פרסום ראשון: ל'מעריב' נודע הערב (חמישי) כי לאחרונה התנהלו מגעים מתקדמים בין גורמי האופוזיציה לבין שורה של חברי כנסת בליכוד כשעל הפרק - אי אימון קונסטרוקטיבי והקמת ממשלה חלופית.
על פי מספר גורמים המעורים בפרטים, המשא ומתן התפוצץ על הדרישה של אותם חברי כנסת לקבל התחייבות בכתב שתעוגן בחקיקה כי הממשלה, אם תקום, תכהן לפחות שנתיים ללא אפשרות להפילה, כאשר ההנחה היא כי החלטה כזאת תעמוד במבחן בג"ץ בגלל הצורך בממשלה יציבה שתוכל לנהל משא ומתן לסיום המלחמה, להחזרת החטופים ולהסדר מדיני בלי איום של בחירות, דבר שיקל במידת הצורך על קבלת החלטות לא פופולריות.
יצוין כי ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, התבטא בעבר כי הוא מוכן לכהן בממשלה תחת כל מועמד שיצליח לגייס רוב, פרט לראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. באשר למגעים עם חברי הכנסת ממפלגת השלטון, על פי המקורות בליכוד, המשא ומתן נפל כי גורמי האופוזיציה היו מוכנים להתחייב כי אותה ממשלה חלופית תכהן כשנה בלבד. חברי הכנסת מהליכוד לא הסתפקו בכך, בטענה כי בלאו הכי, גם אם הבחירות יערכו במועד מוקדם יותר, הכנסת תכהן קרוב לשנה. על פי הגורמים, הנושא נותר פתוח.
בימים האחרונים נרשמה בממשלה סערה גדולה סביב תקציב המדינה, כששרים איימו כי יצביעו נגדו במליאה. בעקבות כך, הדיון בממשלה על תקציב המדינה לשנת 2024 שהיה אמור להתקיים כבר נדחה ליום ראשון. בהודעה נכתב כי "בשיח בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ובכדי לאפשר מיצוי העבודה המשפטית המקצועית על החלטות הממשלה הנלוות לתקציב המתוקן, סוכם על דחיית הדיון וההצבעה על תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 ליום ראשון בשעה 14:00".
אמש, ערך השר בני גנץ הצרה ובה התייחס גם הוא לתקציב המדינה כשאמר: "אנחנו כמחנה הממלכתי, לומדים אותו, ננסה להשפיע, ורק לאחר מכן נקבל את ההחלטה איך להצביע. המלחמה תצריך צעדים כואבים. כדי שהממשלה תוכל לבוא לציבור בידיים נקיות, עליה לצמצם משמעותית את הכספים הקואליציוניים, לסגור משרדים, ולהקפיא את החוק הנורבגי ואת שכר חברי הכנסת. זה לא יפתור את אתגרי הכלכלה – אבל זו הדוגמה האישית שמחייבת אותנו".