בחודש עמוס עתירות של התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בנושאים שונים, בהם תיק הדגל שכולל את העתירה לביטול חוק הסבירות, דיברנו עם עורך הדין תומר נאור, מנהל האגף המשפטי של התנועה לאיכות השלטון.
בג"ץ דחה את בקשת הממשלה: הדיון על צמצום הסבירות יתקיים כמתוכנן
מלחמת הרשויות בפתח: זו השאלה המרכזית סביב בג"ץ עילת הסבירות
עוה"ד המייצג את לוין בבג"ץ: "הטיעון המרכזי - שאלת סמכות ביהמ"ש"
רגע לפני שיתייצב ביום שלישי הקרוב בבית המשפט העליון, מול הרכב של 15 שופטים שלא היה מעולם בהיסטוריה של מדינת ישראל, ויבקש מהם לבטל לראשונה בהיסטוריה תיקון לחוק יסוד השפיטה, נאור משתף אותנו ואת קוראי מעריב בתפיסתו לגבי תפקיד מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, האתגרים איתם מתמודדת היועצת המשפטית לממשלה בימים אלה – ובביקורת שיש לו על הייעוץ המשפטי לממשלה.
תומר, בוא נתחיל בבסיס. לעמדתך, מהו תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה?
"קודם כל, צריך להבין שיש פער מאוד גדול בתפיסת העבודה של מוסד היועץ המשפטי בישראל. לצערי הרב, יש היום בציבור – וגם בממשלה – אנשים שחושבים שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (וגם היועצים המשפטיים למשרדים השונים), הוא להיות עורך הדין הפרטי של השר – כאשר הציפייה ממנו היא כמו כל שכיר חרב פרטי, להגן בכל מחיר על מעשיו והחלטותיו של השר. וזו טעות חמורה. היועץ המשפטי לממשלה הוא משרת ציבור, וככזה, ה"נאמנות" שלו במרכאות כפולות היא בראש ובראשונה לחוק ולאינטרס הציבורי הנגזר מתוכו".
יש לך דוגמה לאמירה על "שכירי החרב"?
"אנחנו רואים ברשויות המקומיות, שם הפרוצדורה רופפת הרבה יותר, אינסוף מקרים שבהם ראשי רשויות מגייסים עורכי דין פרטיים כדי להגן על מעשים לא חוקיים שהרשות מבצעת - כאשר מי שנפגע בסופו של יום הוא הציבור שמשלם מכספי המיסים שלו סכומי עתק על חוות דעת מפוקפקות שנועדו להכשיר פעולה לא חוקית, או על ייצוג פרטי שבמקרים רבים מסתיים בהפסד בבית המשפט".
אז מה תפקיד היועמ"ש?
"מתוך ההבנה שהיועץ המשפטי לממשלה - כמוסד - אמון על ההגנה על החוק, צריכה להיות ההבנה שתפקיד היועץ הוא לא לסכל את המדיניות של השרים ושל הממשלה - אלא לעשות כמיטב יכולתו לעזור להם להוציא אותה לפועל - אבל במסגרת החוק. ובמקרים שבהם מגיעים שרים שהחוק לא מעניין אותם, אנחנו כציבור רוצים שיהיה שם גורם עצמאי וישר שידע לשמור על הציבור מפני גחמות של גורמים פוליטיים. אף אחד לא חושב שכולם מושחתים. ואני מאמין באמונה שלמה שמרבית מרביתם של נבחרי הציבור מגיעים כדי לשרת את הציבור על פי השקפת עולמם. יחד עם זאת, זו לא בושה לומר שלנצח האינטרסים שמנחים פוליטיקאים יהיו גם אינטרסים פוליטיים של שמור לי ואשמור לך, והרבה פעמים מה שינחה אותם יהיה טובתם האישית ולא טובת הציבור".
תוכל לתת דוגמה להתנגשות שיש לעמדתך בין החוק ובין התנהלות הממשלה, בצורה שהיועצת המשפטית לממשלה צריכה לצאת חוצץ נגד התנהלות הממשלה?
