לקראת פתיחת הדיונים המכריעים בבית המשפט העליון על חוקי הרפורמה המשפטית, כתבי מעריב יצאו לשטח לשאול את הציבור האם בג"ץ צריך או לא צריך לפסול את ביטול עילת הסבירות ומדוע.
בג"ץ עילת הסבירות יצא לדרך: עדכונים שוטפים מהדיון הדרמטי
עו״ד עוז אוהב ציון, מירושלים, אמר כי "לקראת הדיון של בגץ בהמשך השבוע חשוב להבין כי השיח לאחרונה סביב סוגיית עילת הסבירות הוא בעיקרו פוליטי ולא משפטי. בכך, העמדה שלך בעניין המשפטי נגזרת ישירות מההשתייכות הפוליטית שלך. כשהדיון מגיע לבית המשפט יהיה מעניין מאוד לראות האם בית המשפט יצליח להתנתק מהדיון הפוליטי-תקשורתי ולנהל משפט המבוסס על טענות משפטיות גרידא".
הוא המשיך: "נראה כי עם טענות משפטיות גרידא יהיה קשה לשכנע את בית המשפט לפסול את התיקון המבוקש בעניין עילת הסבירות. נכון, בית המשפט כבר זרע את הזרעים לביטול חוקי יסוד, אך ספק אם יבחר להשתמש בזאת דווקא בעת הזו וכנגד התיקון המבוקש. אפשר לטעון טענות בעד ונגד ביטול עילת הסבירות אך אפשר להסכים שלא מדובר בקץ הדמוקרטיה. יתרה מזאת, לבית המשפט יש דרכים מגוונות לפסול חוקים של הכנסת מלבד עילת הסבירות, ונראה כי שימוש בנשק ״יום הדין״ של פסילת חוק יסוד, עניין שאין לו תקדים במדינת ישראל, יהווה התערבות גסה מידי של בית המשפט".
יובל, בן 29 מאור יהודה, הוסיף: "אני חושב שבגץ צריך לפסול את התיקון לחוק עילת הסבירות, ושאם מדובר במשהו באמת כל כך חשוב אז הכנסת צריכה לדון עליו באמת, כי אין מצב שתיקונים כאלה לחוקים עוברים כל כך מהר ודברים אחרים, ולא פחות (אם לא יותר חשובים) נתקעים שנים. בכל מקרה, אני חושב שהחוק הזה חשוב מאוד, לפעמים חברי הכנסת והשרים לא מכירים את התמונה המלאה, ולא יודעים מה באמת קורה בכל מקום כל הזמן, והחוק מאפשר לנו להצליח להסב את תשומת ליבם לכך, ולהוביל בסופו של דבר לשינוי לטובה במצב. אני חושב שעילת הסבירות היא דבר מאוד חשוב, שיכול גם להציל חיים של אנשים, ושאם כן רוצים לעשות בה שינויים - אז שזה יהיה בצורה נורמלית ולא בלחץ כזה רציני לסיים הכל מהר".
בהמשך, בני ויעל כהן, תושבי כרמיאל המתנגדים באופן נחרץ לצמצום עילת הסבירות, שיתפו את דעותיהם: ״אני באופן אישי מאוד מתנגד לצמצום, ושמח שעדיין יש שופטים בישראל שנאבקים לעצור את המזימה הזו״, שיתף בני. ״חשוב שעילת הסבירות לא תתבטל, ושימשיך לפעול המנגנון שימנע את ההדרדרות שאני חש כבר תקופה - מאז השבעת הממשלה החדשה״.
״אני חושב ושומע שהחקיקה בנושא עילת הסבירות - זו רק ההתחלה של השינויים שהממשלה מנסה להעביר״, הוא המשיך. ״יש כבר עשרות שנים שופטים שיושבים בבג״צ, וסמכנו עליהם עשרות שנים. למה זה צריך להשתנות לפתע? זה שיש רוב זעום - זה לא אומר בהכרח שצריכים לקיים מהפכה שהיא לא סבירה או הגיונית״.
״אני עולה חדשה-ישנה מצרפת שעלתה לארץ מתוך ציונות - אך לצערי איני מאמינה עוד לנבחרי הציבור שלנו. קשה לי מאוד עם מה שקורה בארץ. אני רואה את מנגנון השנאה בוער בינינו וצר לי מאוד על המצב״ , מוסיפה אשתו יעל.
לטענת בני, המדינה שקיימת מעל 70 שנה - חשובה הרבה יותר מהחלטות הפוליטיקאים של הממשלה הנוכחית: "למי שטוען שהעם בחר ורוצה את הממשלה הזו - אגיד להם שיש מדינה שקצת יותר חשובה מהממשלה הנוכחית. זו מדינה שעבורה הלכתי ושירתי מעל 18 שנה, ואני לא מוכן שהיא תשנה את פניה ואת ערכי הדמוקרטיה שלה".
מנגד, אושרי אלמקייס, תושב קריית שמונה, סבור שבג״צ לא יכול להתערב בחוקי היסוד שהממשלה קובעת: ״אני חושב שצריך לאשר את חוק צמצום עילת הסבירות - ואף להמשיך עם החקיקה עד הסוף. אנחנו רואים מה קורה בבתי משפט - כל השחיתות נמצאת שם. אם החוק לא יאושר וייבלם על ידי מערכת המשפט - זהו יהיה חורבן הדמוקרטיה האמיתי. בג״צ לא צריך להתערב בחוקי יסוד שהממשלה מחוקקת. הם לא יודעים את הגבולות שלהם ועושים דברים ללא אחריות. המקרה של התפרעות האריתראים ברחובות תל אביב לפני כשבוע, לא היה קורה אם בג״צ היו מבטלים את חוק גירושם שנקבע בעבר על ידי הממשלה".
