המנדט להקמת הממשלה החדשה, כולל הארכה של עשרת הימים הנוספים שהעניק הנשיא יצחק הרצוג ליו"ר הליכוד ח"כ בנימין נתניהו, יפקע ביום רביעי השבוע – ועל רקע תאריך זה תמשיך הכנסת החל מהבוקר בקידום החקיקה עבור דרישות השותפים כתנאי להקמת הממשלה.
חוק ההתפצלות מהסיעה כבר מוכן לאישור בקריאה שנייה ושלישית, והבוקר תתכנס מליאת הכנסת באופן חריג כדי לדון בו (ראו ידיעה נפרדת בעמודים אלה). חוק פקודת המשטרה, לדרישתו של יו"ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי המיועד ח"כ איתמר בן גביר, ימשיך את דרכו לקראת האישור בקריאה הראשונה. "חוק דרעי" וחוק "שר נוסף", לדרישת יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' - עברו בקריאה ראשונה, וחברי הכנסת של הקואליציה החדשה מכינים אותם לאישור בקריאה שנייה ושלישית, מתוך תקווה להשלים את המלאכה החוקתית עוד השבוע כאמור.
לפי הערכות בליכוד, המבחן החשוב, ובעצם היחיד בנקודת הזמן הנוכחית, יהיה השלמת החקיקה, ולא ההסכמים הקואליציוניים שלרוב הושלמו, והקצוות יושלמו בוודאות, גם אם השותפים יצטרכו לוותר על חלק מהדרישות שעוד נותרו על שולחן המו"מ. לעומת זאת, השאלה הגדולה היא: האם לפי הלו"ז הקואליציוני כל ארבעת החוקים יאושרו סופית עד יום רביעי, יום פקיעת המנדט. ואם לאו - האם השותפים ייתנו לבנימין נתניהו אור ירוק להודיע לנשיא "עלה בידי", גם אם חלק מהחקיקה תושלם אחרי ההודעה.
בזירת המשא ומתן נראה כי הרוב הוויכוחים הגיעו לפתרונם, והשותף היחיד שאיתו עוד ממשיכים להתווכח סביב הדרישות הקואליציוניות הוא בן גביר. אחרי נתק במו"מ שנרשם בין עוצמה יהודית לבין הליכוד בשבוע שעבר, התקיימו לפני סוף השבוע שתי פגישות ברמת הצוותים. לפי גורמים המעורים בפרטים, נרשמה התקדמות בנושא חסינות לחיילים ולשוטרים באירועי טרור. עם זאת, הצוותים טרם הגיעו לדון בדרישה נוספת של בן גביר, על שינוי ההוראות של פתיחה באש. גם דרישתו של בן גביר לזכות וטו בוועדת השרים לענייני חקיקה נותרה במחלוקת: בליכוד מתנגדים, אך יו"ר עוצמה יהודית לא מוותר.
בתוך כך, בליכוד מעריכים כי נתניהו ייגש לסבב חלוקת התיקים בקרב חברי סיעתו כבר השבוע, ולא ישאיר את ההחלטות לימים שלפני השבעת הממשלה. זאת, בין היתר, כדי להראות לנשיא כי מלאכת הרכבת הממשלה הושלמה בפועל. על רקע המתיחות הגוברת בליכוד לקראת החלוקה, מסתמן קרב מעניין סביב תיק החינוך. אחרי שכמה אגפים נלקחו ממשרד החינוך והועברו לידי ש"ס, נעם והציונות הדתית, בכירים בליכוד טענו כי תיק החינוך איבד את משקלו. נוכח אמירה זו, בימים אלה גוברת מורת רוח וביקורת בתוך הליכוד על רקע האטרקטיביות הלא גבוהה של תיק החינוך בעיני בכירים ברשימה.
לדברי גורם במפלגה, "פעם תיק החינוך נחשב לחשוב יותר מתיק החוץ. מנחם בגין טען בזמנו כי היה לוקח את תיק החינוך בנוסף לתפקיד ראש הממשלה, לו היו מציעים לו לבחור בתפקיד נוסף".
הדעה המתגברת בתוך הליכוד היא שבשונה מתיק התחבורה, שהיום מהווה משימה מורכבת נוכח בעיות התחבורה במדינה, שאותן לא ניתן לפתור תוך קדנציה אחת, במשרד החינוך ניתן לחולל מהפכות כבר בשנה־שנתיים הראשונות בתפקיד השר. למשל, תקציבים ייעודיים לצמצום מספר תלמידים בכיתות, רענון ועדכון תוכניות לימוד, שינויים במנגנון המשרדי המיושן ועוד שורה של אפשרויות שיאפשרו לשר להביא הישגים נראים לעין במהלך כהונתו בתפקיד. "קיימות הצעות רבות מוכנות, ששוכבות במגירות ורק ממתינות לבואו השר החדש", אומרים גורמים המכירים את המצב במשרד החינוך.
נזכיר כי שניים מבכירי הליכוד כיום - ח"כ אלי כהן וח"כ מירי רגב - הוזכרו כמועמדים אפשריים לתפקיד שר החינוך, אך שניהם הבהירו בשיחות סגורות כי יעדיפו את משרד תחבורה. בליכוד יודעים לספר כי במקביל להתלבטויותיהם של השניים, ח"כ ניר ברקת כבר הביע עניין בתיק החינוך, ויש מעריכים כי הוא נחוש לקדם את מועמדותו לתפקיד זה.
מנגד, מקורבים לנתניהו טוענים כי ראש הממשלה המיועד רואה את ח"כ יואב קיש כמועמד לתפקיד שר החינוך, במקרה שרגב וכהן לא ירצו לקחת את התיק. "אם רגב תתרצה ותיקח את תיק החינוך, הדבר יביא אותה להישגים ויתרום לשדרוג תדמיתה", הסבירו גורמים בליכוד.
מאות רבות הגיעו אמש לכיכר הבימה בתל אביב, כדי להשתתף בהפגנה שיזמו התנועה לאיכות השלטון וארגוני מחאה, תחת הכותרת: "זו שעת חירום – הדמוקרטיה הישראלית בסכנה". בין נושאי הדברים בהפגנה היו שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון ויו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא, שתקף: "בני חושך, אנשי זדון, עבריינים מורשעים ומורשעים בפוטנציה, אשר חורשים את רעתה, השתלטו על ממשלת ישראל והם עושים בימים אלה טיפולי המרה אגרסיביים וברוטליים לדמוקרטיה בישראל. לעולם לא נפסיק להיות עם חופשי בארצו".