סוגיית גיוס בני הישיבות צפויה לשוב בקרוב לסדר היום הפוליטי, כאשר נכון לשלב זה ראשי המפלגות החרדיות מתנגדים בתוקף לכל פשרה בעניין החוק השנוי במחלוקת.
חוק הגיוס שוב במוקד: אלו חילוקי הדעות בקואליציה, ומה ההטבות שיינתנו לחיילים?
זוהי לא הפעם הראשונה, כידוע, שבה סוגיית גיוס בני הישיבות מתגלגלת לפתחה של הממשלה. למעשה, כבר במרץ 1948, במהלך מלחמת יום העצמאות, נחתם הסכם בין "ההגנה" לוועד הישיבות בירושלים שכלל את הכללים לשחרור תלמידי ישיבות ורבנים מגיוס ללחימה. כשבעה חודשים לאחר מכן עדכן רה"מ דוד בן גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה כי 400 בחורי ישיבה שוחררו מגיוס, ובינואר 1951 אף נתן ביטוי נוסף לכך, כאשר כתב לרמטכ"ל ולמשרד הביטחון כי "על יסוד סעיף 12 בחוק שירות ביטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר".
בשנת 1954 ניסה שר הביטחון דאז, פנחס לבון, לגייס את כל תלמידי הישיבות לאחר שלמדו בישיבתם ארבע שנים, אך לאחר מחאה קשה מצד ראשי הישיבות החליט רה"מ משה שרת לבטל את הנחייתו של לבון. כארבע שנים לאחר מכן הושג הסדר בין מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, לבין ראשי הישיבות לפיו תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יגויס לטירונות בת שלושה חודשים, ולאחר מכן יועבר לצבא המילואים.
בחלוף עשור ביקש שר הביטחון דאז, משה דיין, להקים ועדת השרים שתבחן את הסוגייה, וזאת לאחר שהרמטכ"ל חיים בר-לב התריע על מחסור בכח אדם בצה"ל, על רקע הגדלת מספר דחויי הגיוס. הוועדה קבעה כי אין לשנות את הסדר הדחייה, וקבעה מכסה של 800 תלמידי ישיבה שיזכו לקבל פטור מגיוס בכל שנה.
בעקבות מהפך 77', שהוביל לצירוף המפלגות החרדיות לקואליציה, הסכים ראש הממשלה מנחם בגין להגדיל את היקף הפטורים לבני הישיבות. בשנת 1981, עם חידוש ההסכם בין הליכוד לאגודת ישראל, הורחב ההסדר והוענקו הקלות נוספות לתלמידי הישיבות.
ב-1986 הוקמה ועדה בראשות חה"כ מנחם הכהן (העבודה), שהייתה ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וזאת על מנת לבחון את מצב גיוס תלמידי הישיבות. בדו"ח שפרסמה הוועדה הומלץ לחזור למצב העניינים טרם שנת 1975, במסגרתו אושר רק לתלמידי ישיבות מוכרות ותיכוניות להיכלל בהסדר. באותה שנה דחה בג"ץ עתירה נגד הסדר דחיית השירות לתלמידי הישיבות.
ב-1998 פסק בג"ץ כי לשר הביטחון אין סמכות להעניק פטור גורף לכלל תלמידי הישיבות, וכי דרושה חקיקה ראשית, מה שהוביל להקמת ועדת טל שעליה הוטלה המשימה לגבש הצעת תיקון לחוק. בדו"ח שפרסמה הוועדה בשנת 2000 הוצג ניסוח הצעת החוק, אשר כלל את סעיף "שנת הכרעה" לפיו כל בחור ישיבה יוכל לבחור בגיל 22 האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד, כאשר אלו שיבחרו לעבוד יוכלו לבחור בין שירות צבאי מקוצר לבין שירות אזרחי של שנה. ההצעה, המוכרת כ"חוק טל", נחקקה ב-23 ביולי 2002 כהוראת שעה למשך חמש שנים שניתן להאריכן. ביולי 2005 הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי הניסיון לשנות את ממדי גיוס בני הישיבות לצבא באמצעות החוק נכשל.
ב-21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ כי חוק טל סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן לא ניתן יהיה להאריכו. הפסיקה הובילה להקמת הוועדה לקידום השוויון בנטל, וזאת על מנת לגבש חלופה ל"חוק טל". לאחר שנציגי מפלגות הקואליציה פרשו מהוועדה הוחלט על פירוקה.
כשנה לאחר מכן הוקמת ועדת שרים בראשות חה"כ לשעבר יעקב פרי. הוועדה המליצה לאשר פטור מגיוס ל-1,800 תלמידי ישיבה בלבד וקבעה כי יש להטיל סנקציות כלכליות על הישיבות שלא יעמדו ביעדים. לאחר שהוועדה הגישה את מסקנותיה והצעת החוק שקידמה עברה בקריאה ראשונה, הוקמה ועדת שקד, בראשות השרה לשעבר איילת שקד, שתפקידה היה להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. ב-12 במרץ 2014 הציגה שקד את חוק הגיוס שגיבשה הוועדה בראשותה, אשר התקבל בבוז על ידי רבנים בכירים.
בנובמבר 2015 הוכנסו תיקונים לחוק שעבר שנה קודם לכן, ואלו אפשרו את הארכת תקופת ההסתגלות ודחיית האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023. ואולם, ב-12 בספטמבר 2017 פסק בג"ץ כי חוק הגיוס יבוטל. בשנים שעברו לאחר מתן פסק הדין ביקשה המדינה שוב ושוב דחיות בביטול החוק עקב מערכות הבחירות הרצופות, התפרצות הקורונה ועוד.
בפברואר 2018 הוקמה ועדה נוספת, הפעם על ידי שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן. הוועדה גיבשה נוסח חוק חדש, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, אך בעקבות הקמת מערכת הבחירות לאפריל 2019, ועל רקע החלטת מפלגת יש עתיד לא לתמוך בחוק בקריאה שנייה ושלישית, אישר בג"ץ דחייה נוספת של ביטול החוק. מאז אישר בג"ץ דחיות נוספות, וכעת, כאמור, העיניים נשואות לחודש ספטמבר הקרוב.