בנוסף, אלמקייס טען שחסר ייצוג הולם של אוכלוסיות שונות במערכת המשפט: ״מתוך 15 השופטים שידונו בעתירות - אחד בלבד הוא שמרן ולא ליברל כמו היתר. מערכת המשפט היא חונטה אחת גדולה - אחד מביא את השני כבר שנים, אין מקום לאחרים וזה עצוב מאוד. חסר ייצוג של שמרנים, מזרחים ודתיים בבתי המשפט. יותר מכך, לא נראה לי שיש אחד במדינה שמאמין במערכת המשפט המושחתת והגזענית שמונעת מפוליטיקה״.
״אני חושב שהדיון שהולך להתקיים הוא רגע היסטורי״, קובע רותם, תושב נהריה. ״אני אישית לקחתי יום חופש מהעבודה כדי לצפות במשפט מהבית. יהיה פופקורן, דף ועט מול שידור המשפט עם כבוד הנשיאה חיות על המסך הגדול״.
לטענתו, התערבות בית המשפט בחוק עלולה לערער עוד יותר את המדינה ולהכניס אותנו למשבר חוקתי נוסף: ״אני חושב שמן הראוי שבית המשפט העליון לא יתערב בחוק. ההתערבות עלולה לערער או להכניס את המדינה למשבר חוקתי נוסף. העם בחר את נבחרי הציבור שלו, ובאפשרותם לחוקק חוקים חדשים כפי עוות נפשם. אם ביהמ״ש יפסול את החוק - הוא בעצם יבטל את קולות העם״.
״אם בית המשפט יפסול חוק שקבעו נבחרי הציבור - תהיה חריגה מגבולות הדמוקרטיה. בכל זאת, אני מאמין שפסק הדין יהיה מעניין ומעורר השראה לפחות כמו ספר. אני מקווה שהשופטים יקיימו הבחנה נכונה בשיפוט - כפי שהם עושים ברוב פסקי הדין שלהם״, הוא סיכם.
דוד, תושב אופקים, טען כי "אסור שבג"צ יתערב בחוק עילת הסבירות. הממשלה הזאת נבחרה, יש רוב משמעותי של 64 מנדטים. אנחנו הצבענו למען רפורמה במערכת המשפט, ידענו שאת זה נקבל ועכשיו הפקידים רוצים לקחת את זה מאיתנו. העם אמר את דברו בקלפי, זה לא בא בטוב לאליטה אז הם החליטו לקחת לנו את הקול. את תוצאות הבחירות אפשר לשנות רק בקלפי ולא בבית המשפט - אז שיחכו עוד ארבע שנים".
אלכס, תושב ערד קרא: "אי אפשר להתעלם מהמצב. מצד אחד אלפי אנשים זועקים, משוואים לשינוי במערכת המשפט אחרי עשרות שנים שחוו תחושת קיפוח, מצד שני אלפי אנשים שחוששים לגורל הדמוקרטיה הישראלית וחוששים שנגיע לדיקטטורה. השאלה כמה התערבות של בית המשפט בחקיקה תעזור או ההפך, אולי תגרום לעוד יותר פילוג כי בסוף אותו צד שהרגיש מקופח כל השנים ירגיש שעדיין אין לו קול, גם אחרי שבחרו את הממשלה שאמורה להביא את השינוי שהם ציפו לו כל השנים ומפה זה יכול רק לגרוע יותר".
טלאל אלקרנאוי, מרהט, סבור כי צריך לפסול את החוק: "אני בעד פסילת החוק. כי הביקורת השיפוטית על התנהלות הממשלה מתבססת בעיקר על העיקרון " האם ההחלטה של הממשלה או השר הזה או אחר סבירה או לא". אם מבטלים את עילת הסבירות אז בעצם מבטלים את הביקורת השיפוטית ומפקירים את גורל האזרחים במיוחד המיעוט כמו הערבים לעריצות הרשות המבצעת. חוק צימצום עילת הסבירות חייב לעבור שינוי אחרת יש לבטלו, כי הוא חותר תחת עקרון שלטון החוק ומנציח שלטון ברשות המבצעת ומותיר את האזרחים ללא הגנה מול שרירות הממסד השלטוני".
אברהם בן 49, תושב בת ים אמר: "אני בהחלט מכיר במה מדובר. החוק שמגביל את בית המשפט להחליט, האם דבר הנידון בבית המשפט הוא סביר או אינו סביר. אני נגד ביטול החוק משום שיש לבית משפט נגיעה ישירה , ברור שהשופטים רוצים להחזיר את המצב לקדמותו. הכנסת העבירה חוק יסוד, בית המשפט צריך לכבד זאת".
חברו, גדי, בן ה-50, אף הוא תושב העיר מסכים: "אני מכיר את החוק. לדעתי אסור בשום פנים ואופן לבטל אותו. מדובר בחוק יסוד שחוקקה הכנסת, ויש לה את הסמכות המלאה לחוקק חוקים וחוקי יסוד. החוק בה לתקן מצב משפטי בעייתי ולבית המשפט העליון אין שום סמכות לבטל אותו. אך במידה והחוק יפסל, לדעתי הממשלה חייבת לציית לפסיקת בג״צ.
בהכנת הידיעה השתתפו: מתן וסרמן, סתיו נמר, שקד שדה, ארנולד נטייב, אנה ברסקי, משה כהן