הוועדה המשותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה וועדת החוקה חוק ומשפט התכנסה היום (ראשון) לאשר את טיוטת הצו ובה בקשתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להגדיל את מכסת המפוקחים בפיקוח אלקטרוני.
מטרת הצו לאפשר לשב"ס להגדיל את מכסת המפוקחים שמתנהל נגדם משפט פלילי, ובית המשפט החליט שהם יהיו עצורים עד תום ההליכים אך איפשר להם לעשות זאת לא בבית מעצר אלא במקום פיקוח אחר, כאשר "אזיק אלקטרוני" מוצמד לקרסול רגלם ומשדר אות לחברה המפקחת וכך יש מעקב אם אכן אותו אדם איננו עוזב את מקום הפיקוח ללא אישור.
האזיק האלקטרוני משמש גם אוכלוסיות של אסירים שמשוחררים שחרור מוקדם ברישיון ("על תנאי") בהחלטה של ועדת השחרורים, והוועדה קבעה כתנאי לשחרור המוקדם שהם צריכים להיות בפיקוח בתקופה זו, על מנת שיוכלו להשתחרר. מאז תחילת השימוש באיזוק אלקטרוני המדינה הבהירה כי היא זקוקה לאמצעי הזה כדי לפנות מקום בבתי המעצר על מנת תאפשר שטח מחיה מינימלי ראוי לעצורים ששוהים בהם.
באוגוסט 2020 היו 750 תקנים לאזיק אלקטרוני: 600 תקנים לעצורים עד תום ההליכים ו-150 תקנים לאסירים ברישיון. זאת לפי חלוקה שקבע השר. אולם לפני תחילת הקורונה הניצול לא היה מרבי ואפילו נמוך משמעותית וגדל רק עם תחילת הקורונה. באוגוסט 2020 התבקשה ועדה זו להגדיל את המכסה מ- 750 ל- 1250. החלוקה הצפויה שנמסרה לוועדה הייתה 1250: 1100 מכסות לעצורים; 150 אסירים. כעת התבקשה הוועדה להעלות שוב את המכסות ב- 500 תקנים, מ- 1250 ל-1750.
יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה אמר בדיון: "הבקשה של השר לביטחון לאומי שאני לא מאמין לו בכלום ולא בכוונות שלו, תיבחן כאן לגופו של עניין על ידי נציגי המשרד. אני צריך תשובות כיצד התקבלה ההערכה שצריך עוד 500 תקנים ולא יותר או פחות ומה החלוקה הצפויה בין עצורים לבין אסירים ברישיון וכן על איזה עבירות בדר״כ בוחרים במאסר באיזוק אלקטרוני. כמו כן האם זה חל על מעורבים בפשע מאורגן בחברה הערבית? על עברייני מין ואלימות במשפחה?"
בתום הדיון אמר יו"ר הוועדה כי יבחון ויעשה פגישות ולמידה כוללת ומעמיקה בנושא, "הנטייה שלי היא כן לאשר אבל צריך שלא לפגוע בביטחון הציבורי ולכן אני צריך תשובות ברורות על כל הדברים ויתקיים דיון בחודש הקרוב". יו"ר הוועדה ביקש פרק זמן לבחון את הנושא בין היתר בעקבות טענות חברות הכנסת טלי גוטליב ואורית פרקש הכהן בדיון שהעלו חשש בפגיעה שתבוא בהרחבת הצו.
עו"ד אפרת ליפשיץ פרקש מהלשכה המשפטית במשרד לביטחון לאומי הדגישה כי מדובר בחלופת כליאה ולא בחלופת מעצר. לדבריה, "החוק שהסדיר את הפיקוח האלקטרוני, העביר את האחריות לשב"ס ויש לה הסמכה לנהל את היחידה של הפיקוח האלקטרוני מכיוון שמדובר מחוץ לתחומי בתי הסוהר. התיקון חקיקה גם נתן סמכות להפסקת מנגנון הפיקוח ולפעול כנגד מי שהפר את התנאים.
יועמ"ש יחידת מעוז בשב"ס, עינת קרפל אמרה בדיון כי פילוח סעיפי העבירה של המפוקחים כיום מחולק ש-25% מהם מואשמים בעבירות אלימות, 17% בעבירות סמים, 16% בעבירו ביטחון המדינה, 4% בעבירות מין והנותרים בעבירות רכוש, שוד, מרמה, הפרות סדר ועבירות כלכליות. עוד אמרה בדיון כי עד כה נרשמו 1027 הפרות פיקוח - לגבי 86 עצירים וכלואים הופסק הפיקוח באמצעות האזיק.
עו"ד גיל שפירא מנהל מחלקת ייצוג אסירים בסנגוריה הציבורית אמר בדיון כי המענה שניתן בצו זה הוכח כמוצלח ויעיל וגם ההפרות שדווחו ברום הם מינוריים. לדבריו ברוב מדינות העולם השימוש בכלי הוא באזיקים ולא בעצירים ולגבם יש הרבה פחות הפרה. לדבריו ההרחבה היא חיונית לנוכח מה שקורה במתקני הכליאה שעולים על גדותיהם ונמצאים עצירים בתת תנאים. זה אחד האמצעים שיש למדינה להתמודד וזאת בנוסף לכך שלשימוש באזיק אלקטרוני באופן כזה יש היבט שיקומי".