ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים אמש מסיבת עיתונאים שעסקה בלחימה ובסוגיית שחרור החטופים, ובמהלכה נשאל גם על קביעת מועד מוסכם לבחירות, ואמר: "יש להן תאריך, עוד כמה שנים". על רקע הדברים שאלנו את גולשי "מעריב" האם צריך לקבוע תאריך לבחירות, ומהנתונים עולה כי 57% מהמשתתפים בעד הקדמתן של הבחירות.

החות'ים מעורבים? ניסיון להשתלט על רשת הקשר בטיסות אל על
"נתניהו ניצח ניצחון מוחלט"; "תם עידן": התגובות להתפטרותו של רונן צור

להלן הנתונים:

43 אחוזים שהם 4,306 משתתפים השיבו כי כל עוד יש מלחמה אסור לעסוק בזה.

19.2 אחוזים שהם 1,919 משתתפים ענו שצריך לקבוע עכשיו תאריך יעד בהתאם לסיום המלחמה.

37.8 אחוזים שהם 3,783 משתתפים סברו שצריך לקיים בחירות עכשיו.

בסך הכל השתתפו במשאל כ-10,008 גולשים.

חבר הקבינט המדיני-ביטחוני השר גדעון סער ("המחנה הממלכתי") התייחס בישיבת הממשלה שהתקיימה היום לפרסומים אודות ההכרה במדינה פלסטינית תמורת נורמליזציה עם סעודיה.

סער כתב בחשבון ה-X שלו: "מברך על החלטת הממשלה פה אחד, המבטאת חזית לאומית מקיפה ותקיפה, נגד המהלכים החותרים להכרה חד-צדדית בינלאומית במדינה פלסטינית. הקמת מדינה פלסטינית אחרי 7.10.23 היא אבסורדית לא פחות מהצעה להקמת מדינה לאל-קעידה לאחר פיגועי 11.9.01. האחדות הלאומית חשובה במערכה המדינית כמו בזו הצבאית".

עם זאת נציין כי השר חילי טרופר וחלק מסיעת "המחנה הממלכתי" טוענים שאחרי שהמלחמה תסתיים והחטופים ישוחררו נצטרך ללכת לבחירות.

בחודש שעבר אמר יו"ר "ישראל ביתנו" חבר הכנסת אביגדור ליברמן, כי הוא מתנגד לבחירות בזמן מלחמה, בניגוד לדעת מפלגות האופוזיציה. "אני רוצה להתייחס להצעת אי אמון שמפלגת העבודה מעלה היום בכנסת - מדינת ישראל זקוקה לאחדות ולהיכנס עכשיו למלחמות היהודים, השמצות והאשמות הדדיות - זה ממש לא הזמן", אמר. "גנץ ואיזנקוט עדיין חלק מהקואליציה אז אין לכך היתכנות מעשית. אי אמון זה מהלך פוליטי ולא זמן למהלך כזה. לכן, לו לנתניהו היה טיפה מצפון, הוא היה מתפטר לבד. כל אדם סביר אחרי מחדל כזה, היה עושה זאת".