השר לשעבר חיים רמון תקף היום (שלישי) את ראשי המכון למחקרי ביטחון לאומי וחוקריו, וטען שלאור תמיכתם רבת השנים במדיניות הדו-קיום עם חמאס, ראוי היה שהשנה, במקום כנס שנתי "בסימן מלחמת חרבות ברזל", יבררו חברי המכון בינם לבין עצמם "כיצד הובילו וקידמו קונספציה הרת-אסון במשך שנים ובאחידות דעים מדהימה".

"60 אחוז מהמדינה בלי חשמל": הממשלה נערכת לתרחיש האימים
מנהרות חיזבאללה מתוחכמות מאלה של חמאס? "פרסומים שנועדו להרתיע את ישראל"

בפוסט שהעלה לחשבון ה-X שלו, בו הוא מביא חלקים ממאמר שפרסם באתר "דיומא", כתב רמון: "ראוי היה שהשנה, במקום כנס בינלאומי, חברי המכון וראשיו היו מבררים בינם לבין עצמם איך קרה ש'המכון כשל... ומחלה ממארת פשטה בגוף כולו', ודנים בקונספציות הרות האסון שהם עצמם הובילו וקידמו במשך שנים ובאחידות הדעים המדהימה".

עוד כתב, כי "בצדק תובעים מבנימין נתניהו לשאת באחריות לקונספציית 'הדו-קיום' עם חמאס ולהתפטר. אבל אתם ב-INSS שבכל הקשור לקונספציה הזו, הייתם ביביסטים על מלא, אצלכם העסקים כרגיל? אף אחד אצלכם לא מתפטר מתפקידו או לכל הפחות לוקח אחריות פומבית על הטעויות הקולוסאליות שעשיתם במכון ועל הקונספציה ההרסנית שקידמתם?".

"אף אחד אצלכם לא שוקל לחדול מלהופיע בתקשורת, בשם המכון, כפרשן יודע-כל שממליץ המלצות לדרג המדיני ולדרג הצבאי כאילו לא קרה דבר? מאיפה אתם שואבים את החוצפה, אחרי שהובלתם מבחינה 'מחקרית' את קונספציות ה'דו-קיום' עם השטן החמאסי, לבוא ולנתח את הטבח והמלחמה שנגרמו עקב אותה קונספציה בדיוק ואף להמליץ המלצות לדרג המדיני על 'הצעדים המתבקשים להמשך?", תקף.

בפתח דבריו כתב רמון: "הופתעתי לקרוא שהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) יקיים בקרוב את הכנס השנתי שלו ב'סימן מלחמת חרבות ברזל'. כידוע, לאחרונה פורסמה תכתובת אימייל של ראש המכון היוצא, פרופ' מנואל טרכטנברג, בה הוא הודה בחלקו של המכון במחדל שהוביל לטבח השבעה באוקטובר: "המכון כשל. מחדל כזה הוא כמעט אף פעם לא תולדה של כשל נקודתי, אלא של מחלה ממארת שפשטה בגוף כולו. בתגובה שנתן לאחר חשיפת התכתובת, הוסיף טרכטנברג עוון על חטא באומרו כי 'בדיעבד המכון היה צריך לצאת כנגד הגישה הזאת, אבל יש לציין שאז היו צובעים את המכון בצבעים פוליטיים עזים, שכן זה היה כרוך בלצאת כנגד גישתו המפורשת של ראש הממשלה נתניהו'".

חיים רמון (צילום: יוסי אלוני)
חיים רמון (צילום: יוסי אלוני)

בהמשך האשים את המכון כי עמדותיו נגועות בשיקולים פוליטיים של העומדים בראשו: "לא יאומן שמכון מחקר מחליט איזה מסקנות מחקריות לפרסם ואיזה לא לפרסם בהתאם לביקורת פוליטית אפשרית עליהן. למרבה הצער, כמו בנושא המדיניות מול שלטון החמאס ברצועת עזה, כך גם בכל התחומים המחקריים האחרים בהם עסק, היו העמדות של ה-INSS נגועות בשיקולים הפוליטיים של ראשיו (כך קרה, למשל, גם בכל הקשור לתוכנית הגרעין האיראנית). עם זאת, פרופ' טרטכנברג שכח שקונספציית 'הדו-קיום' עם החמאס ושקר 'חמאס מורתע' לא היו רק גישתו המפורשת של נתניהו אלא גם גישתם המפורשת של ראשי המכון ושל כל חוקריו".

לדבריו, "עמוס ידלין, ראש המכון הקודם, הסביר ב-2007, עוד בטרם עלייתו של נתניהו לשלטון ועוד לפני השתלטותו של חמאס על רצועת עזה, כי ישראל 'תשמח' אם חמאס ישתלט על הרצועה. כראש אמ"ן ולאחר מכן כראש המכון הוביל ידלין את הקו של הכלת החמאס והפיץ לכל עבר את ההבל הקליט של 'חמאס מורתע'".

עמוס ידלין (צילום: יוסי אלוני)
עמוס ידלין (צילום: יוסי אלוני)

עוד אמר, כי "תמיר הימן, מנהל המכון, הוביל את אותן עמדות בדיוק", וציין: "באורח פלא, אף אחד מהחוקרים המלומדים הרבים של המכון למחקרי ביטחון לאומי לא פרסם מחקר או נייר עמדה בו הוא חולק על קונספציות אלו. בשבועות ובימים לפני מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר ידלין והימן עוד הסבירו לנו איך שיקולים כלכליים של 'שיקום הרצועה' ימנעו סבב נוסף עם החמאס, והמליצו להגדיל את מספר הפועלים העזתים העובדים בישראל ולאפשר את הכנסת הכסף הקטארי לרצועה. הם הסבירו לנו כי פעולות כלכליות אלו ימשיכו את 'הרתעת' חמאס, וקבעו בביטחון שלא צפויה מתקפה מרצועת עזה".