שופטי בג"ץ דנו היום (רביעי) בבוקר בעתירה שהוגשה נגד השינויים שמתכנן השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בפקודת המשטרה, שירחיבו את סמכויותיו בקביעת מדיניות הארגון. הדיון ישודר בשידור חי על ידי מערכת בתי המשפט.

הכנסת הכריעה: "חוק בן גביר" עבר בקריאה שנייה ושלישית
היועמ"שית התנגדה לחוק של בן גביר, שתקף בתגובה: "מסרסת את עבודת השר"

במהלך הדיון, טען יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא כי "התיקון הזה שמתיימר לעגן מצב קיים לשיטת המשיבים, יוצר סיטואציה חדשה. השר יהיה מפכ"ל על שעושה שימוש במשטרה בכדי לקדם את האג'נדה שלו כמו במשטרים אפלים. אנחנו רואים שר שנותן הוראות אופרטיביות, נכנס לחמ"לים, רוגם לזריקת רימון על מפגינים ולמעצר עיתונאי. לכל התיקון הזה יש מניעים נסתרים שאינם טהורים, מה שחסר בתיקון הזה הוא האיזונים שקובעים מה תפקידי השר ומה תפקידי המפכ"ל, כמו איסור על התערבות השר בחקירות וקביעת סמכות המפכ"ל לנהל את המשטרה".

השופטים דרשו משרגא להתמקד בטיעונים החוקתיים. שרגא טען כי התשתית העובדתית היא החשובה ביותר. השופט יחיאל כשר הוסיף: "אדוני יצטרך להראות שיש קשר בין תיקון החוק לתשתית העובדתית. אם ניתנה הוראה אפרטיבית כמו שאדוני טוען יכול להיות שזה לא בסדר אבל אולי זה לא קשור לתיקון החוק. צריך להראות שיש קשר בין השניים". 

עו"ד יונתן ברמן שמייצג את האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים טען כי הפעילות של בן גביר למימוש הבטחות הבחירות שלו הופכת את המשטרה לפוליטית ולמסוכנת. "בתגובת השר לבג"ץ יש פרק שלם שמסביר איך השר יזרים שיקולים פוליטיים למשטרה כדי לממש את הבטחת הבחירות שלו. אם זו לא פוליטיזציה, אני לא יודע כבר מה זו פוליטיזציה", טען עו"ד ברמן.

ראש מחלקת הבג"צים, עו"ד ערן הלמן, אמר: "חברה דמוקרטית לא יכולה להסתדר בלי משטרה. בכדי לאפשר למשטרה לעבוד, יש לה אפשרות לפגוע בזכויות יסוד בהליכים כמו עיכוב ומעצר. בחברה דמוקרטית, יש צורך שתהיה ערובה כי הסמכויות של המשטרה לא תפעיל את סמכויותיה בצורה לא חוקתית. מכיוון שהכנסת החליטה לא לקבוע ערובות בחוק עצמו, היועצת המשפטית לממשלה סבורה שיש לפרש את החוק בצורה כזו שהחוק לא פוגע בזכויות אדם ותוך שמירה על עצמאות שיקול הדעת העצמאי המשטרה".

בן גביר הסביר מדוע הוא סרב ומסרב לכתוב "ממלכתיות" בחוק: "אני מתנגד לכך מכיוון שדורשים זאת רק בגלל שמדובר בשר איתמר בן גביר. אני סברתי וסבור שכל הדרישות הללו, מטרתן היא לפגוע בלגיטימיות שלי להיות שר. אי אפשר לשחק בכל המגרשים. ברור שאני ממלכתי וכפוף לחוק, אבל בגלל שמדובר בבן גביר צריך לכתוב את זה. אני לא מוכן לכך. אני שישה חודשים השר לביטחון לאומי, והשמיים לא נפלו. השמש תזרח גם מחר".

בסיום הדיון, מסר עו"ד דר' אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "יום ארוך עבר עלינו כאן בבית המשפט העליון, בעתירה של התנועה למען איכות השלטון בישראל בבקשה לביטול תיקון 37, תיקון שלמעשה הופך את משטרת ישראל למשטרה פוליטית, ולמעשה נותן סמכויות על לשר הממונה- סמכויות אופרטיביות ולצערי הרב ראינו את זה כבר בהפגנות שהותנעו הופעלו ונוהלו על ידי השר- במיוחד כל מהלכי החיכוך עם המשטרה, וזה מאד בעייתי".

"שינוי פקודת המשטרה הוא עוד כרסום ביסודות הדמוקרטיה"

בפתח הדיון, אמר יו״ר מפלגת העבודה, ח״כ מרב מיכאלי, על עתירת מפלגתה: "ההפיכה המשטרית הזאת התחילה בחקיקה שמנסה להפוך את המשטרה שלנו ממשטרה של העם ושל המדינה למשטרה של הממשלה המאוד ספציפית הזאת. אנחנו רואות ורואים כמה נזק וסכנה לביטחון כל אזרחית ואזרח איתמר בן גביר גורם עם הסמכויות המוגזמות שהוא לקח לעצמו".

אנחנו רואות כמה הרבה פחות ביטחון יש, אלימות משתוללת ברחובות, רצח במימדים שלא ראינו בחברה הערבית, רצח של נשים ושל אזרחיות ואזרחים מכל הסוגים. הדבר הזה לא יכול להיות והמשטרה חייבת לחזור להיות המשטרה של כולם. אנחנו נותנות ונותנים אמון בביהמ״ש העליון, זאת אחת הרגליים המשמעויות של הדמוקרטיה הישראלית, אנחנו במאבק מאוד קשה לשמור עליו ואנחנו פונות אליו כרגיל בתור המעוז האחרון שיכול למנוע פגיעה בדמוקרטיה שלנו", טענה.

לקראת הדיון בעתירה, הגישה היום היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפק, את חוות דעתה לפיה תיקון פקודת המשטרה לא פוגע בעבודת המשטרה, וכי לא נפל כל פגם בחקיקה. זאת בניגוד שחוות הדעת שהגישה בשבוע שעבר היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שקבעה כי התיקון המוצע הוא"עמום ומעלה חשש לפוליטיזציה של המשטרה".

בעתירה שהגישו חברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ' (יש עתיד), טענו כי "מאז שהוגשה העתירה בן גביר הוכיח שאכן יש לחשוש באופן אמיתי מהתיקון לחוק. התערבותו הבוטה של בן גביר בנושא הפעלת הכוח והפעלת סמכויות המשטרה מוכיחות עד כמה התיקון הוא מסוכן ויכול לצבוע בצבע פוליטי פעילות משטרתית שאסור שיהיה לה צבע פוליטי מכל סוג שהוא במשטר דמוקרטי".

לדבריהם, בגוף העתירה מפורטים סעיפים מרכזיים ומהותיים בתיקון החוק לפקודת המשטרה אשר מהווים פגיעה בחוקי יסוד, בזכויות אדם ובחירויות הפרט ושחותרים תחת עקרונות יסוד בשיטת המשטר בישראל, בפרט בכל הנוגע לעמדה לפיה הפעלת אמצעי האכיפה של משטרת ישראל, ובכלל זאת קיום חקירות והעמדה לדין, תיעשה שלא על פי שיקולים פוליטיים ומפלגתיים. וכן סותרים את עקרונות הפרדת הרשויות הפנימית המאפיינת את השירות הציבורי במדינת ישראל.