לפני כשבוע, שר המשפטים יריב לוין הכריז על הרפורמה המשפטית שברצונו לבצע, הכוללת בין היתר את שינוי שיטת בחירת השופטים, ביטול עילת הסבירות וכינון פסקת התגברות. היום (רביעי) נחשפו הטיוטות המפרטות את הצעות החוק הנכללות בשלב הראשון ברפורמה. הרי עיקרי השינויים המוצעים:
1. שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים - בחוק יסוד: השפיטה ייקבע כי בועדה לבחירת שופטים יכהנו בסך הכל אחד-עשר נציגים. זאת, לפי החלוקה הבאה - שלושה מהם יהיו שרים, שלושה מהם שופטים של בית המשפט העליון, שלושה ראשי ועדות של הכנסת: ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הכנסת והוועדה לביקורת המדינה, ושניים נוספים יהיו נציגי ציבור. נציגי הציבור ייבחרו על ידי שר המשפטים כאשר אחד מהם עורך דין והשני איננו, על מנת לייצג נקודת מבט ציבורית של מי שאינו מגיע מתחום המשפטים. שני נציגים אלו יחליפו את שני נציגי לשכת עורכי הדין שהיו בועדה עד כה.
התיקון המוצע משנה את הרכב הועדה שכלל עד כה 9 חברים: שלושה מתוכם שופטים של בית המשפט העליון, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שני חברי כנסת ושני שרים. יש לשים לב כי משמעות ההרכב החדש הינה המצאות רוב של חברי קואליציה (שבעה מתוך אחד עשר) בקרב הועדה לבחירת שופטים.
2. הגבלת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו - בחוק יסוד: השפיטה יתווסף התיקון כי הנשיא וסגן הנשיא של בית המשפט העליון יתמנו לתקופת כהונה חד פעמית של שש שנים, לאחריה יוכלו לחזור לכהן כשופטים בבית המשפט העליון עד צאתם לגמלאות. בנוסף, הם יוכלו להתמנות לא רק לאחר כהונה כשופטי עליון, אלא להגיע גם משורות בית המשפט המחוזי או השלום.
3. ביטול עילת חוסר הסבירות - מוצע לקבוע בחוק יסוד: השפיטה בסעיף 15ב (הקובע כי מקום מושבו של בית המשפט העליון הוא ירושלים) את ביטול עילת חוסר הסבירות. על פי ההצעה, בעשורים האחרונים פיתחה הפסיקה הישראלית עילת התערבות חריגה במעשי הממשלה, הבאה לידי ביטוי בכל פעם שבית המשפט סבור כי החלטת הממשלה אינה בגדר הסביר. כתוצאה מכך, יועצים משפטיים מתערבים באופן תדיר בשיקול הדעת של הממשלה בכל סוג של החלטה או מינוי. התערבות זו אינה נכונה לפי נוסח הטיוטה, מאחר ובית המשפט מעולם לא קיבל סמכות להחליף את שיקול דעתן של רשויות השלטון האחרות ואין להניח ששיקול דעתו נכון יותר משל הכנסת. בנוסף, מצויין כי עילה זו פוגעת בוודאות המשפטית ופותחת פתח לפסיקה שאיננה עקבית. משום כך, מוצע לבטל את עילת חוסר הסבירות, ולהחזיר את הביקורת השיפוטית למיקוד הנוגע לעניינים של חוסר-סמכות, תקינות ההליך ועמידה בדרישות חוקים מפורשים.
4. פסקת ההתגברות וביקורת שיפוטית על הכנסת - מוצע להוסיף לחוק יסוד: השפיטה סעיף שיקבע מנגנון לביקורת שיפוטית על חוקים שהכנסת מחוקקת. לפי ההצעה, בית המשפט העליון בלבד יוכל להורות על ביטול חוק אם יש סתירה מפורשת בינו לבין חוק יסוד. עם זאת, ייאסר על בית המשפט העליון לדון בפסילתם של חוקי יסוד או חלקים מהם. בנוסף, בית המשפט העליון יוכל לבטל חוקים רק במידה והדיון אודותם יתרחש בהרכב של כל 15 שופטי בית המשפט העליון, זאת, בשונה מהמצב היום, בו גודל ההרכבים לדיון בביטול החוקים נקבע ע"י שיקול דעת נשיא העליון.
כמו כן, פסילת החוק תוכל להתבצע רק במידה ובביטול תמכו לפחות 80 אחוזים (שנים עשר) מכלל השופטים. הדבר מהווה דרישה מחמירה בהרבה מהמצב הקיים, בו נדרש רוב של שופט אחד בלבד. פסק הדין על הביטול צריך להתקבל בתוך 30 יום, בעוד כיום אין הגבלת זמן לדיון והכרעה בנוגע לביטול חוק.
כחלק מכינון פסקת ההתגברות, נאמר כי הכנסת תוכל לחוקק מחדש כל חוק שיפסל ברוב של 61 ח"כים. במידה והדבר יקרה, לא יוכל בית המשפט לבטל את החוק במשך ארבע שנים, או לחילופין עד חלוף שנה מיום השבעתה של כנסת חדשה.