הופעת היחיד של ראש הממשלה אמש, מול המצלמות והכתבים, בשידור חי בפעם הראשונה מאז קיום מסיבות עיתונאים בעת המלחמה, בלטה למדי, ועשתה את ההבדל הניכר לעין שבין הופעתו הנוכחית של נתניהו - לבין מסיבות העיתונאים שקיים עד כה, בחודשיים האחרונים.
השבועות הקודמים, היו קשים ומלאים בשאלות מורכבות, אך הרבה פחות - בתשובות מספקות, בנימין נתניהו נשען על "צוות הגיבוי" הקבוע שהופיע מדי מוצ"ש: שר הביטחון גלנט והשר גנץ. השלישייה לבושת השחור הפכה לאחד מסמלי התקופה. גנץ וגלנט נשאו דברים, כל אחד - בתורו, אך הרושם הכללי הקבוע היה: כי שני השרי הקבינט הבכירים כאן כדי לתת גב, משקל ולגיטימציה לנואם (ומשיב) המרכזי, בנימין נתניהו.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הפעם התוכן היה שונה, והתוכן כנראה היה זה שקבע את הפורמט. הפעם ראש הממשלה בא לא רק להעביר מסרים ולהשיב על שאלות קשות. הייתה לו גם הבשורה, ההישג הגדול הראשון מאז מחדל נורא של 7 באוקטובר: 110 חטופים ששוחררו מעזה במסגרת העסקה.
הפעם נתניהו העדיף שלא לחלוק עם חבריו לקבינט המלחמה את ההישג המשמעותי הזה, על כן השניים מתוך השלישייה לא הוזמנו. ליתר דיוק, הזימון לגלנט נעשה, אך לטענת גורמים יודעי הדבר, בשעה שבה לשכת שר הביטחון כבר החליטה לקיים מסיבת עיתונאים משלה ואף העבירה זימון לתקשורת. מנגד, בלשכת נתניהו טוענים כי גלנט זומן כן זומן והזימון הועבר ללשכתו בשעה 14 בצהריים. הפער בין הגרסאות של הלשכות מצביעה טוב יותר מכל פרשנות או תדרוך על הפער הקיים שבין שני הבכירים, בין ראש הממשלה לבין שר הביטחון שלו. הפער שנוצר הרבה לפני 7.10 ומאז רק הולך וגדל .
המתח הגובר בנתק שבין נתניהו וגלנט רשם אמש שיא חדש. עד כה השניים השתדלו שלא להוציא את הסיפור החוצה, על אף שיחסי רה"מ - שר הביטחון, מזמן אינם סוד והיום קשה למצוא איש במדינה שטרם עודכן בפרטים. אמש השד שוחרר מהבקבוק - על ידי רה"מ. כאשר השאלה המתבקשת על קיום מסיבת העיתונאים בנפרד עלתה לאוויר, נתניהו לא היסס להפיל את הסיפור על גלנט: "הצעתי לו לקיים מסיבת עיתונאים והוא החליט מה שהחליט" - ענה .
קצה הקרחון הזה מצביע על הקרחון עצמו, קרחון הקרע שבין השניים וממדיו בהחלט מרשימים. הקרע נוצר במהלך המאבק על הרפורמה המשפטית, נתניהו וסביבתו חשדו בגלנט. הטענות כי שר הביטחון פועל בצד הצבא והמתנגדים עלו לא אחת בדיונים של המעגל הכי מקורב לרה"מ. ליל הפיטורין הנציח את הנתק, משם המצב רק החמיר. זמן קצר לפני אירועי ה-7 באוקטובר, גורם בכיר מאוד בליכוד טען בשיחות פרטיות כי "גלנט גמר בליכוד, בבחירות הבאות, תהיינה כאשר תהיינה, הוא ירוץ במפלגה אחרת - או יקים מפלגה משלו".
העמדה ששר הביטחון תפס אחרי מתקפת חמאס על יישובי העוטף יצרה לו מעמד ייחודי מחד, והעמיקה עוד יותר את הקרע שבינו לבין ראש בממשלה - מאידך. קרב האשמות והתדרוכים האנונימיים השאיר אותו, לכאורה, בצד, מחוץ לתחום העימות. חלק מהתדרוכים האשימו את נתניהו בהתעלמות מההתרעות הרבות שקיבל. חלק נוסף הופנה נגד בכירי מערכת הביטחון וראשי קהילת המודיעין שקיבלו התרעות והעדיפו להתעלם. בקרב האשמות זה שלא פסק גם בעיצומן של הקרבות בעזה, השאיר את שר הביטחון בסוג של אי הביטחון: מצד אחד - קרוב לצה"ל, אך לא שותף לכישלונו, מצד שני - חלק מהדרג המדיני, אך ממש לא קרוב לעומד בראשו.
היום איש לא יודע ולא מסוגל לחזות את העתיד לבוא: לא בשדה בקרב , לא בשדה פוליטי. יתכן ששר הביטחון ישמר את מעמדו הייחודי גם באותו היום שאחרי ויתכן שאיש בין הנהגת המדינה לא ישרוד פוליטית את האסון של 7 באוקטובר. עד שהמצב יתבהר והיום שאחרי יגיע - שני בכירים לבושי שחור ימשיכו בדואט המוזר והמשונה שלהם: הובלת המלחמה תוך כדי עימות פנימי קשוח.