המשטרה תומכת במהות הצעת החוק של חבר הכנסת משה סעדה, לפיה יש להגביר את אמצעי האכיפה נגד ארגוני הפשיעה. נדגיש, כי חלק מהאפשרויות המוגשות בהצעת החוק כבר מיושמות הלכה למעשה, כמו חילוט רכוש וכסף, וכן הפעלת צווים מנהליים.
המשטרה תומכת בעיקרי הצעת ח"כ סעדה - אך מתנגדת להעברת הסמכות לשר
לאחר החיסול באום אל פחם: נחשף סליק של כלי נשק ואמצעי לחימה בעיר
אולם, במשטרה סבורים כי את הסמכות לשימוש באותם אמצעים יש להפקיד ברשות ובסמכות המשטרה בלבד, שהיא הגוף המקצועי העוסק באכיפת החוק ובטיפול בארגוני הפשיעה.
משכך עולה בעצם כי המשטרה מתנגדת לחלק מאותה הצעה של ח"כ סעדה המתייחס לסמכות שלטעמו אמורה להיות מופקדת בידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, זאת כיוון שהמערכים המקצועיים, כעמדת המשטרה נמצאים בארגון עצמו ולא במנגנון הפוליטי.
כך עולה מדיון שהתקיים בוועדה לביטחון לאומי בראשותו של חבר הכנסת צביקה פוגל. במסגרת הדיון אמר נציג המשטרה, כי קיים "קושי ממשי במתן אפשרות לדרג פוליטי להיחשף לחומרים חסויים שבאמצעותן מכריזים על ארגון פשיעה".
לעומת המשטרה מתנגד משרד המשפטים לכלל חלקי ההצעה, "הממשלה מתנגדת לכל חלקי ההצעה. כל גורמי המקצוע חושבים שזה לא נכון והצעת החוק אינה מאוזנת ומרכזת כוח גדול בידי גורם ורשות אחת".
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת פוגל אמר לנציגי הממשלה: "אנחנו מתעלמים מהמציאות כי נוח לנו. את מי מאשימים שיש פשיעה ברחובות? את השר לביטחון לאומי אבל לתת לו כלים? מה פתאום? תגידו מה כן צריך לתקן בחוק כדי להחיל אותו. התופעה הזו תהרוג אותנו מבפנים, לא נצטרך אויבים מבחוץ. לכולנו יש אחריות על הביטחון האישי של הציבור".
נציין כי הוועדה לביטחון לאומי החלה אתמול בהכנת הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 , של חבר הכנסת סעדה לקריאה ראשונה.
הצעת החוק באה להסמיך את השר לביטחון לאומי לכאורה, להכריז בצו כי חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה, על בסיס בקשת מפכ"ל המשטרה. עוד מוצע לאפשר לשר להורות בצו על תפיסה זמנית, הגבלת שימוש או חילוט רכוש של ארגון פשיעה לתקופות מוגבלות.
בנוסף, מוצע להגביל פגישות של חשודים עם עורך דין, כך שהאחראי על חקירת החשודים יהיה רשאי להורות כי עורך דין לא ייצג יותר מחשוד אחד אם סבר שהדבר יביא לשיבוש החקירה
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת פוגל התייחס לנושא וציין כי כחלק מהמאבק בארגוני הפשיעה משקיעים בוועדה מאמצים רבים למיגורה, "עשינו פעולות חקיקה המצרות את צעדיהן של ארגוני הפשיעה הרחבנו את סמכויות המשטרה אבל זה לא מספיק. עדיין מרגישים פגיעה בביטחון האישי, בסדר הציבורי ובמשילות. הצעת החוק של ח"כ משה סעדה מתבססת על הכלים במאבק בטרור בעולם הפשיעה ובאה לאפשר הגדרה מהירה של ארגון פשע וטיפול בו".
חבר הכנסת סעדה יוזם הצעת החוק, הסביר כי ארגוני הפשע מטילים אימה על האזרחים וגם על מי שמנסה להילחם בהם כולל אנשי משטרה ושב"ס. "איך אנחנו מצפים מאזרח להעיד נגד ארגוני הפשיעה? במצב כזה מי היה הולך להעיד? הפרקליטות חוזרת מכתבי אישום כי אין עדים. אין הבדל בין טרור לאומני לטרור פלילי שניהם הורגים".
חבר הכנסת סעדה ציין נתונים לפיהם בשנתיים האחרונות (להוציא אירועי 7 באוקטובר) נרצחו מטרור פלילי יותר אזרחים מאשר בטרור לאומני כאשר 8% מהמקרים בלבד מפוענחים. "יש קשר חזק בין הארגונים הפליליים לבין ארגוני הטרור. זו פשיעה משותפת של הברחות וסחר באמל"ח".
"מדובר בחבית שריפה שתתפוצץ לנו בפנים", המשיך. "לכן מטרת החוק לאפשר מסגרת באמצעות צווים מנהליים להכריז על ארגון פשיעה ולנקוט את כל הצעדים נגדו. המדינה השכילה לעשות זאת בחוק הטרור כי אין כלי אחר ומאחר ואין הבדל בין הדברים והם שלובים יש לעשות זאת באותם כלים ולהגן על עצמנו".
רפ"ק אלכסנדר ווייסבורד, ייעוץ משפטי משטרת ישראל, התייחס לשלושה נושאים המוצעים בחוק. בנושא ההכרזה על ארגון פשיעה, אמר כי יש קושי ממשי במתן אפשרות לדרג פוליטי להיחשף לחומרים חסויים שבאמצעותן ההכרזה הזו מתבצעת.
בהתייחס לנושא החילוט ציין, כי יש מסלולים של חילוט אזרחי וחקיקה חדשה וייחודית ולנושא הגבלת ייצוג הוסיף "המשטרה תומכת בסעיף כי מדובר בניגוד עניינים מובנה כאשר עוסקים בארגוני פשיעה עם משאבים מאוחדים ומצב בו אותו סנגור מייצג מספר גורמים".