"דוגמה מעולה לכך אנחנו רואים עכשיו בסיפור של רשות הדואר וההדחה של יו"ר הרשות מישאל וקנין. איש מקצוע מהמעלה הראשונה, עם קבלות מוכחות, שהוציא את הדואר מגירעונות עתק לרווחים שהולכים לקופה הציבורית. החטא היחיד שלו - הוא פגע בארגז הג'ובים של שרי הליכוד, שהתרגלו לשלוח מקורבים שלהם לתפקידים בכירים שבהם עושים כלום ושום דבר ומקבלים תנאים מפנקים על חשבון הציבור. בדיוק סוג הדברים שהכניסו את הדואר לגירעון וגרמו לכולנו לקבל שירותי דואר של עולם שלישי. מגיע אדם ישר, עושה סדר, ומעורר את חמתם של שני שרים שרוצים לדאוג לחברים שלהם- גם במחיר פגיעה בציבור - והם עושים את זה בהתעלם מהעובדות בשטח, בהתעלם מהמלצות הדרגים המקצועיים בהתעלם מהתנגדות שר האוצר, וגם תוך עקיפה של הדרג המקצועי ברשות החברות הממשלתיות. ואז היחידה שיכולה לנסות לעצור אותם - היא היועצת המשפטית לממשלה, שמזכירה להם שהם עדיין כפופים לחוק".
טענה שחוזרת על עצמה שוב ושוב היא שהיועצת המשפטית לממשלה לעומתית לממשלה הנוכחית – בשונה מהממשלה הקודמת. מהי עמדתך?
"אומרים על היועצת שהיא לעומתית? היועצת המשפטית לממשלה נאלצת להתמודד עם הממשלה הקיצונית ביותר בתולדות המדינה - ממשלה שמכריזה בר' גלי שהחוק לא מעניין אותה, ואמת המידה היחידה שהיא פועלת על פיה היא "הרוב בחר בנו ואנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים. זו ממשלה שלא רק בזה לשירות הציבורי ולמשרתי הציבור - אלא ממש שונאת את הדרג המקצועי. הדרך שבה שרים בממשלה מתייחסים לדרגים מקצועיים גורמת פה נזקים שייקח לנו שנים לתקן. ועל הרקע הזה – פתאום פעולה של יועצת משפטית שפשוט עושה את העבודה שלה כמו שצריך, ומגנה על הציבור מפני שרירות הממשלה, תוך שהיא דואגת שהממשלה תפעל בגדרי החוק והדין – נתפסת כ"לעומתית". יש בזה יותר כדי ללמד על הלך הרוח הציבורי מאשר עליה".
אלה מילים קשות מאוד על הממשלה...
"אתה יודע, פעם היו אומרים לי שאני מדמיין צל הרים כהרים, ומניח את התרחישים הגרועים ביותר – ואז מגיעה הממשלה הזו, ואני לא צריך יותר להניח שום דבר – הם פשוט לא מתביישים להגיד בצורה הכי מפורשת מה הכוונות שלהם, פגיעה קשה במערכת המשפט, דריסת הדרגים המקצועיים, מינויים מושחתים – ואפילו פיטורי היועצת המשפטית עצמה – והכל על השולחן, בנאומים במליאה, בראיונות לתקשורת, בטוויטר. אין יותר העמדות פנים – הממשלה הזו רוצה עכשיו, ומהר והכל. וכל מיני זוטות כמו מנהל תקין או סתם החוק לא מעניין אותם – ועל הרקע הזה, קל מאוד לסמן כמטרה את אחת משומרות הסף האחרונות שעדיין עושה את העבודה שלה".
"ולא בכדי אני אומר אחת האחרונות. ובצער רב, שורה של שומרי סף פשוט כופפו והועלמו והפכו לחליפות ריקות הכנועות בפני הממשלה. נציב שירות המדינה הפך לחותמת גומי שמכשירה פגיעה בלתי נתפשת בשירות הציבורי, מבקר המדינה הרס בתוך זמן קצר בנייה של שנים כשל מוסד מפואר שעמד כמגדלור של מאבק בשחיתות הציבורית ובהגנה על חושפי שחיתות, המשטרה הפכה לשק החבטות של הממשלה ושלוחיה ולצערי אנחנו רואים איך פיקוד הבכיר מתחיל להתכופף אף הוא בפני הבריונים החדשים בשכונה – על רק כל אלו, פתאום משרתת ציבור שפשוט עושה את העבודה שלה, נתפסת פתאום כ"סוטה מן השורה". הבדיחה היא על חשבון כולנו. גם הנזקים".
