הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרניברג, פרסמה היום (חמישי) דוח בו התריעה כי הרפורמה במערכת המשפט שמקדמת הממשלה עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית. גרינברג כתבה דו"ח כנספח להצעת תקציב המדינה לשנים 2024-2023, שהונחה על שולחן הממשלה וכלולים בו הערכות הסיכונים לגבי השנים הקרובות.
"ככל שהרפורמה המשפטית תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוק ובעצמאות מוסדות המדינה ומגבירה את חוסר הוודאות בסביבת ההשקעות, הדבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית במשק ובפרט בהשקעות הפרטיות", היא ציינה בדוח שפורסם. "יתרה מכך, במחקרים בספרות הכלכלית נמצא קשר חיובי בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה לצמיחה הכלכלית, להיקף ההשקעות הפרטיות ובפרט, להיקף ההשקעות הזרות הישירות ועוד". עוד היא התריעה כי חברות דירוג האשראי עשויות להתייחס להתפתחויות הרפורמה, וכי אירועים גיאופוליטיים עלולים להיות בעלי השפעה משמעותית על כלכלת ישראל והם מוסיפים מרכבי של אי ודעות לתחזית.
גרינברג ציינה עוד כי בעקבות העלאות הריבית בעולם והשפעותיה על שוקי ההון, קיים חשש כי היקף ההשקעות הבינלאומיות יקטן, ובעקבות כך גם השקעות בישראל, כולל בענפי ההיי-טק. "המגמות העולמיות השפיעו בשנה האחרונה לרעה על היקף ההשקעות הבינלאומיות בישראל ובכך האטו את צמיחת ההיי-טק. סביבת הריבית הגבוהה בעולם עלולה להביא להמשך מגמה זו גם בשנת 2023 ובכך להשפיע לרעה עת הצמיחה בארץ. הצטמצמות היקף ההשקעות הבינלאומיות בישראל עלול לגרום לפיחות בערכו של השקל, אשר בתורו יכול להקשות על ריסון האינפלציה".
בנוסף, גרניברג אמרה כי הכנסות המיסים בשנת 2023 צפויות להסתכם בכ-437.3 מיליארד שקלים, לפיה זו ירידה ריאלית של כ-3.5% על פי תחזית האינפלציה העדכנית.
עם זאת, היא מבהירה בדוח שכאשר בוחנים את המגמה הרב-שנתית, התחזית עודנה מצוייה מעל לקו המגמה ואינה מניחה נסיגה בהכנסות עד למגמה הרב שנתית במהלך השנים הקרובות.
כזכור, שנת 2022 הסתיימה עם גביית מיסים של כ-436.1 מיליארד שקל, כ-7.1 מיליארד שקל מעל לתחזית.
גרינברג ציינה כי קצב הגידול בהכנסות הלך ופחת במהלך השנה, עד שלקראת סופה נרשמו ירידות ריאליות בגבייה בהשוואה לחודשים המקבילים ב-2021, בעיקר עקב היחלשות הצריכה הפרטית, התפוגגות השפעת עליית מס הרכישה בנדל"ן והתקררות מגזר ההיי-טק, כפי שהשתקפה בירידות בשוקי ההון, בירידה בפעיות קרנות הון סיכון בישראל ובפיטורים בענף בעולם.