פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ומומחה למשפט חוקתי, שוחח היום (חמישי) עם ינון מגל וחיים לוינסון הרדיו 103fm, זאת על רקע התייחסותו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לדיונים הצפויים באשר לחוק לצמצום עילת הסבירות, במהלכה טען כי הוא לא מתחייב לציית להכרעת בג"ץ במידה ויפסול חוקי יסוד.
נציג ח"כ אוחנה בוועדת מירון: "המפכ"ל לא הרים דגל אדום, גם לא גורמי המקצוע"
דוהרים למשבר חוקתי: מתנגדי ותומכי הרפורמה יפגינו היום
"אני חושב שני דברים", אמר. ראשית אני חושב שיו"ר כנסת צריך להיזהר הרבה יותר מאחרים. מותר לו לחשוב כל דעה וזה מובן מאליו, אבל כאשר הוא יו"ר כנסת הוא צריך להיזהר שבעתיים. לגופו של עניין, מה שמשתמע מתוך האמירה הזו ובגלל העיתוי שלה, כאשר הדברים נאמרים חמישה ימים לפני הדיון בבג"ץ יש פה טעם לפגם. אפשר לחשוב כל דבר אבל בסופו של דבר אין לנו בית משפט אחר. חוקי היסוד, החוקים המדוברים, חוקקו בשנת 92'. הכנסת הייתה יכולה והיא יכולה עדיין לחוקק חוק שבג"ץ אסור לו להתערב בסיטואציות מסוימות. הכנסת לא עשתה את זה, בעיתוי עכשיו כולנו נמצאים במרוץ לתחתית או לפסגה, אבל אנחנו מדברים על 30 שנה שעברו. הכנסת גם יכולה לעשות את הדבר הכי חשוב בעיניי - לחוקק את חוד יסוד החקיקה. הכנסת לא עשתה את זה, וגם הכנסת צריכה קצת להכות על חטא. היא אומרת את זה עכשיו כשאנחנו נמצאים בעיצומה של סערת הוריקן הכי גדולה שהייתה פה".
"אני חושב שחוק יסוד החקיקה, כל האווירה בארץ, ולא משנה במה תומכים, הכנסת יכלה לעשות את זה ולא עשתה את זה", הוסיף. "כמו שהיא לא הסדירה עד היום סוגיות אחרות שנוח לה לזרוק את זה לבית המשפט. אני חושב שהדבר הזה, אף אחד פה לא נקי מאשמה, גם לבית המשפט יש חלק ממה שקורה היום. אהרן ברק כבר לא נמצא בשטח כבר הרבה מאוד שנים. בית משפט, ברמה העקרונית, אין מדינה בעולם דמוקרטית שבה אין בקרה ואיזון בין הרשויות. יש דברים שבית המשפט יכול לבקר, אבל לבוא ולומר שמראש יש דברים שבית המשפט לא יכול לבקר זה לא קיים בשום מקום. לא רצוי לתת לבית המשפט סמכות בלתי מוגבלת ולא לכנסת, זה בדיוק הרעיון של בלמים ואיזונים".
על השאלה מהו לדעתו הפתרון למשבר בדבר פסילת חוק היסוד, השיב: "הפתרון מאוד פשוט - חוק יסוד חקיקה שיגדיר בדיוק מה בית המשפט מותר לו לבקר ומה אסור לו לבקר. צריך חוק יסוד חקיקה שיסדיר פעם אחת ולתמיד את מה שלא נעשה. במגילת העצמאות כתוב שעד אוקטובר 48' תושלם החוקה של מדינת ישראל, עד היום אנחנו בדיליי קצת קטן".
