שרת ההסברה, גלית דיסטל-אטבריאן, התראיינה הבוקר (חמישי) לתוכנית "שבע תשע" ברדיו 103FM. בשיחה עם גדעון אוקו על הטענה לאלימות משטרתית נגד המפגינים אמרה: "חושבת שאנו פועלים במתינות", ובנושא המשבר עם ארה"ב הרגיעה: "המשבר קרה חמש פעמים בהיסטוריה".
"תיקח קורס בעברית": מה הוביל לביקורת החריפה של מגל על לוינסון?
בתחילת הראיון כאשר נשאלה השרה לשלומה, השיבה: "עייפה אך מרוצה. שמח".
"כשאת רואה את המשבר מול ארה"ב - מה את חושבת?" נשאלה. "קודם כל אתה צודק, ארה"ב היא באמת ידידה חשובה מאוד, אנחנו זקוקים לה מאוד, אלא שהמשבר הזה קרה כבר חמש פעמים בהיסטוריה", הסבירה. " דבר שני, זה משבר שכרגע נמצא בין 'הניו יורק טיימס' לבין ישראל, פחות בין הבית הלבן לבין ישראל. אני לא מכחישה שיש".
בנושא ההודעה של הבית הלבן בנוגע לאלימות שהייתה בהפגנות בישראל טענה: "זה כואב, זה מורכב, צריך לטפל בזה. אני חושבת שמה שאנחנו עושים כרגע הוא באמת נדיבות של קואליציה שלא הייתה, בטח לא בממשלות שמאל. ברור שלימין יש מיקרופונים פחות חזקים".
כשהתבקשה להסביר את התמונות בהם רואים את אלימות השוטרים כלפי המפגינים השיבה: "את שואלת את השאלה הזו ברצינות? איך מסבירים את האלימות נגד יוצאי הקהילה האתיופית במשך שנים? אני חושבת שיש פה הרבה הטיה, והטיה גורמת לזעם ענק. הפעילות שלי בעשר השנים האחרונות היא נגד אלימות משטרתית נקודה. אלימות משטרתית גורמת לי לזעם, הרבה לפני שהייתי פוליטיקאית. הזעם שלי עכשיו הוא כפול. שימוש בכוח יתר של שוטרים כלפי אזרחים, ולא מעניין לי את קצה הציפורן אם האזרחים האלה הם משפחה נפלאה עם דגל ישראל בקפלן או אם הם ערבים. גם ערבים הם אזרחי ישראל. אלימות משטרתית היא פשע. אבל כשאנחנו רואים פה עשורים של מכת"זיות, אלות, גרירת אנשים ומה לא, ואנחנו רואים פה אוכלוסיות חלשות ומוחלשות שאף מהדורה לא נפתחת עם האלימות כלפיהם כי הדם שלהם שווה פחות".
"זה לא נכון. את לא מדייקת, מחאת האתיופים פתחה מהדורות", השיב אוקו לשרה. "האלימות המשטרתית כלפי הקהילה האתיופית הייתה בסופו של דבר זניחה לעומת העובדה שהיום כשהשמאל החילוני יוצא לרחובות ומטופל יחסית אלינו בכפפות של משי, כל שאר הציבורים בישראל שהם לא השמאל הקיצוני", הגיבה. "אף אחד מאיתנו לא יכול לפתוח כסא נוח, להעביר מדורה ולנפנף בדגל ישראל בשלווה. היועמ"שית ישבה בישיבת הממשלה האחרונה ואנחנו שאלנו אותה נגד כמה אנשים נפתחו חקירות מאז המחאות האלו - אפס מקרים".
על הקשר עם ארה"ב והנשיא ביידן ציינה: "ביידן פוגש מנהיגי ארצות מפוקפקות באמת ואת המנהיג של בעלת הברית הגדולה הוא לא רואה, יש בזה אמת. אני חושבת שבסופו של דבר תמיד, ואנחנו זוכרים את שנות אובמה, כשיש ממשל דמוקרטי וממשלה שמרנית יש מתחים, לא חדש לנו. אין ספק שביידן מחריף יותר את הסיפור הזה, זה מצער. אני חושבת שבסופו של דבר הברית בין ישראל לארה"ב היא לא ברמת המנהיגים אלא ברמת העמים. אני חושבת שזה קשור הרבה מאוד למצב הפנימי בתוך המפלגה הדמוקרטית. בואו לא נשכח שיש שם קולות אנטי ציוניים, תופעה חדשה ומדאיגה. יש פה גם אלמנטים פוליטיים מאוד מורכבים בארה"ב".
"אם היה ממשל רפובליקני?" נשאלה. "הממשלה הזו איננה קיצונית, וסביר להניח שהמהמורות היו הרבה יותר קלות, בוודאי. אנחנו לא מחכים לשום דבר, אנחנו פועלים כרגע בתוך תנאים כמעט בלתי אפשריים", השיבה השרה. "יש פה מאבק שמפלרטט עם גבולות לא לגיטימיים, דברים שהיו בלתי נתפסים הופכים ללגיטימיים. זה רע לכולנו, לא רק לימין. אנחנו עושים את הכי טוב שאפשר בין שני הקצוות, בין לאכזב את הבייס על רפורמה שהוא רצה לבין לא לקרוע את התינוק לגמרי".
על הטענה כי יש חברים במפלגתה שאומרים שיכול להיות שהייתה בעיה באיך שהרפורמה הוצגה הסבירה: "אני מסכימה לגמרי. זו הייתה ירייה גדולה, זיקוק דינור ענק, בלי חשיבה. ברגע שהם רואים גם ממשלה ימנית וגם ממשלה שעושה את הרפורמה במערכת המשפט אנשים נבהלו מאוד. זה היה צריך להיות בצורה הרבה יותר מדורגת, עם הרבה יותר הסברה".
על האמרה כי אנשים מפחדים מהחוק של עילת הסבירות השיבה: "זה קצת מגוחך. אני מנועה לחלוטין, פניתי כמה וכמה פעמים, אני עדיין מנסה להאבק בצורה כזו או אחרת. נתניהו מנוע מהרבה סיבות בגלל ניגודי עניינים. קשה. המצב לא קל, אבל אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים בתוך הרשתות החברתיות הפרטיות שלנו".
בהמשך, התייחסה לנושא מחאת הטייסים ואמרה: "נורא ואיום. אני הייתי לוקחת אותם לשיחות עם טייסים ולוחמים אמיצים שגירשו אותם, את האימהות והאחים שלהם מהבית, שזה הרבה יותר קשה מאשר החוק המרוכך של סולברג בעילת הסבירות. ביטחון אזרחי ישראל הוא לא על תנאי, אף פעם. חייל, בטח שהושקעו בו כל כך הרבה כספים ותקוות, האנשים האלה הוכשרו. בסופו של דבר אנחנו מדברים על יחידות שבשעת פקודה נחוצות לביטחון של כולנו. גם אם אתה משוכנע שאתה צודק לחלוטין, וגם אם אתה משוכנע לגמרי שהממשלה איומה, אתה לא מכניס את אזרחי ישראל וביטחונם כבני ערובה, ולו רק בגלל שיש פה את אפקט הדומינו. אני לא מבינה את הסובלנות הציבורית והתקשורתית שיש לדבר הזה. נשגב מבינתי".
בסיכום הראיון, כשנשאלה האם זה יכול להלחיץ את נתניהו הסיפור של הטייסים ולגרום לשינוי מסלול הגיבה: "אני מקווה מאוד שלא. אני יכולה להגיד ככה, נתניהו רץ מרתונים, לא ספרינטים. הוא יודע ללכת בין הטיפות ולמצות מתמונה מאוד מורכבת את המקסימום שבין איזון עם ממשלת ימין לבין שמירה על ביטחון ישראל. הוא לוקח את הסיפור הזה מאוד ברצינות, אני יודעת שהרמטכ"ל לוקח את הסיפור הזה מאוד ברצינות. הם כולם דיי המומים ממה שקורה כרגע".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm