בפעם השישית: מליאת הכנסת הביעה היום (חמישי) את אמונה בממשלה שהציג בנימין נתניהו ברוב של 63 ח"כים מול 54 מתנגדים. 

"אם צריך, נעבור למרי אזרחי": כך צפוי להיראות המאבק בממשלה החדשה
ממשלת ישראל השלושים ושבע| חלוקת התפקידים
יוסי ויוסי: מיהם אנשי אמונו של נתניהו שמונו לתפקידי מפתח בכוורת רה"מ?

לאחר ההצבעה, התחלפו חברי האופוזיציה והקואליציה החדשה במקומותיהם ונתניהו שב לכיסא ראש הממשלה בראש השולחן במליאה לאחר כשנה וחצי כיו"ר האופוזיציה. לאחר מכן, נשבע נתניהו בפעם השישית לתפקיד ראש הממשלה - והשרים החלו להישבע אחד אחרי השני. 

נתניהו נשבע אמונים כראש ממשלה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
נתניהו נשבע אמונים כראש ממשלה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בטרם ההצבעה על הממשלה, אישרה המליאה את מינויו של ח"כ אמיר אוחנה לתפקיד יו"ר הכנסת ברוב של 63 מול חמישה מתנגדים ונמנע אחד. "אני מתחייב לעשות כמיטב יכולתי להיות ראוי לאמון שנתתם בי. בשבע השנים האלה עברנו, יחד עם הפוליטיקה הישראלית ויחד עם מדינת ישראל כולה – מסע מטלטל ורווי תהפוכות. השנים האחרונות התאפיינו בחוסר יציבות פוליטית, דבר שלמרבה הצער השפיע מאוד על האווירה – כאן בבית הזה ומחוצה לו", אמר בנאומו הראשון בתפקיד.

"המשימה לא תהיה קלה, ידענו כאן בשנים האחרונות ורוויות התהפוכות מעשים שלא יזכרו בדברי הימים כפאר הדמוקרטיה הישראלית. ויכוחים סוערים ימשיכו ללוות את הפרלמנט הזה – הלוואי ונדע לנהל אותם בדרך ארץ ולהותיר את השנאות מאחור. הכנסת הזאת היא הבית של אזרחי ישראל כולם. היא היא המבצר האמיתי של זכויות האדם ושל חירות הפרט", הוסיף.

אמיר אוחנה מתמנה ליו''ר הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
אמיר אוחנה מתמנה ליו''ר הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

נתניהו: "להפסיד בבחירות זה לא קץ הדמוקרטיה"; לפיד: "תשתדלו לא להרוס"

הדובר הראשון היה ראש הממשלה , בנימין נתניהו, אשר פתח את דבריו במילים: "הממשלה החדשה יוצאת היום לדרך בעיצומה של שנת ה-75 לעצמאות ישראל". בשלב זה, האופוציה החלה לצעוק ונשמעו קריאות ביניים רבות - בדומה לצעקות שנשמעו בנאומו הראשון של נפתלי בנט.

"ב-25 השנים הראשונות של המדינה הנחנו את היסודות בכל תחומי העשייה, ב-25 השנים הבאות היינו עדים למהפך פוליטי מכונן וחתמנו על הסכמי שלום עם מצרים וירדן, ב-25 השנים לאחר מכן האצנו את המעבר לכלכה חופשית, הפכנו את ישראל למעצמה של טכנולוגיה וחדשנות וחתמנו על עוד ארבעה הסכמי שלום היסטוריים", המשיך, תוך שהצעקות מספסלי האופוזיציה נמשכות.

תחילה, נתניהו שתק, אך כאשר החלו צעקות "חלש", הוא ניסה להתגבר עליהם בקולו. "המשימה השנייה, לפתח את תשתיות המדינה. לפתח רכבת בזק שתסע במהירות של מאות קילמוטרים לשנייה, אנחנו נחושים לבטל את הפריפרייה ולהביא פריחה כלכלית לכל מקום במדינת ישראל. המשימה השלישית - להמשיך להרחיב את מעגל השלום עם מדינות ערב במטרה לסיים את הסכסוך הישראלי- ערבי", המשיך.

"לא נסתפק במשימות האלו, הממשלה החדשה נחושה לטפל בהחזרת השקט, הביטחון האישי והמשילות למדינת ישראל. אנחנו נחושים לטפל ביוקר המחייה ובמחירי הדיור, ובשינוי מערכת החינוך לטובת כל תלמידי ישראל", הדגיש ומתח ביקורת על האופוזיציה: "חברי הכנסת אני לא צריך לשמוע את הצעקות שלכם כדי לדעת שיש בינינו אי הסכמות מסוימות, אבל יש בינינו הסכמה רחבה על רוב האתגרים שעומדים בפנינו. חברי האופוזיציה - להפסיד בבחירות זה לא קץ הדמוקרטיה, זו מהותה".

ח''כ שרן השכל מחזיקה את דגל הגאווה במהלך השבעת הממשלה (צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)
ח''כ שרן השכל מחזיקה את דגל הגאווה במהלך השבעת הממשלה (צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת)

עוד הוסיף: "אני יודע שלא תמחאו כפיים, אבל מצפה ממכם שתכבדו את הכרעת הבוחר ותפסיקו להמריד נגד הממשלה הנבחרת. בדמוקרטיה לא מטפסים על גדרות הפרלמנט ולא על גדרות הכנסת. אני גאה על כך שהובלנו יחד את טור הזהב של מדינת ישראל, וזה בדיוק מה שנמשיך לעשות בשנים הקרובות לטובת כל אזרחי ישראל ללא יוצא מן הכלל". האופוזיציה מחאה כפיים בתגובה, וכאשר נתניהו אמר ""כמה מילים אישיות שיוצאות מהלב", הם צעקו לעברו - "יש לך לב?".

"זו הפעם השישית בה אני מציג ממשלה בראשותי כדי לזכות באמון הכנסת ואני מתרגש כמו בפעם הראשונה, את תחושת השליחות להבטיח את ביטחונה של מדינתנו אני שואב מסבי, מהוריי, מאחי יוני. את הכוח להוביל, להנהיג, קיבלתי מכם מיליוני אזרחי ישראל ששותפים לדרך ולחזון ובראש ובראשונה מאשתי שרה ובני יאיר ואבנר שתמיד עומדים לצידי. אתם משענת חיי ואני אוהב אתכם מאוד מאוד".

דרעי ואמסלם (צילום: ראובן קסטרו, וואלה!)
דרעי ואמסלם (צילום: ראובן קסטרו, וואלה!)

הרכב הממשלה:

  • ראש הממשלה בנימין נתניהו
  • שר המורשת עמיחי אליהו
  • שר המדע אופיר אקוניס
  • שר במשרד החינוך חיים ביטון
  • שר ביטחון לאומי איתמר בן גביר
  • שר במשרד הרווחה יואב בן צור
  • שר השיכון יצחק גולדקנופף
  • שר הביטחון יואב גלנט
  • שר החקלאות אבי דיכטר
  • שרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל-אטבריאן
  • שר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר
  • שר הבריאות והפנים אריה דרעי
  • שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף
  • שר התרבות מיקי זוהר
  • שר החוץ אלי כהן
  • שר התיירות חיים כץ
  • שר האנרגיה ישראל כ"ץ
  • סגן רהמ ושר המשפטים והמודיעין יריב לוין
  • שר הדתות מיכאל מלכיאלי
  • שר הרווחה יעקב מרגי
  • שר העלייה והקליטה אופיר סופר
  • שרת ההתיישבות אורית סטרוק
  • השרה להגנת הסביבה עידית סילמן
  • שר האוצר בצלאל סמוטריץ
  • שר החינוך ושיתוף פעולה איזורי יואב קיש
  • שר התקשורת שלמה קרעי
  • שרת התחבורה מירי רגב
  • שר התפוצות ושויון חברתי עמיחי שיקלי

עם תום נאום נתניהו, עלה לנאום ראש הסיעה הגדולה שאינה בקואליציה, ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד, שסיכם את פעילות ממשלתו. "השבעת הממשלה היא העברת מקל. בלב לא שקט אנחנו מעבירים את המדינה לידי הממשלה הנבחרת. מן הראוי ברגע כזה לתת לכנסת ישראל ולאזרחי ישראל דו"ח מסודר על מצב המדינה. מתוך כבוד למעמד, אני רוצה להביא בפני הכנסת את הנתונים העובדתיים על מה שעשתה הממשלה תחילה בהובלת נפתלי בנט, שזה הרגע לשלוח לו מכאן תודה גדולה, ולאחר מכן בראשותי. כדי למנוע נסיונות לשכתב את ההיסטוריה, צריך שיהיה ברור מה היה מצבה של המדינה ברגע העברת השלטון".

