בעקבות הלחץ הציבורי והתקשורתי יותר יותר בנקים הודיעו כי יתנו ריבית על יתרות העו"ש שלנו. אבל האם זה מספיק? פרופ' מישל סטרבצ'נסקי, מנהל חטיבת המחקר לשעבר בבנק ישראל, שוחח אתמול (ראשון) עם ליאור רוזנפלד ברדיו צפון 104.5FM על ההחלטה התקדימית אך גם על הטענות כי בהשוואה למדינות אחרות בעולם היא לא מקסימלית ולא מספיקה.
"עד פברואר 2022 לא שמענו על הנושאים האלה כי רק אז התחילה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, התחילה האינפלציה והעלאת הריבית המשמעותית של בנק ישראל", מסביר פרופ' סטרבצ'נסקי בפתח דבריו. "האמת היא שהנושא היותר משמעותי שהיה לפני, זה הריבית על הפיקדונות כי בהתחלה הבנקים לא הגיבו מהר ולא נתנו לנו ריבית על הפיקדונות. מי שעשה את זה ברמה די טובה היה הבנק הדיגיטלי. הם קיבלו את הרישיון לפעול כבנק והם כן היו מעוניינים בפיקדונות שלנו ולכן הן הגיבו די מהר להעלאת ריבית של בנק ישראל ונתנו ריבית על הפיקדונות. הריבית על העו"ש היא משהו אחר כי אנחנו כצרכנים פיננסיים מסוגלים לקבל החלטה שהכסף לא יישאר בעו"ש אם יש לנו סכומים גדולים, יכולים להעביר אותם לחיסכון ואיכשהו לקבל עליהם ריבית שזה נושא שנחשב 'חדשני' ודווקא תאגיד עזר בנקאי, PAYBOX, שהתחילו עם הנושא של מתן ריבית על יתרה מבוצעת, גם אצלם כמו שקוראים אצל הבנקים, יש תנאים. כמו לדוגמא שאתה חייב שיהיה לך כרטיס אשראי, אצל הבנקים זה לפעמים שיש לך משכנתא או שיש לך שכר בעוד שני אפיקים נוספים בבנק. כלומר הנושא מתחיל לזוז אבל עם כל מיני תנאים. אנחנו לא מדברים על איזושהי ישועה לצרכנים הפיננסיים אבל זה נחמד לשמוע שלפחות הדברים מתחילים לזוז לכיוון תחרות, שזו מילת המפתח".
המבצע בג'נין נמשך: צה"ל תקף 10 מטרות מהאוויר, כך נראה ההרס | שידור חי מג'נין
על הפער בין ריבית החובה על המינוס, ההלוואות והמשכנתאות לבין הזכות על הפיקדונות ועל הטענה כי הבנקים עושים קופה על הגב של הצרכנים הפיננסיים הוסיף: "זה פער שקיים בכל המדינות. דבר נוסף כן היה בולט בישראל. אחרי הקורונה בכל הבנקים הייתה הרבה נזילות ואז הם לא מיהרו להעלות את הריבית על הפיקדונות בהרבה מקומות בעולם והפיגור הזה קרה גם בישראל. מי שבעצם רב על הפיקודונות שלנו זה כאלה שרוצים את הנזילות הזאת וצריכים את הכסף הזה כדי לתת הלוואות. בגלל זה קורה שהבנק החלש הוא זה שעושה את זה. אין כל ספק שהאתגר של קובעי המדיניות הוא ליצור תנאים של תחרות ואי אפשר לעשות את זה בפקודה. נגיד לאחרונה היה מכתב של שר האוצר שניסה לכפות על מתן הריבית באמצעי אדמיניסטרטיבי. היה אמור לעבור בחקיקה שמי שיאשר את זה בסוף יהיה שר האוצר שזו כניסה לתוך הסמכות של בנק ישראל. מה שקורה בישראל זה שהפיקוח על הבנקים הוא ברשות בנק ישראל ונכון שיהיה לחץ עליו לעודד את התחרות הזו להתפתח אבל עדיין הסמכות היא בידו של בנק ישראל. הדרך הנכונה והחכמה היא ביצירת תחרות. האסטרטגיה של בנק ישראל הייתה עם הבנק הדיגיטלי, ההחלטה בזמנו הייתה להוריד מאוד את ההון ההתחלתי כדי שהבנק יוכל להיפתח וגם עכשיו בדרך רשיונות בבנקים נוספים".
