משרד האוצר נגד חוק הרבנים של הציונות הדתית וש"ס: בחוות דעת שלילית של אגף התקציבים באוצר נכתב כי מינוי מאות רבנים חדשים בעלות עשרות מיליוני שקלים, עשויים לבוא בחשבון על הוצאות אחרות של המועצות הדתיות, ובפועל - על חשבון שירותי הדת בישראל.
בחוות הדעת נכתב: "במסגרת הצעת החוק, מבקשים המציעים לקבוע כי לכל רשות מקומית יהיה רב עיר אחד, וכן בערים גדולות יכהנו שני רבני ערים במשרה מלאה, בהתאם לתבחינים שקבועים בהצעה. אישור הצעת החוק בנוסח הקיים צפויה להביא לתוספת תקנים של רבני ערים ולתוספת בעלות השכר של מוצעות דתיות. כיום, במקום בו פועלת מועצה דתית עלות העסקתו של רב עיר נמצאת באחריות מלאה של המועצה
הדתית של אותה רשות מקומית".
"נציין כי המדינה משתתפת בשיעור של 40% מתקציב כלל המועצות הדתיות, אך מימוש התקנים לא צפוי להביא באופן ישיר לשינוי בגובה השתתפות המדינה בתקציב המועצות הדתיות. אלא, מימוש התקנים צפוי להביא לגידול בנטל עלויות השכר של המועצות הדתיות, שעומד כיום על שיעור ממוצע גבוה של כ60%- מהמחזור. גידול זה עשוי לבוא על חשבון הוצאות אחרות של המועצה הדתית המיועדות לשירותי הדת עבור תושבי הרשות, אך לא יושט על תקציב המדינה".
"אין ברשותנו את המידע המלא בהתייחס לתקנים שאינם מאוישים, על מנת לאמוד את הגידול בעלות השכר הצפויה עבור המועצות הדתיות, אך מימוש התקנים לא צפוי להשפיע על הוצאות המדינה אלא על הוצאות המועצות הדתיות בלבד. בהתאם לרכיב זה בהצעה אין השפעה תקציבית במסגרת תקציב המדינה".
בכל הקשור לעלות התקציבית, נכתב: "בהתאם לאומדנים שנערכו, ישנן כ- 300 שכונות בערים בישראל בהן למעלה מ- 50,000 תושבים וניתן
למנות בהן רב שכונה. בהתאם, פוטנציאל תוספת התקנים נאמד ב- 225 תקנים. לאור שיעור המשרה שלפי ההצעה עומד על 75%. בהתאם לחוק הקיים ובדומה למנגנון אשר תואר ביחס לרבני הערים, עלות השכר התוספתית יושט על המועצות הדתיות. יחד עם זאת, נציין כי ככל שיוחלט בעתיד להגדיל את השתתפות המדינה בעלות העסקתם של רבני השכונות, ובהתייחס למימוש מלא של כלל תקני רבני השכונות, העלות התקציבית השנתית תעמוד על סכום של כ- 27 מיליוני ש"ח בכל שנה , בהתבסס על סכום השתתפות המדינה בתקן רב יישוב העומד על כ- 10,000 ש"ח בחודש".