בקואליציה אופטימיים בנוגע לעתידו של חוק דרעי. בכירים בקואליציה מעריכים כי מהרגע שהחוק יאושר ודרעי שוב יתמנה לשר, ההנחה היא כי בג"ץ לא יתערב. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית, ולכן יש לתקן את חוק יסוד הממשלה כך שלא תהא ביקורת שיפוטית על המינויים".
טקס ניחומים פוליטי: אחרי פסיקת בג"ץ, מבחינת דרעי, הסתיים רק פרק בתוך האירוע
"אטימות, תימהון גדול": בכירה בענף הטלוויזיה יוצאת נגד קרעי
בתוך כך, ההנחה היא שאם לא תהיה התערבות משפטית בחוק הזה, "הדחיפות של פסקת ההתגברות תרד מהפרק, תעבור לסוף התור של החקיקות, כאשר למעשה הגורם היחידי שמבחינתו פסקת ההתגברות תישאר בעדיפות ראשונה הוא יהדות התורה, בגלל חוק גיוס", ציינו הבכירים. "גם עבור החרדים", הם מוסיפים, "עדיפות זו תהיה רלוונטית רק אם לא יצליחו להגיע להסכמות בנוגע לחוק גיוס. זאת כאשר ממילא גם הליכוד וגם החרדים רוצים להגיע להסכמה בגלל ההיבט הציבורי וחוסר הרצון לפחות חזיתות נוספות לצד המאבק המרכזי – שינוי דרך מינוי השופטים".
מאותה הסיבה יש בליכוד התנגדות לרפורמה בתקשורת של שר התקשורת קרעי, ובעיקר לכוונתו לסגור את תאגיד השידור. "פתיחת חזיתות נוספות תזיק להעברת הרפורמה ויש להימנע מיוזמות מקבילות עד השלמת ההליכים סביב הרפורמה", אמרו ל"מעריב" בכירים בליכוד.
כאמור, שבוע אחרי פיטורי אריה דרעי מתפקידיו כשר הפנים ושר הבריאות התוכנית להחזרתו לשולחן הממשלה יצאה לדרך. אתמול פורסם הנוסח של תיקון חוק יסוד הממשלה, המבטל ביקורת שיפוטית על מינוי שרים. מי שניסח את תיקון חוק יסוד הממשלה, המכונה חוק דרעי, הוא ח"כ משה ארבל מש"ס, שהיה חתום גם על חוק דרעי הראשון). חוק דרעי יוגש על ידי יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (הליכוד).
בהצעת החוק נקבע כי "לא תהא ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית לגבי כל עניין הקשור או נובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה, למעט עמידת המינוי בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6(א) עד (ג) בלבד". המשמעות היא שבג"ץ לא יוכל להתערב במינוי שרים שמונו על ידי ראש הממשלה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית, ולכן יש לתקן את חוק יסוד הממשלה כך שלא תהא ביקורת שיפוטית על המינויים".
כמו כן, נמשכים הדיונים בכנסת על המהפכה המשפטית שהממשלה מקדמת. בוועדת החוקה, חוק ומשפט התפתח אתמול דיון חריף בין יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לבין היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד גור בליי, בעניין חוות דעתו המקצועית על הצעת חוק יסוד השפיטה.
במהלך הדיון חזר בליי על חוות הדעת שיצאה כבר לפני מספר ימים, שהזהירה מפני "שינוי כללי המשחק באמצע המשחק" בנוגע לשינויים במערכת המשפט, והזהיר מפני חבילת השינויים הנרחבת שתחול באופן מיידי, בניגוד לדעתו, שיש לממש את הרפורמה החל מהכנסת הבאה. רוטמן קטע את דבריו וטען שבעבר לא הייתה דרישה לתחולה עתידית לחוקים דומים. אחת הדוגמאות שהוא ציין הוא חוק ממשלת החילופים, שאפשרה את ממשלת הרוטציה בין נתניהו לגנץ בשנת 2020.
בליי השיב: "גם שם הערנו שלא ראוי, אבל ממשלת חילופים זה משהו פנים־ממשלתי. חוק יסוד ממשלת חילופים לא שינה, ודאי לא משמעותית, את היחסים בין הקואליציה לאופוזיציה". בהמשך אמר רוטמן: "אדוני היועץ המשפטי - אני באמת מציע לך לחזור בך, גם מהאמירה הזאת וגם מהאמירה הזאת".