עוד טען הפרופסור כי בלי חקיקה התחרות לא מתקדמת מספיק והבנקים לא עושים כלום בעניין: "התופעה היא לא חדשה וקיימת בכל הבנקאות בעולם. כששר האוצר מנסה להתערב בתחומים של בנק ישראל יש תחומים שהם לגיטימיים לחלוטין. אחת היוזמות היא להטיל מיסים על רווחי יתר כמו שהופעל בספרד ובאנגליה. הדרך להפעיל את היוזמה הזאת היא להפעיל אותה על סכומים גבוהים, כלומר בבנקים שמרוויחים הרבה. זו זכותו המלאה של שר האוצר ללכת לצעד כזה ולגמרי בסמכותו, וזה גם תחום שבנק ישראל לא ירצה להיות חלק ממנו. בכניסה פנימה ולהחליף אותו בפיקוח, יש בזה סיכון לעצמאות של בנק ישראל וצריך להיזהר מזה מאוד. הורדת האינפלציה בישראל זה נכס מדהים כמו שהצלחנו ב-85'. במצב היום בנק ישראל עדיין לא הגיע לשם אבל הדרך בכיוון הנכון והסיבה היא האמינות של ראשי בנק ישראל כי הוא עצמאי".
בהתייחס לקריאת חלק מחברי הליכוד להחליף את נגיד בנק ישראל ב'נגיד מטעם' או 'נגיד פוליטי' טען: "הישג אחד שמאוד בלט הוא שבישראל הלכנו לחוק אי-ההדפסה שזה אומר שהבנק המרכזי לא יכול לתת הלוואות לממשלת ישראל".
לסיום, התייחס לנאום "הבלונים" של נתניהו ועל טענתו שדירוג האשראי לא נפגע ואמר: "דיברנו על התחומים של האינפלציה וזה משהו שגם אם מישהו רוצה להכחיש, אי אפשר להכחיש את זה שב-25 בינואר רצו להעביר מאוד מהר טיוטא דרקונית שכנראה היום לא רלוונטית ואמרו שיעשו את זה עד פסח. הייתה יציאה של כספים החוצה עם פיחות, ובישראל כשיש פיחות זה בעצם אינפלציה של מעל אחוז. מאז אותה עלייה לא ראינו שהדולר חזר לאן שהוא היה וזה למרות שבעולם יש תנאים מאוד נוחים. אנחנו רואים התאוששות של המדד בארה"ב שזה אומר שאמור להיות פה איסוף והימים עוברים והאיסוף לא מגיע. נשארנו עם אחוז שלם של אינפלציה שחייב את בנק ישראל להעלות את הריבית אפילו יותר מארה"ב. כלומר שהנזק מול העיניים ואי אפשר להתכחש אליו. לגבי ההייטק, אנחנו מסתכלים על התוצר שממשיך לתפקד יפה, ומסתכלים על האבטלה שהיא ברמה מאוד נמוכה. נכון שבהייטק רואים מספרים לא טובים אבל כולם הסכימו שבתקופת הקורונה הייתה בהייטק פעילות יתר אז חלק מהפעילות הזאת נעלמת ובתור מדינה מצטיינת ישראל משלמת מחיר ביציאה מהקורונה. זה לא אומר שזה לא יכול להגיע וזה כמובן תלוי במה יעשו בהמשך".