ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש הערב (חמישי) לבג"ץ את התנגדותו לשינוי הצו שהוצא בעתירה נגד "חוק הנבצרות" מצו על תנאי לצו מוחלט. בתגובה, שהוגשה על ידי עורך הדין מיכאל ראבילו, טען נתניהו כי אין לקבל את העתירה שתקבע שיש לדחות את כניסת חוק הנבצרות לתוקף החל מהכנסת הבאה.

יש עתיד במסר לנתניהו: "נצביע בעד הסכם עם סעודיה - אך לא ניכנס לממשלה"

״במדינה דמוקרטית-ליברלית, מנהיגים נבחרים ומודחים בבחירות על ידי העם - בין במישרין ובין באמצעות נציגיו הנבחרים של העם… דמוקרטיה היא שלטון העם, על ידי העם, למען העם. בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם – זה העם. משטר שבו ההנהגה איננה נבחרת על ידי העם איננו משטר דמוקרטי", נכתב בתשובת ראש הממשלה לבג"ץ.

״קבלת העתירות משמעותה אחת: רמיסה ברגל גסה את הכרעתם של רבבות אזרחי ישראל. העתירות מבקשות לקבוע למעשה ללא כל סמכות בדין, שמיליוני אזרחים טרחו לשווא למימוש זכות ההצבעה. העותרים מבקשים להפוך את בית המשפט הנכבד ל'שחקן' נוסף בבחירות הדמוקרטיות. תחילה הם ניסו לשכנע את הבוחר שלא לבחור ברשימות שתמכו במשיב, משלא עלה הדבר בידם, הם דוחקים בבית המשפט הנכבד להפר את עקרון הפרדת הרשויות, לבטל את רצון הבוחרים, ולהותיר אפשרות שתביא לבחירה אחרת, ללא בחירות דמוקרטיות, בניגוד לרצונם הברור של מיליוני אזרחים", נטען.

עוד נכתב כי ״עם כל הכבוד לעותרים, במדינת ישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה - שווה לקולו של כל אזרח אחר. ליועצת המשפטית הנכבדה ולבית המשפט הנכבד אין, עם כל הכבוד, כל סמכות להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות ואין כל סמכות לקבוע שאפשרות תאורטית כזו תיוותר על כנה בניגוד מוחלט לרצון הבוחרים ולחקיקת היסוד של הרשות המכוננת ברוב מוחלט של חבריה. קבלת עתירת העותרים עלולה לגרום למצב בו עובד ציבור בודד שאינו נבחר ציבור (היועץ המשפטי לממשלה) - רם דרג ככל שיהיה - יקבע במקום הציבור הרחב מי יכול לנהל את המדינה ומי לא ובאילו נסיבות הוא כשיר או לא כשיר לנהל את המדינה. לא רק שמצב שכזה אינו מתקבל על הדעת, הרי שלא זו היתה כוונת המחוקק המכונן בעבר, ולא זו כוונת המחוקק המכונן כיום״.

הדיון בחוק הנבצרות (צילום: אברהם בלוך)

עניין התיקון לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בשאלת דחיית כניסתו לתוקף של התיקון בעניין הנבצרות, העסיק בחודשים האחרונים רבות את ראש הממשלה ובית המשפט העליון. ביום שני האחרון, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שלחה כתב תשובה שהוגש לבג"צ בעניין חוק הנבצרות. בכתב התשובה נכתב כי חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי. עוד ציינה כי "באמצעות דחיית התחולה, לכל הפחות לכנסת הבאה, תינתן אפשרות לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי 'מסך בערות'".

כוח קפלן בתגובה לתשובת נתניהו לבית המשפט: הסכנה לדמוקרטיה היא המתקפה המאפיוזית הפרועה על מוסדות החוק במדינה של נתניהו ושותפיו לממשלת חורבן הבית. נתניהו חושב שהוא המדינה, הוא לא. הניסיון שלו להלך אימים על שופטי העליון והיועמ״שית הולך להיתקל במיליוני ישראלים שיגנו על בית המשפט וישמרו על ישראל דמוקרטיה ליברלית ברוח מגילת העצמאות".

כזכור, בחודש אוגוסט האחרון בג"ץ הוציא צו על תנאי והורה לממשלה לנמק מדוע לא רצוי לדחות את החלתו של התיקון לחוק יסוד שמונע להוציא לנבצרות את ראש הממשלה נתניהו. עוד קבעו השופטים כי הדיון בנושא יתקיים בהרכב מורחב של 11 שופטים בסוף חודש ספטמבר.