ואתה לא חושב שיש קושי מסוים בהתנהלות היועמ"שית, בכוח העצום שהיא מחזיקה בו?
"תשמע, יש בישראל קושי – ואני לרגע לא מתחמק ממנו – בכפל הכובעים של היועץ המשפטי לממשלה שמשמש גם כתובע הראשי, ובפרט כשבעשורים האחרונים אנחנו רואים שמתנהלות חקירות כנגד ראשי ממשלה מכהנים, ולצערי גם מוגשים כתבי אישום. אלא שבניגוד למה שהדמגוגים אוהבים לומר, אני לא חושב שזה הקושי המרכזי. לפני שאתה הולך לטפל בסוגיה של כפל הכובעים – אולי כדאי שקודם כל יעוגן פה בחוק מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה על מגוון סמכויותיו ותפקידיו השונים. היום סמכויות היועמ"ש מוגדרות בבליל של למעלה מ-140 חוקים שונים, שעליהם במרוצת השנים נוספה גם פסיקה שמגדירה את תפקידיו, ומתוך אלו קמו הנחיות יועמ"ש שמגדיר את תפקידו עצמו. זה לא דבר בריא למערכת ולשום מוסד פוליטי – וזה דבר שכדאי לתקן. אלא שאת מחוללי ה"רפורמה" במרכאות כפולות, לא באמת מעניינים שינויי עומק. הרי לטפל בדברים האלו ייקח שנים של עבודת חקיקה מסודרת, עקבית ורצינית – לא דבר שהקואליציה הנוכחית מסוגלת לא. אז צועקים "כפל תפקידים" ו"יועמ"שית לעומתית" ויש כאלו שמרחיקים ומדברים עליה כסכנה למדינה – ובפרקטיקה לא עושים כלום כדי לשנות את המצב. וזו תמונה די מייצגת של הממשלה שלנו כרגע במגוון רחב של תחומים".
אתה חושב שבאמת יש פתיחות לשינויים במערכת המשפט? אפילו שינויים שישללו או יבזרו סמכויות של היועמ"שית?
"שים לב, שכשהממשלה הקודמת בקשה לטפל בעניין ושר המשפטים הקודם גדעון סער הקים ועדה שתבחן את פיצול תפקיד היועמ"ש, לא ראית זעקות "קץ הדמוקרטיה" – להפך, פיגורות בולטות כמו פרופ' סוזי נבות לקחו חלק בוועדה, והיא קיבלה רוח גבית ממרבית ציבור המשפטנים. זה מלמד אותנו שכשיש מי שרוצים באמת לתקן, מתוך שיקולים ענייניים – יש להם עם מי לעבוד. אבל כשממשלה פופוליסטית מבקשת לפגוע בשומרת הסף שמפריעה להם לעבור על החוק, וכשכל זה נעשה תחת חסותו וברכתו השקטה של נאשם בפלילים – אנחנו מבינים שאנחנו בבעיה".
"מספרים לנו שבישראל יש ציבור שהולך לקלפי, ומי שיסטה מן השורה יעמוד למשפט הציבור. אני חושב שאין טוב יותר מהתנהלות הממשלה נגד היועצת המשפטית שלה כדי להבין עד כמה השחתנו את המונח של "משפט הציבור" בישראל – וכמה מערכות הפופוליזם והרעל עשו פה עבודה טובה. בראשית שנות ה-70 בשיאו של ההליך המשפטי בפרשת ווטרגייט, דרש ניקסון מהתובע הכללי של ארצות הברית לפטר את התובע המיוחד במשפטו. זה סירב והתפטר בעצמו, ניקסון אז דרש את אותה דרישה מסגנו – שהתפטר אף הוא. בשלב הבא דרש זאת ניקסון ממחליפם של השניים – פרקליט המדינה, אשר התכוון אף הוא להתפטר, ולבסוף שוכנע על ידי חבריו המתפטרים להשאר במערכת על מנת שיוותרו בה בעלי תפקידים מקצועיים וישרים. הסיפור הזה זכה לכינוי "טבח מוצאי השבת", והביא להצתת גל מחאה נרחב ביותר כנגד ניקסון, על כך שהעז להתערב במשפטו שלו ולנסות לפגוע בתובע".