"ראש הממשלה הנכנס נתניהו אמר (זה עתה...) בסדרה של ראיונות שמשימתו הראשונה במעלה היא בלימת ההתעצמות האיראנית. אני מסכים איתו, זהו אכן האיום הראשון במעלה, ועסקנו בו רבות בשנה וחצי האחרונות. בניגוד לכל התחזיות ונבואות הזעם הממשלה שלנו הצליחה לעצור את החתימה המחודשת על הסכם הגרעין עם איראן. זה היה כרוך בעבודה מדינית מורכבת, חלקה הגדול מתחת לרדאר, מול הממשל האמריקאי, וגם מול אירופה. התוצאה ידועה: ההסכם לא נחתם, הסנקציות על איראן נשארו בתוקף ואף הורחבו. משמרות המהפיכה לא הוצאו מרשימת ארגוני הטרור. התיקים הפתוחים של איראן בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לא נסגרו", המשיך. 

יאיר לפיד (צילום: REUTERS/Amir Cohen)
יאיר לפיד (צילום: REUTERS/Amir Cohen)


הוא הוסיף: "בעת ביקורו של הנשיא ביידן בישראל הוא ואני חתמנו על "הצהרת ירושלים" ההיסטורית, שכוללת הסכמה על העקרון שלישראל זכות מלאה להגן על עצמה ולפעול למניעת הגרעין האיראני בכל דרך שתמצא לנכון. ההצהרה כוללת מחוייבות אמריקאית לשיתוף פעולה כלכלי ובטחוני בהיקפים חסרי תקדים. במהלך הכהונה שלנו ישראל ביצעה שורה של פעולות גלויות וחשאיות כדי למנוע את ההתעצמות האיראנית. הגברנו את המאמץ למנוע את ההתבססות האיראנית בסוריה, אבל ידה הארוכה של ישראל הגיעה גם הרחק מעבר לזה".

לפיד הוסיף: "התנענו וחידשו פרוייקטים בטחוניים משמעותיים לביצור עליונותה ושימור יכולותיה ההתקפיות של מדינת ישראל, לאחר שהיו תקועים תקופה ארוכה. כל זה נעשה תוך דיאלוג אינטנסיבי ולעתים נוקב עם האמריקאים, אבל גם תוך חיזוק מעמדה של ישראל בארצות הברית. לא שילמנו מחירים מדיניים. לא הסכמנו לפתיחת הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים. לא הסכמנו כמובן – בניגוד לכמה פרסומים ואמירות – לתת לאמריקאים שום זכות וטו על פעולות ישראליות. לא הסכמנו, כמובן, לחקירות בינלאומיות של חיילי צה"ל ומפקדיו".

"המשכנו וחיזקנו את הסכמי אברהם, פתחנו שגרירויות ונציגויות באיחוד האמירויות, מרוקו ובחריין. התחלנו דיאלוג מול הסעודים, שבשלב ראשון יאפשר למטוסים ישראלים לעבור מעל סעודיה ויאפשר לאזרחים ישראלים טיסות ישירות למכה בזמן החאג'. הנחנו את היסודות להצטרפות סעודית מלאה ל"הסכמי אברהם". הפרטים החסויים יועברו כמובן לראש הממשלה הנכנס. אם הממשלה החדשה תמשיך בנתיב שחצבנו אפשר להגיע עם הסעודים לנורמליזציה מלאה תוך זמן לא ארוך", חשף.

בנימין נתניהו במליאת הכנסת (צילום: מרק ישראל סלם)
בנימין נתניהו במליאת הכנסת (צילום: מרק ישראל סלם)

הוא המשיך ופירט על מיזמים נוספים, דוגמת "פורום הנגב", אשר לדבריו גם ירדן צפויה להצטרף אליו, לצד מיזם I2U2 עם ארה"ב, הודו ואיחוד האמירויות וחידוש היחסים עם טורקיה. לפיד הוסיף: "שירות החוץ הישראלי עבר תהליך מזורז של שיקום. מינינו 74 שגרירים חדשים. הקמנו מחדש את מערך ההסברה הבינלאומי, עם דגש על הסברה דיגיטלית. ניהלנו קמפיין בינלאומי נחרץ ומוצלח נגד ועידת דרבן הרביעית – ועידה אנטישמית ואנטי ישראלית – וגרמנו לעשרות מדינות, כולל המרכזיות ביותר, להחרים את הוועידה.
 
"חתמנו עם האיחוד האירופי על הסכם הורייזן ועל הסכם-גג לשיתוף פעולה מדיני-כלכלי. אלה הסכמים שבשנים הקרובות יזניקו קדימה את המדע הישראלי, את הכלכלה הישראלית ואת הסחר בינינו לבין אירופה", הוסיף, "חתמנו על הסכם גבול ימי היסטורי עם לבנון, שמבטיח את האינטרסים הבטחוניים והאנרגטיים של ישראל בצפון. חתמנו על הסכם שותפות איסטרטגית ראשון מסוגו עם בריטניה. חתמנו על הסכם סחר חופשי עם איחוד האמירויות. התקבלנו כמדינה משקיפה באיחוד האפריקאי".

פסגת הנגב (צילום: Jacquelyn Martin/Pool via REUTERS)
פסגת הנגב (צילום: Jacquelyn Martin/Pool via REUTERS)

"בתחום הבטחוני, השנה וחצי האחרונות הן התקופה השקטה ביותר בעוטף עזה מזה 15 שנה. הממשלה שלנו נכנסה לתפקידה כזכור מיד אחרי אירועי "שומר חומות" והמהומות בערים המעורבות. כדי שהאירועים האלה לא יחזרו על עצמם הנהגנו מדיניות אפס סובלנות כלפי בלוני הנפץ וכלפי כל ירי מהרצועה. באוגוסט יצאנו למבצע "עלות השחר" למול איומי הטרור של הג'יהאד האיסלאמי. באחד המבצעים המהירים והקטלניים שניהלה ישראל מעודה סוכלה ההנהגה הצבאית הבכירה של הג'יהאד האיסלאמי מבלי שישראל ספגה אפילו הרוג אחד", הוסיף.

הוא המשיך והתייחס למבצע "שובר גלים" שהחל במרץ האחרון ולהחזרת מדיניות הסיכולים הממוקדים נגד מנהיגי ארגוני הטרור. "אני רוצה להבהיר, היות ושמענו הרבה דיבורים לא מבוססים בנושא, הוראות הפתיחה באש ברורות לכל חייל בצה"ל: אם מישהו מנסה להרוג אותך, תהרוג אותו", ציין, "למרות כל האיומים ובניגוד לעבר, התעקשנו לקיים בירושלים את מצעד הדגלים בתוואי המקורי, קיימנו את חגיגות יום ירושלים כסדרן. שמרנו על הסטטוס-קוו בהר הבית, אבל מספר שיא של יהודים עלו לבקר בהר בשנה האחרונה. חודש הרמדאן עבר השנה בשקט".

"הממשלה העלתה ב-50% את שכר החיילים. העברנו את תוכנית "ממדים ללימודים" – תוכנית שמממנת 75% מלימודי התואר ראשון לכל מי שהיה לוחם בצה"ל. בעיני זהו ביטוי לסדר עדיפויות לאומי. העברנו את רפורמת "נפש אחת" לנכי צה"ל והלומי קרב. מתחייבת פה מילה טובה לשר הבטחון היוצא, בני גנץ, שהפרוייקט הזה היה בנפשו והוא קידם אותו ללא לאות", ציין, "הממשלה הוציאה את המדינה ממשבר הקורונה בלי סגר אחד, תוך שהיא מובילה מבצע חיסונים בהיקף לאומי. היינו המדינה הראשונה בעולם שהלכה לחיסוני בוסטר. שר הבריאות ניצן הורוביץ ניהל את משבר הקורונה המתמשך בקור רוח, במקצועיות, ועל כך נתונה לו הברכה".

חה''כ עפר כסיף במהלך נאום נתניהו (צילום: ראובן קסטרו, וואלה!)
חה''כ עפר כסיף במהלך נאום נתניהו (צילום: ראובן קסטרו, וואלה!)


לפיד התייחס לפרסום ב"אקונומיסט", אשר ממנו עולה שישראל היתה השנה הכלכלה הרביעית בחוזקה בעולם. "זהו הישג מרשים במיוחד ומגיע הרבה קרדיט לשר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, על הנהגה כלכלית אחראית ומדוייקת. העברנו תקציב מדינה ראשון אחרי שלוש-וחצי שנים. התקציב הזה כלל שורה של רפורמות היסטוריות, בתחבורה, באנרגיה, בתעשיה, בנושאים ששנים היו תקועים כמו גיל פרישה לנשים, ופתיחה לייבוא מקביל", הדגיש ופירט נתונים בתחום הכלכלי.

"הממשלה התמודדה, כמו כל ממשלה בחמש-עשרה השנים האחרונות, עם יוקר מחיה שהפך להיות מכת מדינה. עשינו סדרה של פעולות כמו רפורמת הייבוא המקביל, הקפאת מחירי הדלק, והרפורמה בחקלאות. כמובן, הגורם מספר אחת ליוקר המחיה בעשר השנים האחרונות הוא הדיור. בהובלת השר אלקין הממשלה הכפילה את השיווקים, הכפילה את העסקאות, הגיעה לשיא של כל הזמנים בהתחלות הבניה. הביאה לשיא את מספר הדירות שיצאו להגרלה בהנחה", הדגיש, "אנחנו רואים כבר עכשיו בלימה בשוק. בסוף הרבעון הראשון של 2023 תהיה ירידת מחירים. אם הבניה תמשך בהיקפים שבהם היא מתנהלת עכשיו, הירידה הזו יכולה וצריכה להמשך".
 
לדבריו, המשימה הראשונה במעלה של הכלכלה הישראלית בשנים הקרובות תהיה הכנסת מה שיותר אנשים למעגל העבודה. "בהובלת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי נערכה רפורמה מקיפה בזרוע העבודה. ב-2021 סיימו 70 אלף בני אדם הכשרות, עם השמה מקצועית. ב-2022 המספר יהיה אפילו גבוה יותר", הדגיש, "הממשלה הגדילה את התמיכה בקהילה הלהט"בית לשיא של כל הזמנים, הגדילה את התמיכה בארגוני הנשים ואת תקציבי המאבק באלימות כלפי נשים לשיא של כל הזמנים. הממשלה העבירה תוכנית לאומית למאבק במשבר האקלים, שמיישרת קו עם האומות המתקדמות בעולם".

יאיר לפיד, גדי אייזנקוט, מתן כהנא (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יאיר לפיד, גדי אייזנקוט, מתן כהנא (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

עוד ציין את תוכנית החומש למגזר הערבי, שתוקצבה בקרוב לחמישה וחצי מיליארד שקל, לצד תוכנית "מסלול בטוח" לטיפול באלימות בחברה הערבית. "אני רוצה להוסיף משהו בנימה אישית. מבחינתי ההישג הכי גדול שלי השנה הוא לא זה שהייתי ראש ממשלה, אלא זה שהעברנו את חוק אנשים עם מוגבלויות, הקואליציה והאופוזיציה ביחד, בהובלת שר הרווחה מאיר כהן", סיפר.
 
"השבוע ישבתי עם מנכ"לית משרד הרווחה לקבל ממנה עדכון. התקנות של החוק כבר לפני סיום. חבר הכנסת מרגי, שר הרווחה המיועד, אני משוכנע שאתה מבין ויודע שהחוק הזה הוא בנפשנו והמשפחות מחכות לו בנשימה עצורה", אמר, "אלה עיקרי הדברים. אנחנו מעבירים לכם מדינה במצב מצויין. עם כלכלה חזקה, עם יכולות בטחוניות משופרות והרתעה עוצמתית, עם מעמד בינלאומי מהטובים שהיו פה אי פעם. תשתדלו לא להרוס את זה, אנחנו תיכף חוזרים".

שר הביטחון, בני גנץ, אמר בנאומו במליאה: "למדינת ישראל אתגרי ביטחון אדירים בכלל זירות הפעולה – מולם היא נדרשת להעמיד צבא חזק ועוצמתי, ארגוני ביטחון מצוינים, והדרג המדיני צריך לנהל אותם ביחד ולהתוות את המדיניות באופן הרמוני. הכוונה להפוך את משרד הביטחון ואת הביטחון לסחורה פוליטית - מסוכנת. הכוונה לעשות משר הביטחון שר סוג ב', וממשרד הביטחון ומערכת הביטחון ערב רב של כוחות – מסוכנת. אני מתריע כאן, וקורא לכם בממשלה הנכנסת לא לאפשר לאף פוליטיקאי לנהל צבא פרטי, לא לפצל את סמכויות הביטחון, ולא להפקיד אותו בידיהם של פירומנים חסרי ניסיון".

"אבל יותר משאני מוטרד מההתנהלות הביטחונית ומחקיקה כזו או אחרת, אני מודאג מאווירת הנקם ושיכרון הכוח כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית. זיכרו חברי הממשלה הנכנסת, כי יש ציבור גדול שמרגיש שעולמו חרב עליו. חלקו מפגין כעת בחוץ. להם אני מבקש להגיד שלצד המאבק הנחוש בממשלה הנכנסת, עלינו גם לתמוך בה ואף לתת רשת ביטחון ליוזמות חיוביות אם יהיו כאלו שיבקשו לטרפד אותן מתוך הממשלה", הוסיף בהמשך.