ברקע ההצעה לתיקון ה"חוק הנורבגי", מחקר שפורסם היום (שני) מטעם המחלקה לפיקוח תקציבי של הכנסת בדק מה תהיה השפעת התיקון על תקציב הכנסת ה-25.
כזכור, התיקון המוצע להרחבת ה"חוק הנורבגי" קובע כי יורחב השימוש בהסדר זה בעבור סיעות גדולות יחסית, כך ש"התקרה" לא תהיה עוד חמש ח"כים, כפי שהיתה עד היום. במקום זאת, בסיעות שמספר חבריהן הוא 18 ומעלה – יוכלו להפסיק את חברותם עד שליש מחברי הסיעה.
לפי גודל הסיעות בכנסת ה-25, רק סיעה אחת החברה בממשלה מונה מעל 18 ח"כים וחברים בה 32 חברי כנסת (הליכוד). בהינתן המפתח המוצע, בסיעה זו עשרה ח"כים (במקום חמישה) יוכלו להפסיק את חברותם בכנסת ולפנות מקומם לבאים בתור ברשימה, כך שמהות השינוי הוא תוספת אפשרית של עד חמישה חברי כנסת חדשים.
מהמחקר עולה כי המשמעות הכספית העיקרית של כך הינה התוספת התקציבית עבור פעילותם של עד חמישה ח"כים נוספים. עלויות התוספת כוללות את עלות השכר של חבר הכנסת, העסקת יועצים פרלמנטריים, תקציב לשכה, עלויות רכב ותקורות, וכן עלויות עקיפות ככל שיידרשו.
לפי המחקר, עלות העסקת ח"כ חדש בשנה נמדדת בכ-1.95 מיליון ש"ח, כך שהעלות השנתית הנוספת בגין חמישה ח"כים חדשים תעמוד על 9.75 מיליון ש"ח - וזהו המחיר שהצעת החוק עשויה לגבות מתקציב הכנסת ה-25.