"במדינת ישראל, ונניח בצד את מה שמפגינים מטעם הליכוד מעוללים כבר שנים לליאת בן ארי ויתר התובעים במשפט נתניהו, זומנה התובעת הכללית – היא היועצת המשפטית לממשלה – לשיחת נזיפה מול כל הממשלה, במעמד ראש הממשלה נתניהו כאשר היא מאוימת מפורשת כי תפוטר אם לא תתחיל ליישר קו. והציבור בישראל? הריע לממשלה שהראתה מה זה לפקידה הסוררת. זה המצב ביום בארץ, זה משפט הציבור שלנו".
אני רואה שיש לך המון ביקורת על הממשלה. מה עם הייעוץ המשפטי לממשלה? שם, יש לך ביקורת?"
"תראה, זה החלק שהכי משעשע אותי. אם תבדוק את הפעילות שלי ואת פעילות הארגון שבו אני עובד, תגלה שאין יותר ביקורתיים מאיתנו כלפי מוסד היועץ המשפטי לממשלה וההחלטות שהוא מקבל. אחוז ניכר מהעתירות שאנחנו מגישים בכל שנה לבג"ץ הן נגד היועץ המשפטי לממשלה. ביקרנו את הליכי הבחירה גם של גלי בהרב מיארה וגם של אביחי מנדלבליט. אנחנו לרגע לא חוסכים את הביקורת שלנו – אבל, היא תמיד תהיה עניינית, ולעולם לא תעשה מתוך מטרה לעקר ולפגוע במוסד עצמו. מעולם לא העליתי על דעתי שמוסד היועץ פועל ממניעים זרים, באופן לעומתי וכיו"ב, וגם כשיש מחלוקות משפטיות, אנחנו מנהלים אותן במקומות המתאימים ובשפה ראויה. אף יועץ משפטי הוא לא "סכנה קיומית למדינת ישראל", ואת הנזקים של האמירות האלו אנחנו רואים בכל יום".
לסיכום, איך אתה רואה את יחסי הממשלה והיועמ"שית? איך אתה רואה את ה'אנטי' הגדול שיש היום מול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה?
"אני חושב שהאבסורד הגדול ביותר, ואולי גם העצוב ביותר, של כל ההתנהלות כלפי היועמ"ש הוא שלמרבית מרביתו של הציבור כלל אין מושג כמה המוסד הזה פועל גם היום לטובת אזרחי מדינת ישראל. בולם החלטות מושחתות, שומר על הקופה הציבורית, מסכל כמיטב יכולתו מינויים מושחתים ופיטורים מושחתים ומגן על כולנו. בסוף בסוף הציבור בישראל נתקל אולי בעשירית האחוז של פעילות המוסד המפואר הזה והעומדת בראשו – אבל אותה עשירית אחוז מועצמת על ידי פוליטיקאים פופוליסטים שמחפשים את הדמון עליו יוכלו לתלות את כשלונותיהם, והם מהודהדים על ידי כלי תקשורת צמאי רייטינג ורעל. ובסוף הציבור הרחב מפתח עמדה שבסיסה בשקר והונאה כלפי מוסד ציבורי שהוא אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה בישראל, ומבקש להביא להפלתו. קוצר הראייה של אותם פוליטיקאים היום, והרצון שלהם בכח בלתי מוגבל, יביא בסופו של דבר להחלשת המערך ומי שייפגע בסוף הדרך הוא כלל הציבור במדינת ישראל".