עוד התייחס הכהן לסוגיית בג"ץ: "יש כמה סוגיות. דווקא בסוגיה של הסבירות אני מאלה שחושבים שזה לא סוף העולם, אם יש בית משפט יצירתי ויש לנו כזה כל השנים, הוא יוכל להגיע לאותן תוצאות בדיוק. עד לפני 30 שנה לא השתמשו בעילת הסבירות ובית המשפט היה דמוקרטי. לגבי הסוגיה העקרונית של חוקי היסוד, אני חושב שלא יכול להיות מצב שבו יהיו חוקי יסוד שיהיו משוריינים מפני כל ביקורת. זאת בעיה. והבעיה השנייה, לא יכול להיות מצב שבו יינתן לכנסת כוח בלתי מוגבל. זה בדיוק הרעיון של האיזון והבקרה. בית המשפט יכול לבקר גם חוק יסוד, הוא צריך להיזהר מאוד גם בגלל מעמד הכנסת, הרעיון של שלושת הרשויות, וברור לי שיהיו דעות רוב ומיעוט לשני הכיוונים".
"אני חושב שמה שהייתי עושה זה אומר 'כיוון שמדובר בהתערבות בחוק יסוד, הייתי נותן לזמן לעשות את זה שלו'", המשיך ואמר. "לחכות שנה שנתיים לראות מה תהיה השפעה בפועל של החוק הזה. יכול להיות שנגלה כולנו שהשד הזה לא כל כך נורא'. זו החלטה שבית המשפט עשה לא פעם, זה מה שנקרא בשלות. החוק חוקק רק לפני זמן קצר, עדיין התוצאות שלו לא ידועות, בואו נחכה ונראה. הוא אומר לעותרים 'החוק התקבל עכשיו, לא יודעים מה השלכות שלו בפועל, בואו נחכה'. אני לא פוסל אבל גם לא אומר שאי אפשר לפסול חוק יסוד".
עוד התייחס לסוגית ניגוד העניינים של נתניהו: "ניגוד עניינים זו סוגיה בפני עצמה, סוגיה שאפשר לנטרל אותה, לא צריך כל דבר ללכת לפסילת חוקים. כבר היו דברים מעולם, לא כל דבר צריך להגיע לבדיקות של חוקים, זה צריך להיות הצעד האחרון ולא הראשון".
"כל הנושא של פסילות", הוסיף הכהן בהקשר לבקשת הפסילה של חיות, "אין שופט שאין לו דעה בכל עניין שהוא. צריך לראות האם באמת בכזאת דרגה שדעתו נעולה עד כדי כך כדי לא לשמוע טיעונים, אני לא חושב שזה המצב. לפני שחוקק החוק, בדיוק כמו סולברג, בוודאי בניסוח הנוכחי שלו. אני חושב שלאף אחד מחמישה עשר השופטים אין להם עמדה".
על אמירתו של השופט לשעבר אהרן ברק, לפיה יש חוק יסוד שאינו חוקתי ושהוא נוגד את רוח מגילת העצמאות, אמר: "העמדה של השופט הנשיא ברק ידועה, אני מבעלי הגישות המתונות יותר. אין חוק שצריך להיות חסין, לא רגיל ולא חוק יסוד, ועדיין כאשר בית המשפט בא להתערב בחקיקת הכנסת, הוא צריך להיות מאוד זהיר, מתון, זה לא הדבר הראשון שהוא צריך לעשות. הוא יכול לפסול לפי השיטה של השופט ברק, הוא תמיד מדבר על עקרונות יסוד של השיטה, לשמור על הדמוקרטיה. נכון שיש דברים מקובלים בעולם, אבל כשהדברים לא מוגדרים בחוק, מוטב יהיה לבית המשפט להיות מתון וזהיר".
בסיום דבריו התייחס לאיום המרחף לפיו הממשלה לא תקבלנה את פסיקת בית המשפט: "אני חושב שזה יהיה דבר רע מאוד לחברה הישראלית. יש בזה מסר. זאת שאלת יסוד, מה תפקידו של בית משפט במדינה דמוקרטית, ופה יש ויכוח מה הגבולות. אני לא חושב שצריך לזלזל באף אחת מהגישות, ובשביל זה יש לנו בית משפט, שהכנסת נתנה לו את הסמכות לשפוט והיא יכולה להגביל אותו, וכל עוד שאין לנו אלטרנטיבה אחרת, מה האלטרנטיבה? רק הכנסת? בעיניי זו אלטרנטיבה רעה מאוד".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm