרים. מעבר לכך, נטען כי Fake News עשוי לשנות תוצאות בחירות. טענות כאלה נשמעו לגבי מספר אירועים דרמטיים ברחבי העולם, בהם הבחירות לנשיאות ארצות הברית וההצבעה על הברקזיט בבריטניה.  

מחקר חדש, שנערך לאחרונה ע"י ד"ר ענת תודר אלון מהמרכז האקדמי פרס, ד"ר הילה טהר מהמרכז האקדמי פרס ומאוניברסיטת בן גוריון וד"ר אילן דניאלס רחימי מהקריה האקדמית אונו, בחן את השפעת הנטיות הפוליטיות של נבדקים על מידת האמון שהם מביעים כלפי Fake News. ד"ר תודר אלון הדגישה: "חשוב להבין שכצרכני חדשות אנו עומדים בפני משימה שיפוטית: עלינו להחליט על איזה מידע להסתמך, ולהסיק מסקנות לגבי המסר המדובר ולגבי המקור המספק אותו. אנחנו כחוקרים מנסים להתחקות אחר תהליך זה ולבחון משתנים שיכולים להשפיע עליו". 

המחקר, שנערך שבועיים לפני הבחירות, כלל סדרת ניסויים שבהם הוצגו ל-600 נבדקים פוסטים של חדשות מזויפות בנושאים שונים כגון יוקר המחיה, משבר הדיור ומשבר האקלים. הנבדקים צפו בפוסטים בטלפונים הניידים שלהם. הפוסטים כללו מידע טקסטואלי וקטעי ווידאו שצולמו ונערכו במיוחד עבור המחקר. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצות שונות וקראו פוסטים זהים בכל מאפייניהם, כאשר בחלק מהפוסטים הוצג בנימין נתניהו כדובר ובחלקם הוצג יאיר לפיד כדובר.

בנוסף, חלק מהפוסטים כללו מסרים חיוביים וחלקם מסרים שליליים. המשתתפים קראו את הפוסטים ודיווחו על מידת האמון שלהם בפוסט, אמינות ומומחיות הדובר, הרגשות שהפוסט עורר, וכוונות שיתוף של הפוסט. בסיום השאלון, הנבדקים עודכנו שכל הפוסטים שקראו היו מזויפים.  

ממצאים לא מעודדים

הממצא המרכזי הוא כי אנשים מוצאים מידע שמתאים לאמונות הקודמות שלהם כאמין יותר, דבר היוצר סביבה המעצימה את השפעתו של המידע המוטעה. לדברי החוקרים, העמדות הפוליטיות שלנו מטות את ההכרה שלנו, כך שאנו מאמצים ללא ביקורת מקורות מידע כאשר הם מתאימים לנטייה הפוליטית שלנו ודוחים מקורות מידע כאשר הם מתנגשים עם האמונות המרכזיות שלנו. 

ממצאי המחקר הראו, כי כאשר המידע המזויף נתפס חיובי, לדוגמה הצהרה של המועמד הפוליטי שבשנה הקרובה תצומצם משמעותית התלות בדלק עקב מעבר מאסיבי לרכבים חשמליים, נבדקים מגוש הימין הביעו יותר אמון בפוסט כאשר הדובר בפוסט היה נתניהו מאשר כאשר הדובר בפוסט היה לפיד. ולהפך, נבדקים מגוש המרכז/שמאל הביעו יותר אמון כאשר הדובר בפוסט היה לפיד מאשר כאשר הדובר בפוסט היה נתניהו. 

עם זאת, מגמה שונה לחלוטין נרשמה כאשר המידע המזויף בפוסט נתפס כשלילי, לדוגמה הצהרה של המועמד הפוליטי שאזרחי ישראל צריכים להכיר בעובדה שבעשור הקרוב לא ניתן יהיה לרכוש דירות ויהיה עליהם להסתפק בשכירות.  נבדקים מגוש הימין הביעו פחות אמון באמינות הפוסט כאשר הדובר בפוסט היה נתניהו מאשר כאשר הדובר בפוסט היה לפיד. ולהפך, נבדקים מגוש המרכז/שמאל הביעו פחות אמון באמינות הפוסט כאשר הדובר בפוסט היה לפיד מאשר כאשר הדובר בפוסט היה נתניהו. 

הפתרון המסתמן

כעת, השאלה היא - מה ניתן לעשות?

ד"ר תודר אלון הסבירה כי "התרופה האולטימטיבית למגפת החדשות המזויפות היא קוראים ספקנים יותר. אנו יודעים שאפילו בתנאים אידיאליים, רוב האנשים מתקשים להעריך בצורה מהימנה את איכות המידע שהם נתקלים בו באינטרנט,  מכיוון שאין להם את הכישורים והידע הנדרש על מנת להבחין ביעילות בין תוכן חדשותי באיכות גבוהה או נמוכה. אבל, מחקרים מוכיחים שאנשים עם יכולות אנליטיות גבוהות יותר טובים מאחרים בזיהוי חדשות מזויפות".

לדבריה, מסיבה זו, עלינו להשקיע מאמצים בשיפור היכולת של אנשים להבחין בחדשות מזוייפות. "לשם כך, עלינו לבחון סוגים שונים של התערבויות שמטרתן לשפר את אוריינות המדיה הדיגיטלית של צרכני חדשות", סיכמה. 

ד"ר רחימי הוסיף: "בים האינפורמציה שזורם אלינו מכל עבר, פשוט אי אפשר למנוע או להפסיק את התופעה. יחד עם זאת, ברור לחלוטין שלא ניתן להתעלם מהדבר - והדרך היחידה להתמודד עימו היא להקנות כלים למשתמשים במדיה הדיגיטלית, על מנת שהם עצמם יוכלו להעריך אם מדובר בתמונת מציאות אותנטית או לא. במילים אחרות, עלינו להקנות כלים לאוריינות דיגיטלית. זו מיומנות שאנו חייבים ללמוד אותה ועוד יותר מכך להקנות אותה ככלי כבר בגילאים הצעירים".

ד"ר טהר סיכמה: "השווינו בין סוגים שונים של התערבויות, שנועדו לשפר את האוריינות הדיגיטלית ומצאנו התערבויות שהביאו להפחתה משמעותית במידת האמון שאנשים נתנו בחדשות מזויפות. הצלחנו להתגבר על הנטייה הפוליטית והשפעתה על מידת האמון בפייק ניוז".